ליגה משלהם

בדיוק כמו בצבא, גם אצל הסלבס יש דרג ויש זרג. ובמילים אחרות, יש סלב ויש מגה־סלב. אז יצאנו ללקט לנו "איי־ליסט". Gossip בשירות האומה

הילה רגב פורסם: 08.07.08, 20:44

למרות האהבה הרבה שאנחנו רוחשות לחבר'ה מהריאליטי (נועם! תתקשר אליי!), קהילת הסלבס היא קהילה של מעמדות ברורים, שבה 15 דקות של תהילה לעולם לא יהיו שוות ערך לתחזוק שוטף של קריירה מתובלת באייטמים צהבהבים ומתוזמנים היטב. אז נכון שכולנו שווים בפני האל, וגם בעיני מס הכנסה, אבל זה ממש לא המקרה בכל מה שקשור לעיניהם של יחצנים ורכילאים חורצי דינים. למעשה, ניסיונותינו לשרטט רשימה של האנשים הכי לוהטים נכון לעכשיו נתקלו ביותר ממהמורה אחת בדרך. 

 

את רשומה?

בפרוס עונת האירועים הבאה עלינו לטובה, מצאנו עצמנו מזיעות על המקלדת מהתרגשות (ומחום, בכל זאת, יולי): תצוגות אופנה, השקות, פרמיירות, מכירות סגורות ושאר הטבות מפנקות שמגיעות רק בקיץ. אבל לא רק אנחנו בכוננות ספיגה, גם הסלבס מצחצחים כבר את הסלולארי (שקיבלו במתנה?) ומפנים מקום במייל לקראת ההזמנות שבדרך. אין ספק שתעשיית הטאלנטים הישראלית דופקת שעות נוספות בשנתיים האחרונות, ואנחנו הראשונות להודות שזה מתאים לנו. אבל כדי לתחזק את המאזן, צריך סיבות טובות להוציא את הכוכבים מהמזגן ולהצעיד אותם אל עבר מצלמות הפפראצי המשתוקקות. איך עושים את זה? מי קובע מי מגיע? ואילו צ'ופרים ממתינים למתפקדים?

 

"חשוב להדגיש שהרשימה הזאת היא תלוית טיימינג לחלוטין", מסבירה יפעת סוכליצקי, שותפה צעירה במשרד יחסי הציבור "שלמור תקשורת", בעודי משדלת אותה להרכיב בעבורי את רשימת החלומות שלה להשקה הבאה. "היא משתנה מעת לעת ותלויה מאוד הן במה שהכוכבים עושים בזירה הציבורית, קרי: סרט חדש, דיסק חדש, תוכנית חדשה וכו', והן בחיים האישים שלהם, כלומר: נישואים, גירושים, חזרה בתשובה וכיו"ב. לינור אברג'יל, למשל, מאוד חמה עכשיו בגלל כל הקטע עם שאראס - ביחד, לא ביחד? זה לא ברור, ולכן יש עניין; הראל סקעת וכל סיפור התביעה שלו עם 'הד ארצי' גם עושה עכשיו הרבה רעש; וכמובן בר רפאלי, שתמיד מושכת אש, עוד לפני הזוגיות עם דיקפריו".  

למה עדיף להיות נינט על פני מיכל זו-ארץ? (צילום: ענת מוסברג)

 

מסורבי איוונט

כמו במערכות יחסים, בשביל להשתחל גבוה ברשימה, אתה צריך להיות כמה שיותר קשה להשגה ולברור את הדייטים שלך בזהירות.

 

"יש סלבריטאים שמאוד קשה להשיג אותם לאירועים", מציינת אשת יחסי ציבור בכירה שביקשה להישאר בעילום שם. "אלו אנשים שלא יבואו אלא אם כן לאירוע יש ערך מוסף, כמו אירוע התרמה או אירוע שמסייע למטרה שקרובה ללבם. אסי כהן, לדוגמה, כמעט לא בא לאירועים; יהודית רביץ היא נמנעת סדרתית, למרות שתמיד מנסים להזמין אותה; אלי יצפאן יגיע לאירועים של התנדבות אבל לא תראי אותו בפתיחות או בהשקות; מלאני פרס בוחרת את האירועים שלה בפינצטה; והילה נחשון, שהיא מאוד מאוד נחשבת, כמעט לא מגיעה לאירועים ולא מוכנה אפילו לשמוע מזה".

 

גם זאביק דרור, בעל משרד ותיק ליחסי ציבור העוסק באופנה ובלייף סטייל, מקונן על היעדרה של נחשון מהתמנגלות בהשקות: "היא מאוד סלקטיבית באירועים שהיא מגיעה אליהם", מסביר דרור. "היא צעירה, אופנתית, עם כישורים חברתיים יוצאים מהכלל. היא יודעת לנהל את עצמה טוב ולא תגיע לכל אירוע, רק לאירועים שחשוב לה לפרגן או לתת להם כבוד".

