רווקה בימות החום: שאני אעזוב את המזגן?

רווקוּת זה דבר שדורש תחזוקה שוטפת: גם טיפול יומיומי וגם מידי פעם טיפולי עשרת אלפים. והשילוש הקדוש - אטרקטיבית, אקטיבית ואסרטיבית - הופך כמעט בלתי אפשרי בקיץ

ברגע שעולות הטמפרטורות אני מוכנה לשחרר הודעה בזו הלשון לכל המעוניין: גולדי הארט נכנסה לחדר עם מזגן, ולא תצא ממנו עד בוא הסתיו.

 

הידעתם? לכל הנשואות שחושבות שהדשא של הרווקות ירוק יותר, דעו לכן שבקיץ הדשא נוטה להתייבש ולהצהיב. רווקות זה דבר שדורש תחזוקה שוטפת: גם טיפול יומיומי וגם מידי פעם טיפולי עשרת אלפים, והשילוש הקדוש, שקשה לתחזוקה גם בחורף, הופך כמעט בלתי אפשרי בקיץ: אטרקטיבית, אקטיבית ואסרטיבית.

 

רגע רגע רגע, לא שאני רומזת שלמישהי קשה פה להיות אטרקטיבית, אלא שלעיתים המאמץ שמושקע בכך בעונות שנה אחרות הופך בקיץ להיות בלתי הגיוני בעליל. וכמו שאומר הפתגם העתיק: עדיף דייט אחד בחורף משני דייטים מיוזעים.

 

אז היום נתעסק בקשר שבין מזג האוויר לבין הקושי בניצול ההזדמנויות של הרווקה בעונת הקיץ.

 

אטרקטיביות - כי יש הזדמנויות שלא כדאי לא לנצל

מידי פעם אני חושפת, בניגוד לקוד האתי עליו אני חתומה עם הצטרפותי למין הנשי, סוד כזה או אחר מתוך עולמנו. והפעם, חשיפה: רובנו הגדול לא באמת "זורקות על עצמנו משהו" ונראות מיליון דולר. סביר להניח שהדבר היחיד שנזרק הוא ערכת האיפור שחיסלנו עד תום טרם היציאה מהבית, כמו גם תגית הבגד שקנינו כדי להרגיש יותר אטרקטיביות לקראת המפגש עם בחור כזה או אחר.

 

אבל גם אם ההשקעה לקראת מפגש גדולה, אין ספק שהוא גורם התרוממות רוח אצל הבחורה, בתקווה להתרוממות אחרת אצל הבחור.

 

בקיץ הכללים משתנים: שמישהי תרים את היד אם היא מסוגלת לחזור מיום ארוך ולהרגיש רעננה כמו בפרסומת לתחתוניות. הרי בסופו של יום מהול בהתחככות עם מה שנקרא "עומס חום כבד", כל מה שיכול לעזור הוא מקלחת, לבישת בגדים תחתונים ומיקום אסטרטגי מתחת למזגן.

הורדת התחתונים זה כבר סיפור אחר (צילום: Index Open)

 

 

כן כן, אני רואה כבר את כל הבחורים מרוצים מהתמונה הזו (אה כן, תמשיכו, זה עושה טוב לאגו). הבעיה היא שלבישת התחתונים הוציאה כבר את מעט האנרגיות שעוד היו קיימות. הורדת התחתונים... נו, זה כבר סיפור אחר.

 

ובואו נעזוב רגע את הסקס (רק לשנייה, תירגעו). הרי מי שרוצה לפתח זוגיות אמיתית בקיץ, גם הוא בבעיה: ניסיתם פעם לנהל שיחות עמוקות בחום הזה? הרי בתחילת הקשר צריך להיות קשובים, סבלניים, פתוחים לשמוע את האחר. נו באמת, מי יכול להיות כזה במאתיים אחוזי לחות הגורמים להיות עצבני כמו נהג מונית בפקק?! ניסיתם פעם לחייך, כשברור שכל מה שאגלי הזיעה יאפשרו יהיה מין עווית מוזרה?

 

אם כך, אטרקטיביות, שהיא שילוב של מראה חיצוני וקסם אישי, הופכת להיות כמעט בלתי אפשרית.

