בדומה לידיים אנושיות, רבות מהתרכובות המשמשות להכנת תרופות קיימות בשתי צורות מרחביות - ימין ושמאל. לרוב, רק אחת מהצורות הינה בעלת הפעילות הרצויה; השנייה היא חסרת-שימוש, במקרה הטוב, ולעתים אפילו רעילה. לדוגמא, תופעות לוואי של התרופה כנגד בחילות בוקר בנשים בהריון, התאלידומיד (Thalidomide), הביאו לפגמים מולדים משמעותיים ביותר ביילודים מכיוון שצורה אחת של התרכובת היתה ריפויית ואילו השנייה היתה מסוכנת.
עוד ב"הידען": מאמר של חוקרים מישראל - המאמר הנקרא ביותר לשנת 2008 בתחום הכימיה
נראה כי דון קולטר, מרצה זוטר לכימיה באוניברסיטת דיוק בארה"ב, מצא דרך להכנת תרכובות קטון (ketone) סינתטיות בצורה האחת או האחרת תוך שימוש בתהליך מהיר, זול ופחות בזבזני מהשיטה היעילה ביותר הקיימת כיום. שלא כבניסיונות קודמים אחרים להכנת צורה יחידה בלבד של תרכובות אלו, בתהליך הקרוי "סינתזה אסימטרית", השיטה החדשה תוכל לשמש גם בכמויות תעשייתיות.
"סינתזה אסימטרית של קטונים אינה חדשה, אולם אנו מסוגלים לבצעה בצורה מעשית וקלה יותר," אומר קולטר, אשר פיתח את השיטה החדשה יחד עם דוקטורנט שלו בשם דניאל לים. למרות קיומה המוכר בתעשיה הרוקחית, בעיה זו של מְגַמִּיּוּת (handedness) מולקולרית (המכונה גם "כיראליות") בקטונים היא סוגיה קשה לפיתרון. מעבדות אקדמיות אומנם קצרו הצלחה בסינתזה אסימטרית בשני העשורים האחרונים, אך רק כאשר השתמשו בתנאים חריפים, כמו טמפרטורה של מינוס מאה מעלות צלזסיוס, ובשלבים יקרים ואיטיים.
עוד ב"הידען": על הרפתקאותיו ותגליותיו של קפטן קוק בספר "קווי רוחב כחולים" מאת טוני הורביץ
בטמפרטורה של אפס עד מינוס ארבעים מעלות צלזסיוס, השיטה החדשה משתמשת בתרכובת קטנה המכונה "עֵזֶר כיראלי" ("chiral auxiliary") לשם חיבור פיסות לתרכובת הנבנית באותו הזמן, ואשר מסייעת בקבלת הצורה המרחבית הרצויה. השיטה מדויקת עד כדי 98 אחוזים, טוען קולטר, ותרכובות העזר יכולות להשתחרר ולהיות ממוחזרות בגמר פעילותן בתגובה. "החוקר הצליח להתגבר על בעיה מאוד קשה" טוען עמית בתחום. "יכולים להיות מאות חוקרים שיבחנו את הבעיה הזו ולא יביטו בה בצורה שהוא הביט בה. הרעיון שלו יפה ביותר."
קולטר אומר כי ישנה דרישה עצומה מצד חברות התרופות לשיטות להכנת תרופות בררניות יותר עם תופעות-לוואי פחותות, ושיטה חדשה זו יכולה לסייע להם. חברות תרופות יוכלו גם להפוך שיטות קיימות להכנת תערובת של תרופות לשיטה להכנת הצורה הטהורה של החומר הפעיל בלבד, תוך מתן תוספת של שבע שנים להגנה כפטנט. החוקרים רשמו את שיטתם זו כפטנט.