ביהמ"ש: אסור לקבוע מחיר אחיד לנסיעה במונית

בית המשפט לתעבורה בירושלים קובע כי נהגי מוניות חייבים להפעיל מונה בנסיעה, ואינם רשאים לדרוש מהנוסע "מחיר אחיד" שקבעו מראש

בית המשפט החליט: לתחנת מוניות אסור לקבוע מחיר אחיד לנסיעות עירוניות. שופט בית המשפט לתעבורה בירושלים הרשיע בעל תחנת מוניות במעלה אדומים, וזאת לאחר שלא הפעיל מונה במהלך נסיעה וביקש לגבות מהנוסע "מחיר אחיד". השופט אברהם טננבוים קבע כי תחנות הגובות מחיר אחיד עבור נסיעות עירוניות פועלות בניגוד לחוק.

 

"לא יתכן כי תחנות מוניות יקבעו מחירי נסיעות ללא כל בקרה, שהרי זה תפקידו של המחוקק", קבוע טננבוים בגזר הדין שפורסם אתמול (ג'). על תחנת המוניות הוטל קנס חריג בגובה 10,000 שקל, וזאת בנוסף לקנס בגובה 4,000 שקל שהוטל על בעל התחנה.

"לא יתכן כי תחנות מוניות יקבעו מחירי נסיעות ללא כל בקרה" (למוניות המצולמות אין קשר לכתבה. צילום: תומריקו) 

 

מחיר קבוע, מחיר נמוך? 

בגזר הדין, מסביר השופט טננבוים כי תופעת "המחיר האחיד" נפוצה במקומות רבים בארץ, ובמיוחד בישובים קטנים. "בנסיעות בתוך האזור ולפעמים נסיעות ספציפיות בקווים מוגדרים, מבקשים הנהגים 'מחיר אחיד'... הנוסע ישלם סכום אחד ומוגדר, בין אם נסע מרחק גדול יותר או קטן יותר".

 

בדבריו, טננבוים מביא גם את עמדת בעלי התחנות ונהגי המוניות, הטוענים כי מטרת "המחיר האחיד" היא דווקא לשרת את הנוסעים. "בדרך כלל, מחיר אחיד זה אף מפורסם וידוע מראש לציבור המשתמשים בשירותי ההסעה במוניות... לטענת הנהגים, מחיר קבוע זה הוא לרוב נמוך ממה שהיה משלם הנוסע אלמלא ההסדר".

 

פגיעה בתחרות ובנוסעים

למרות טענות נהגי המוניות, החליט בית המשפט להרשיע את בעל התחנה ממעלה אדומים, תוך שהוא קובע כי נוהג "המחיר האחיד" עומד בסתירה לחוק. "נכון הוא שבמקרים רבים מרוויח הנוסע אם המחיר האחיד נמוך מהמחיר שהיה מראה המונה, אך יש מקרים הפוכים - והנוסע לא יכול לבקר זאת".

 

כפי שקובע החוק - וכפי שחוזר ומדגיש זאת השופט - על נהגי מוניות חלה חובת הפעלת מונה בכל נסיעה עירונית. מקרים חריגים מותרים רק במקרים של נסיעות שמחיריהן נקבעים על-פי לוח מחירים שאושר על-ידי משרד התחבורה. "המדיניות הראויה צריכה להיות בכיוון של מיגור התופעה... הסדרים עצמיים כאלה ייפגעו בתחרות ההוגנת בין חברות המוניות, בנוסעים ובציבור כולו - ומן הראוי לשים קץ לתופעה".

 

טננבוים מציע פתרון

כדרכו, השופט טננבוים אינו מסתפק בקביעת אשמה או השתת קנס. בגזר הדין, אומר טננבוים כי המחיר האחיד הוא לעתים רעיון מבורך, היכול לבוא לטובת הנוסעים. לכן, הוא מציע פתרון לבעיית המחיר האחיד: "הפתרון הפשוט הוא כי בעל מונית יפעיל את המונה בתחילת הנסיעה, ויפסיק אותו כאשר הוא מגיע ל'מחיר האחיד'. אם לא הגיע מחיר הנסיעה למחיר האחיד, ישלם הנוסע את המחיר הנמוך יותר. אם הגיע המחיר למחיר האחיד, יפסיק הנהג את המונה והנוסע ישלם את המחיר האחיד". בכך למעשה מציע טננבוים להפוך את המחיר האחיד למעין "מחירון מרבי", שישמש כתקרת גבייה לאחר הפעלת מונה.

 

ואם אין די בפתרון שכזה, מציע השופט דרך נוספת - ומהפכנית למדי - לפתור את הבעיה: "קיימת במונה אפשרות לנהג לתת הנחה לנוסע... למרות שמחיר המונה מראה על סכום גבוה יותר, יכול הנהג לתת הנחה. נראה כי לא כל הנהגים והנוסעים מודעים לכך, אף שאפשרות כזו קיימת".