הוא רק רצה להיפטר מהמשקפיים. צעיר בן 33, נשוי ואב לשלושה, תובע מיליונים מהדסה אופטימל לאחר שניתוח לייזר גרם לו נזק קשה ובלתי הפיך בעיניו. באמצעות בא כוחו עו"ד ענת מולסון טוען הצעיר כי הרופא הכניס נתונים שגויים למכשיר הלייזר וביצע בו ניתוח בנתונים שאינם נכונים. בעקבות מצבו הוא אינו מקיים קשר בין-אישי עם אשתו, אינו מסוגל לעבוד ואינו מצליח לשוב לשגרת חייו.
התובע פנה למכון הדסה אופטימל לפני למעלה משנתיים בעקבות המלצה של חבר, לבדיקת אפשרות הסרת משקפיים בלייזר. הוא נפגש עם הרופא הנתבע כדי לבצע בדיקת התאמה לניתוח הלייזר מסוג Lasik. לאחר מספר בדיקות הודיע הפרופסור כי הצעיר מתאים לניתוח בשתי עיניו, הצעיר התרשם מהרופא וקבע מועד לניתוח. ביום המיוחל נתנה לו אחות כדור טשטוש וכרבע שעה לאחר מכן הוכנס לחדר הניתוח. כשהוא מטושטש ונרגש, הוגש לו טופס הסכמה לניתוח, לדבריו מבלי שהוסברה לו מהות הטופס והסיכונים הכרוכים בניתוח האמור.
למחרת הניתוח הגיע התובע לבדיקת ביקורת אצל המנתח אשר אמר כי הניתוח נראה מצוין ובתוך שבוע-שבועיים כבר לא יזדקק למשקפיים. אך כבר בדרכו מהבדיקה חש התובע כי ראייתו מטושטשת והוא התקשה לראות שלטים על הדרך ואף את מספרי המכוניות אשר נסעו לפניו.
התובע המשיך לסבול מראיה מטושטשת שאף הלכה והחמירה בשעות הערב והלילה, וכן מראייה כפולה. לאחר כשבועיים ניגש לבדיקה אצל המנתח אשר בישר לו כי התסמינים מהם הוא סובל הם נורמליים וכי ההחלמה מתארכת בגין המספרים הגבוהים שהיו לו לפני הניתוח.
לפי התביעה, במהלך חודשים רבים לא חל שיפור בראייתו שהייתה מטושטשת, מעוותת ומלווה בסינוורים. במקביל, גם חדות הראיה הלכה והתדרדרה, ובהמלצת רופא העיניים של התובע שב להרכיב משקפים בכדי להצליח ולתפקד.
בהמשך נבדק התובע אצל המנתח, שהפעם הציע ניתוח תיקון כדי להוריד את שארית הצילינדר שנותר מהניתוח הראשון. התובע חשש שהניתוח הנוסף ידרדר את מצבו אך הפרופסור הרגיע אותו והבטיח לו כי מדובר בניתוח פשוט אשר ישפר את מצבו, והניתוח נקבע ל-26 באפריל 2006. אלא שגם לאחר ניתוח זה התברר לתובע כי ראייתו לא רק שלא השתפרה אלא שחל דרדור נוסף במצבו. שוב הרגיע המנתח את התובע והבטיח שיפור, אך מצבו נותר קשה.
בבדיקות הביקורת לאחר ניתוח התיקון התלונן התובע על "צל" בעין ימין, ראיה כפולה וכאבי ראש. כשבועיים לאחר מכן הגיע למכון להיבדק אצל רופא אחר, אך לפני כן נפגש עם המנתח. לדבריו, אמר לו המנתח כי נתוני התשבורת אשר הוזנו במכשיר הלייזר היו שגויים והם גרמו לקוצר ראיה גבוה ולצילינדר גדול בעין ימין.
שני הפרופסורים המליצו לתובע על ניתוח מתקן נוסף לעין ימין, אך בשל חששו מכישלון נוסף החליט התובע שלא לעבור את הניתוח. כיום הוא סובל מכפל ראיה קשה הנובע מחוסר איזון בחדות הראיה בשתי העיניים, מצב אותו לא ניתן לתקן באמצעות משקפיים.
מומחה למחלות וניתוחי עיניים קבע בחוות דעתו שצורפה לכתב התביעה כי מן הממצאים שבידיו עולה שרשרת מחדלים רשלניים של מכון הדסה אופטימל. המומחה קובע כי נתוני ראייתו של הצעיר שהוכנסו למכשיר ה-LASIK היו שגויים ולא התאימו למצב הראייה של עין ימין לפני הניתוח. המומחה קבע כי שיעור נכותו הצמיתה של התובע עקב רשלנות הנתבעים הינו 25%.
עוד קובע המומחה כי הנזק הקשה שנגרם לראייתו של התובע אינו ניתן לתיקון בעזרת משקפיים מכיוון שההבדל הגדול בין העדשות בעיניים יגרום לבלבול ולראיה כפולה. באשר לעדשות מגע, לא ניתן לתקן את הראיה בעזרתן שכן התובע אינו יכול להרכיב עדשות מגע בשל אי סבילות לעדשות.
מאז הניתוחים וכתוצאה מהפגיעה הקשה בראייה, משתמש התובע בעין שמאל בלבד, ובשל כך מתקשה למדי בנהיגה, קריאה, צפייה בטלוויזיה ופעילות חברתית. עקב מצבו, הוא מרבה להסתגר בביתו ונמנע מלצאת.
מומחה לפסיכיאטריה בדק את התובע וקבע כי בעקבות הניתוחים סובל האיש ממצב נפשי קשה, הפרעות שינה וירידה בתפקוד עד כדי הפסקת עבודתו. התובע הפך פסיבי, נמנע ותלותי, עם מחשבות אובדניות. גם ביחסים עם אשתו הפך לעצבני ומנותק, אינו מקיים קשר בין-אישי עם אשתו ואינו ממלא את תפקידו כבעל וכהורה. הפסיכיאטר המומחה העריך את נכותו הנפשית של התובע בשיעור של 20%.
הצעיר מבקש מבית המשפט לפצותו בסכום המוערך בחמישה מיליון שקלים. מהדסה אופטימל נמסר כי כתב התביעה התקבל לאחרונה ותגובה תימסר בבית המשפט.