מדען הולנדי ויצרן כינורות מארקנסו, סבורים כעת שפיענחו את התעלומה, לאחר שהשוו חמישה כינורות קלאסיים ושמונה מודרנים בעזרת טומוגרפיה ממוחשבת (CT), המשמשת בימים כתיקונם לבדיקות רפואיות.
בעזרת וריאציה של תוכנת מחשב המיועדת לחישוב צפיפות ריאות בחולים בנפחת (אמפיזמה), הם הצליחו לנתח את התכונות הפיסיקליות של הכינורות, מבלי להסתכן בגרימת נזק. נזק לכינורות, במקרה זה, אינו דבר של מה בכך – מדובר בכינורות ששוויים מיליוני דולרים.
בסריקה הם מצאו שאין הבדלים משמעותיים בצפיפות הממוצעת של העץ ממנו עשוים הכינורות הקלאסיים אל מול המודרנים, אולם מצאו שצפיפות העץ בכינורות הקלאסיים אחידה באופן משמעותי מאשר באלו המודרנים.
מאחר שהבדלים בצפיפות העץ משפיעים על הויברציה, ולכן גם על איכות הצליל, התגלית עשויה להסביר את איכות הצליל הגבוהה בכינורות הקלאסיים, הסבירו אמש החוקרים במגזין המקוון PLoS ONE.
אם כן, מדוע עצי האדר והאשוחית בכינורות סטרדיבריוס שונים כל כך? יתכן שהדבר מוסבר בהבדלים קלים בין צמיחת העצים היום ובין צמיחתם לפני 300 שנה.
"הבדלים אקלימיים יכולים להסביר חלק מההבדל שנמצא, אולם העיבוד שעבר העץ יכול להיות הסבר נוסף. אפשרות שלישית יכולה להיות פשוט הזדקנות העץ במשך 300 שנים", הסביר ד"ר ברנד סטול מאוניברסיטת ליידן לכתב רויטרס. "לא ניתן לדעת בוודאות מהנתונים הללו; כל מה שהראינו הוא הבדלי צפיפות".
ועם זאת, סטול ויצרן הכינורות האמריקני טרי בורמן סבורים שהמחקר יוכל להביא תועלת ליצרני כינורות המנסים לשחזר את הצלחתם הרבה של האמנים האיטלקיים.