תמיד מושכת אש. בר רפאלי (צילום: ענת מוסברג) 

 

ובכן, מתברר שלסלבריטאים בליגת־העל יש קוד מוסרי שהולם את תסריטאי "הסנדק", והם מגיעים רק לאירועים ש"חשוב להם לעשות להם כבוד".

 

"רונה־לי שמעון תגיע לאירוע רק אם היא מזדהה עם המשרד שעורך אותו", מלחששת סופרוויזרית צעירה באחד ממשרדי היחצנות הגדולים. "היא מבוקשת ולא נענית לכל הזמנה, אבל אם היא הפרזנטורית של המותג, או שהיא יודעת שחשוב לבעלים שהיא תגיע, היא תבוא. היא גם תשדרג את האירוע וגם תדע שמעריכים את זה שהיא באה; עברי לידר לא מגיע להשקות, אבל יגיע לאירועי מוזיקה של חברים; דנה עדיני לא מגיעה לכל אירוע; יעל בר זוהר וגיא זו־ארץ מגיעים רק לאירועים שהם מחויבים אליהם; אורנה דץ לעומת זאת באה להרבה אירועים, אבל היא לא נמאסת. היא מכבדת את האנשים בנוכחותה, ובתעשייה יודעים להוקיר את זה".  

 

הנחת רווחה

אבל לא רק הערכה מתקבלת באירועים כאלה, ולעיתים קרובות יוצאים משם המוזמנים עם שקיות בגדים שנקנו בהנחה ניכרת, שקיות גודיז עמוסות מוצרים ושוברי חינם ואפילו פלזמות ומכשירי חשמל מתקדמים.

מתחברת לאופנה הבינלאומית. ליהי אלון (צילום: ענת מוסברג)

 

"בחו"ל זה מקובל שאם עושים אירוע אז נותנים בסוף מתנה לבאים כאות תודה על כך שהגיעו", אומר דרור. "בתערוכה נותנים את ספר התערוכה, בהשקת יקב מעניקים בקבוק יין. בארץ התופעה רק מתחילה, אבל צריך לשמור אותה בפרופורציות. לא להבטיח הבטחות שאי אפשר לעמוד בהן. אני אישית מעדיף לעשות להם אירוע שיעניין אותם, יכבד אותם וישרת את התדמית שלהם. המתנה בסוף היא תודה ולא הסיבה להגעה שלהם".

 

דניאלה רייבנבך, בעלת משרד יחסי הציבור "דניאלה רייבנבך תקשורת", טוענת שהכול עניין של חידוש ולא של מתנות: "אם אנחנו יוצרים בשבילם אירוע שמתאים לאורח החיים שלהם, לעשות את זה במסעדה חדשה או במועדון נחשב זה מושך אותם. המתנות וההנחות הן חלק מהחוויה הכוללת שאנחנו בונים בעבורם".

 

למרות הסלקציה המעמדית, כל המשרדים שדיברנו איתם טענו בתוקף שכולם מקבלים את אותו הדבר בדיוק. "זה לא נכון למותג לעשות איפה ואיפה", אומרת רייבנבך. "אם את רוצה שהסלב ימשיך לקנות את המותג, את חייבת להיות הוגנת כלפיו וכלפי מי שסביבו. ההנחה משתלמת לשני הצדדים כי הם קונים את המותג שלי והם גם השגרירים הכי טובים שלו. תראי את חנה לסלאו, במכירה מיוחדת שעשינו - נתנו שם 50 אחוזי הנחה, והיא יצאה בסוף עם חשבון של עשרת אלפים שקל. או למשל בהשקה שעשינו למכוניות ספורט חדשות לצעירים, נתנו לאלי אילדיס לנהוג באחת מהן למשך שבוע, כי הוא מזוהה עם תוכניות רכב ועם ספורטיביות והוא מוביל דעה".

חזרה לעניינים. לינור אברג'יל (צילום: ענת מוסברג)  

 

עקרונות הבחירה

אז איפה התרגיל? ולמה בכל זאת משתלם יותר להיות נינט ממיכל זו־ארץ? קודם כול, לא כולם מוזמנים לאותם אירועים, כך שאם את מזוהה עם ערוץ הילדים, אל תתפלאי אם לא יזמינו אותך להשקת קו תכשיטים חדש.

 

"ההזמנה לאירוע נקבעת על פי אופי האירוע וזהות המותג", מפרשן דרור. "יש לנו רשימה של 8,000 מובילי דעת קהל ואנחנו מתאימים את הרשימה לפי הצרכים שלנו ולפי מה שהמותג מייצג. יש אירועי ספורט, אירועי יוקרה, אירועים לצעירים, אירועים לצמרת העסקים, ולכל תחום יש את מובילי הדעה שלו".

