החלטנו לצאת לפיקניק והכנו כדורי קרח בתוך בלונים לקירור מי השתייה שבמיכל. גילינו שחלק מהקרחונים שנוצרו לא נכנסים למיכל המים כי הם גדולים מדי (התרחבו במהלך קפיאת המים). אבל אז נזכרנו שמלח מתיך קרח והתחלנו לפזר על הקרח מלח כדי שהכדורים יעשו קטנים יותר.
פתאום הבחנו שעל שטח הפנים של כדורי הקרח נוצרו דוגמאות מחוספסות ומחורצות והצלחנו להבליט אותן היטב בעזרת הזלפת צבעי מאכל. והשאר כבר זרם במשך זמן רב! אז בואו לגלות איתנו את נפלאות בלוני הקרח הססגוניים!
בהרבה אזורים בעולם, וגם אצלנו בארץ, מתכסים לפעמים כבישים בתקופות החורף בשכבת קרח. הקרח הזה מסוכן מאוד כי הוא עלול לגרום להחלקה. כדי להפשיר את הקרח המסוכן מפזרים עליו מלח ואז הוא הופך למים מלוחים שמתנקזים לשולי הדרך וכלי הרכב יכולים להמשיך לנסוע ללא סכנת החלקה.
תוך כדי הניסוי, כדאי לנצל את ההזדמנות כדי ללמד את הילדים כמה דברים. למשל, על שלושת מצבי הצבירה בהם יכולים להיות המים. גז (אדי מים), נוזל או מוצק (קרח). הסבירו להם שכשמקררים מים מתחת ל-0 מעלות צלזיוס הם הופכים לקרח. זה נקרא הקפאה. כשמחממים קרח מעל ל-0 מעלות צלזיוס הוא הופך למים נוזלים. זה נקרא התכה.
המלח שאנחנו מוסיפים על הקרח מתמוסס במים שמרכיבים את גוש הקרח וגורם לירידה בנקודת הקיפאון. כלומר, אם מים בלי מלח קופאים לקרח ב-0 מעלות צלזיוס אז מים עם מלח יהפכו לקרח בטמפרטורה נמוכה יותר מ-0 מעלות צלזיוס. נניח ב-5 מעלות צלזיוס – תלוי כמה מלח אנחנו מוסיפים למים או לקרח. התוצאה היא למשל שמים מלוחים לא קופאים ב-0 מעלות צלזיוס, אלא מתחת לטמפרטורה הזאת.
בטמפרטורה שבחדר בו אנו משחקים עם הכדור הססגוני מתחיל מעטה גוש הקרח להפשיר מסביב למלח מהר יותר משהיה מפשיר אם לא היינו מוסיפים לו מלח.
ד"ר תומר שגן - ד"ר שגן-דע (PhD בהנדסה גנטית וביוכימיה ופוסט-דוקטורט באפידמיולוגיה), מכשיר אנשי חינוך וילדים בתחום המדעים החווייתיים במכללות, מרכזי מחוננים, מרכזי מורים, מרכזי מדעים, האוניברסיטה פתוחה, מתנ"סים, בתי ספר וגני ילדים.