 

אקטיביות - כי יש הזדמנויות שלא כדאי להחמיץ

נגיד לרגע וקיבלתי סמס מחברה שיושבת בפאב השכונתי ונתקלה בבחור שבגלל אדי האלכוהול מצאתי אותו חביב לפני מיליון שנה, איפשהו כשהטמפרטורות לא עשו תחרות עם שער הכניסה לגיהנום. היא קוראת לי לצאת ולבלות איתם, ואפילו שאני יודעת שהשיחה לא תיסוב סביב נושא עמוק שידרוש פעילות מוחית מאומצת, ברירת המחדל היא לסרב. לצאת ולשבור שיא עצמי בהזעת יתר (רק) כדי לפגוש עלם חמודות נראית לי הצעה לא משתלמת בעליל. לא מדובר על פינוק פרינססי, אלא דווקא בהתחשבות החור באוזון על כמות הדיאורדורנט שתשפך טרם המפגש. וברצינות: (חוסר) ההיצע בשוק "מחייב" שלא לפספס הזדמנויות, אלא לנצל כל אחת שנקרית בדרך לכל סוג קשר שהוא.

 

יש פה מאבק: המוח החושב בהיגיון ועורך רשימה של בעד היציאה מהבית, מול הלשון שרק רוצה לגלגל על עצמה את המשפט: " שיהיה חזק, ויתפקד במרץ ויעבוד בטורבו.... המזגן !"

 

כתבה פה האמת העירומה "ואם ביום שלישי לא בא לי", שוכחת שגם להחליט שביום שלישי לא בא לה כי היא יכולה גם ביום רביעי זו פריווילגיה של בחירה מתוך מספר אפשרויות. אז נכון שיש אגדה אורבנית שכל אשה יכולה להשיג סקס, ובכלל, שסקס הוא דבר זמין כמו אקסטזי, אבל הוא טיפה פחות שכיח.

 

כיוון שהפריווילגיה של הבחירה המרובה לא תמיד מתקיימת אצל הרווקה, היא תנצל הזדמנויות בחוכמה. אגב, לא שיציאה מהבית בהכרח מלווה בהבטחה לבילוי לילי שמצריך תרומה לתעשיית הגומי, אבל ישיבה במזגן בדרך כלל לא תורמת לכך כלל, אלא אם כן הוזמן השליח של הפיצה, וזה קורה רק בסרטים בערוצי המבוגרים בשעת לילה מאוחרת.

 

אסרטיביות – כי יש הזדמנויות שלא כדאי לפספס

בואו נודה בזה: בחורים לא תמיד רואים את מה שיש מולם. יכול להיות שזה בגלל הנטייה שלהם להיות מסוגלים לעשות רק דבר אחד בזמן נתון, ובמקרה פגשת בהם בזמן ששרכו נעליים. אולי זה בכלל בגלל שהם מסתובבים עם צורה מדוייקת בעין שתתאים לצורה שיש להם בראש, ואז לא ייראו שום דבר אחר. ואולי פשוט גם הם עייפים מהחום, והלחות נכנסת להם לעין ומטשטשת את ראייתם. כך או כך, לעיתים אסרטיביות צריכה להיכנס לתוקף, בדמות הצהרה כגון "היי, אני כאן, ואני שווה את היחס! ולך יהיה שווה אם תתן לי תשומת לב".

 

בכל עונה אין בעיה למצוא אותי יציבה, למרות נעלי העקב הגבוהות, משכנעת (את המשוכנעים, כמובן). אבל בקיץ? נו באמת.... נגיד שכבר יצאתי מפתח הבית, נעולת נעלי עקב כניסיון להעלות את גובהי, כי אומרים שככל שעולים בגובה קר יותר, הרי ששום בחור לא יזיז אותי ממצב של ישיבה לעמידה, משחררת אמירות כאלה לחלל האוויר, פרט אולי לאחד כזה שיישבע לי שאצלו המזגן בבית שווה יותר מאשר בפאב.

 

מתוך אוסף הגלויות הקיצי החדש של JCards

 

 

אז כרגע נראה שהיחיד שאפגש איתו יהיה טכנאי המזגנים, וגם זה רק אם המזגן שלי יתקלקל (טפו טפו טפו), או לחילופין אבדוק עם סוכן הנסיעות שלי לגבי דיל לאלסקה. זה יכול להיות פתרון יצירתי, אם כי בעייתי מעט, שכן שמעתי שהם לא מתנשקים אלא רק מחככים אף באף.

 

אז אולי בכל זאת אשאר בארץ, ואצלול מידי פעם מחדש לתוך הלחות, להחליף חום שרבי בחום בלב.