 

כמו למשל?

"קחי את ליהי אלון, לדוגמה, שהיא מדהימה, חשוב לה איך שהיא נראית, היא מתחברת לאופנה בינלאומית ואוהבת להתעדכן - אז אותה אני אזמין לאירוע של אופנה עילית שאני יודע שהיא תיהנה בו; את אניה בוקשטיין, שנחשבת איכותית ויפיפייה, אזמין לאירוע של נעלי מעצבים; את נעמה מ'הישרדות', שהיא מתוקה, לא אזמין לאירוע של מותג יוקרה, כי התדמית שלה פחות פונה לאופי החברה. זה גם תלוי במצב החברתי של אותו סלב, אם אני אעשה אירוע לרווקים, אז ניר לוי ורן דנקר יקבלו מייד הזמנה, אבל יהודה לוי לא".

מגיעים רק כשצריך. יב"ז וגז"א (צילום: רועי חביב)

 

אבל יהודה לא צריך להיעלב. להיפך. הזוגיות שלו עם העלמה טייב מיקמה אותם היטב ברשימת ה"הלוואי שיגיעו לאירוע שלי".

 

"יהודה ונינט הם מאוד חזקים, וכל תמונה שלהם שווה לי זהב", אומר כתב רכילות שבקיא בברנז'ה. "אם התעשייה התל אביבית היא ביצה קטנה וטובענית, אין ספק שהם מולכים בה. הם בוחרים היטב את האירועים שהם מגיעים אליהם, במיוחד אם הם מגיעים אליהם יחד. אם תשימי לב תראי שהם פחות עושים השקות של בגדים ומקומות ויותר באים לאירועים פרטיים של ימי הולדת שחשובים להם או לאירועים שמתאימים להם לתדמית, כמו השקת אלבומים חדשים. לעומת זאת יש כל מיני סלבריטאים בדרג הביניים שכבר נמאס לי לראות אותם קופצים לאירועים ואני מעדיף פשוט להתעלם מהתמונות שלהם. גם הפפראצי שלי מקבלים הנחיות לא לצלם אותם יותר כי די נמאס".  

 

היום שאחרי

אם נניח בצד את הפלשים והמינגלינג, ה"איי־ליסטים" שלנו ממשיכים ליהנות מפירות ההצלחה גם אחרי שאורות ההשקה כבים, וכאן אולי טמון הפלוס הגדול. "הפנים שלהם מוכרות בתקשורת, שבודקת כל דבר שהם עושים בזכוכית

 מגדלת", מסנגרת עליהם סוכליצקי. "הם בכותרות ולא יכולים לצאת מהבית בלי שיהיה תיעוד של כל דבר שהם עושים, אוכלים, שותים וכו'. תמיד ימצאו משהו רע לומר. אני יודעת שאם אני יכולה לעזור להם, אני זמינה בשבילם ומסייעת להם בכל דבר שירצו. גם בניגוד למה שהתקשורת מנסה לצייר, הם לא אוכלי חינם. החולצה שנינט לבשה בפרסומת ל'פלאפון' ניתנה לה אמנם במתנה, אבל אחר כך היא נחטפה מהחנויות עד שנוצר מחסור. נינט, מלבד המקסימות שלה, היא מבחינתי מודל לחיקוי, היא מובילת דעת קהל והיא שגרירה טובה יותר מכל יחצן".

 

היחסים אכן משרתים את שני הצדדים, כפי שמחדדת רייבנבך: "אני שומרת איתם על קשר רציף וחברי ואני יודעת שהם מעריכים את זה. הם יודעים שאני תמיד שמחה לעזור להם, ולכן כשאני זקוקה לעזרתם - הם מתייצבים".

 

חשוב לציין שהתופעה מתרחבת גם מעבר לרצון הטוב, שנועד לחסוך לסלבס את השיטוט רדוף המעריצים בקניון, ויכולה אף להאמיר להטבות משמעותיות יותר. הנה דוגמה קטנה: "אם מפורסם מבקש לנפוש באחד בתי המלון שלנו, אנחנו יותר משמחים לקבל אותו", מעידה מנהלת שיווק של רשת מלונות ארצית. "הוא מייד מקבל מאיתנו פינוקים שאורח רגיל לא מקבל, כי חשוב לנו במיוחד לגרום לו להרגיש טוב אצלנו. לפעמים נוצרת הסכמה שאנחנו נוציא הודעה לעיתונות על האירוח שלו אצלנו, ובתגובה הוא יזכה להנחה מכובדת על מחיר החדר". כמה מכובדת? לעולם לא נדע.