קנאה היא תחושה טבעית, אנושית ולגיטימית וניתן ללמוד עליה כבר בסיפורי המקרא ביחסיהם של קין והבל, יוסף ואחיו, יעקב ועשיו, רחל ולאה.
לקנאה יש היבטים חיוביים לא מעטים. לדוגמא, קנאה בהישגיו של חבר עשויה לעודד את הילד המקנא להשתדל ולהתאמץ יותר בכדי לשפר את הישגיו. קנאה יכולה גם לעודד תחרותיות ולהגביר את המוטיבציה של ילדים ללמוד ולהצטיין ולהיות אחראים ואף לסייע במידה לא מועטה לטיפוח תכונות של עקשנות והתמדה.
לעומת זאת, קנאה יכולה להוביל גם להתפרצותן של התנהגויות ילדים לא נאותות, תופעה מוכרת ושכיחה במשפחות רבות. מי לא מכיר את תופעת הקנאה של האח הבכור בעקבות הולדתו של אחיו הצעיר? תחושות הקנאה המתפרצות עם הגיעו של האח החדש הביתה על ידי צביטה, נשיכה ומשיכה כואבת באברי גופו. במקביל, תופעות של נסיגה להרטבה, מציצה, דיבור תינוקי וקשיי הירדמות ושינה מהם נגמל האח הגדול זה מכבר חוזרות ומעיקות על ההורים.
תחושות קנאה טבעיות, אנושיות ולגיטימיות מתעוררות בעיקר במצבים בהם אחד האחים זוכה למנה גדושה יותר של תשומת לב והכרה מצד ההורים בגין נסיבות מיוחדות. מצבים כגון מסיבת יום ההולדת של האח או האחות, הישג כל שהוא של האח, מחלה של אחד האחים המחייבת את תשומת לב ההורים, סיוע לקראת מבחן מתקרב או הימצאות ילד בעל צרכים מיוחדים הזקוק לתמיכה ותשומת לב מתמדת, יכולים בנקל לעורר תחושות קנאה צורבות אצל האח המתבונן כיצד הוריו נותנים למישהו אחר את אשר הוא חפץ בו יותר מכול.
הבעיה כמובן איננה בעצם קיומן של תחושות קנאה טבעיות, אלה בחוסר היכולת של הילד לבטא אותן באופן נאות וראוי. האתגר החינוכי שלנו ההורים הוא ללמד את ילדינו להכיל את תחושות הקנאה ולבטאן באופן מאופק, נאות וללא תוקפנות וביטויי אלימות.
לעיתים, מבלי משים, הורים תורמים ואפילו מלבים את תחושות הקנאה בקרב ילדיהם. הורים המרבים להשתמש במשפטי השוואה בין ילדיהם תורמים לא מעט ומלבים את תחושות הקנאה בין האחים. משפטים כגון "למה אתה לא משתדל כמו אחיך?", "תראי איזה יופי אחותך סידרה את החדר", "למה אתה לא לומד מאחיך" - מעצימים את תחושות התסכול של האח ה"פחות מוצלח" וסוללים את הדרך ליחסים של קנאה ועוינות בין האחים.
הורים הנוקטים עמדה ומצדדים באחד מילדיהם בעת וויכוח או מריבה במקום לאפשר להם לפתור את המחלוקת בינם לבין עצמם תורמים להעצמת תחושות הקנאה בין האחים. הורים רבים, בנסותם למנוע תחושות קנאה בין ילדיהם, קובעים מדיניות של שוויון חינוכי מדומה ללא קשר לגילאי הילדים ולצורכיהם הייחודיים. זהו שוויון שראוי שיישמר בעת חלוקת ירושת ההורים אך לא קודם לכן. מדיניות זו הכוללת לדוגמא שעת שינה, דמי כיס ושעת חזרה מבילוי אחידים לבכור בן ה-14 ולאחיו הצעיר בן ה-11 גם היא מטפחת תחושות קנאה ותסכול אצל הבכור שלעיתים מתורגמות ליחס עוין והתפרצויות זעם כלפי האח וההורים.
ישנם הורים המתפתים להשיב: "אותך" לשאלת אחד מילדיהם "את מי אתם אוהבים יותר?" או לבצע "קנוניה" מאחורי גבם של הילדים על ידי נתינה לאחד האחים ובקשה שיסתיר זאת מאחיו, אלה הן פעולות הנעשות במטרה "למנוע קנאה מיותרת" בין האחים אשר רק מלבות ומעצימות את תחושות הקנאה וסוללות את הדרך ליחסים עכורים בין האחים.
לפניכם מספר מצוות עשה ואל תעשה בחינוך לניהול נכון של מצבי קנאה בין אחים:
הערה: תודה מיוחדת למיטל אוחיון על הסיוע בכתיבת הטור.
פרופ' עמוס רולידר, אבא לשלושה, מומחה מוסמך בניתוח התנהגות, ראש המכון לחקר ולמניעה של קשיי התנהגות ילדים בסביבות חינוכיות ומנחה הרצאות וסדנאות בנושאי חינוך במכללה האקדמית עמק יזרעאל.