הזהב באולימפיאדה, הכסף בפוטבול

לאורך השנים נאסרה השתתפותם של ספורטאים מקצוענים באולימפיאדה. אז איך מפיקים דולרים מתהילת עולם? יותר משלושים אתלטים, ביניהם מדליסטים ושיאני עולם, עברו מהמסלול למגרש הפוטבול. למרות הפוטנציאל הפיזיולוגי, רק מעטים הצליחו לעשות את ההסבה. זהו סיפורם של ג'ים ת'ורפ, בוב הייז, מייקל בייטס וגם של ג'סטין גאטלין ודוויין צ'יימברס, שניסו לעשות את אותו מעבר לאחר שהושעו בגלל סמים

הינה משהו שאולי לא ידעתם על ג'סי אוונס. עם סיומם של משחקי ברלין 1936, במהלכם זכה בלא פחות מארבע מדליות זהב אולימפיות, עזב את האתלט האמריקני השחור את גרמניה בדרכו חזרה הביתה לארה"ב. זאת למרות הזמנת ראשי המשלחת להמשיך עמם לתחרות בינלאומית בשבדיה הסמוכה.

 

אוונס התעלם והבריז בדרך הביתה. סבו העבד קצר חיטה בשדות אלבמה, הוא העדיף לקצור את הדולרים בשדות הפרסום הירוקים. אחרי שזכה בזהב באולימפיאדה, הגיע זמנו לעשות מזה כסף. הוועד האולימפי האמריקני הגיב בחריפות ושלל ממנו את מעמדו כספורטאי חובבן.  

 

"אדם רוצה לפעמים לעשות משהו בשביל עצמו" אמר אוונס בתגובה על ההחלטה ששמה סוף לקריירה מפוארת אך קצרה מדי. מאחר וגם חוזי הפרסום שהובטחו לו, לא הניבו את הפרנסה המקווה, נאלץ לחפש אותה בעבודות מזדמנות. לאחר שפשט את הרגל כבעלים של עסק לניקוי יבש, והואשם בהעלמת מס, אומץ מחדש לחיקו של הוועד האולימפי האמריקני - הפעם כשגריר של רצון טוב. ב-1980 מת באריזונה מסרטן ריאות, עם המון תהילה וכל כך מעט כסף.

ג'ים ת'ורפ. הספורטאי האולטימטיבי (אימג'בנק / GettyImages)

 

הינה עוד משהו שאולי לא ידעתם על ג'סי אוונס. השם שנתנו לו הוריו עם לידתו בספטמבר 1913 הוא ג'יימס אוונס. ארבעים שנה אחרי שגיבור התרבות השחור גרם לפניו של אדולף היטלר להאדים מבושה ומזעם, התייצב אצן אמריקני אחר בשם זהה על קן הזינוק באולימפיאדת מונטראול 1976. ג'יימס אוונס הזה אולי לא עשה גדולות ונצורות בריצת ה-110 משוכות (סיים שישי בגמר), אבל בניגוד לקודמו המסלול שלו לא נגמר פה - את הקריירה הספורטיבית שלו המשיך במקום אחר לגמרי. הוא עשה זאת כמקצוען על מגרש הפוטבול האמריקני.

 

שנתיים וחצי אחרי תום משחקי מונטריאול, הציג אוונס בן ה-24 את מועמדותו לדראפט ה-NFL, ונבחר במקום ה-29 על ידי סן פרנסיסקו פורטי-ניינרס - 53 מקומות לפני ג'ו מונטנה שצוות אליו. אוונס, האצן לשעבר שעבר הסבה לווייד-רסיבר, אולי לא הספיק לזכות באליפות עם הקווטרבק האגדי, אבל פרש שש שנים לאחר מכן כשחקן טמפה ביי בקאנירס, עם כמות סבירה של מזומנים - משהו שהיה מחוץ לתחום כספורטאי אולימפי חובבן.

גלן מוריס (שני מימין) עם לני ריפנשטאל בברלין (אימג'בנק / GettyImages)

 

היום, בעולם של קפיטליזם דורסני, גלובליזציה ומדיה שחודרת לכל מקום, הוועד האולימפי נאלץ להסתגל לספורטאים מקצוענים שלוקחים חלק במשחקים. אולם עד שהדרים-טים החד פעמית והמופלאה של ברצלונה 1992 שברה את הסכר, נאלצו האתלטים לשמור על רקורד חף משילומים כאלה או אחרים, כדי להציג את הרקורד שלהם בזירה האולימפית.  

 

אין פלא אם כך שרבים מהספורטאים האמריקנים שייצגו את מדינתם במשחקים האולימפיים לאורך השנים בחינם, עשו צעד אחד קדימה אל מגרשי הפוטבול במולדתם והפכו לשחקנים מקצוענים. לא פחות מ-34 ספורטאים אולימפיים - 19 מהם מעוטרי מדליות (15 מהן מוזהבות) - ניסו את מזלם כשחקני פוטבול מקצועני. 

 

לפחות בכל הנוגע לאצנים שביניהם, מדובר בהסבה מקצועית טבעית. שכן מאמני הפוטבול מוצאים בהם את התכונות הדרושות משחקנים בעמדות הווייד-רסיבר, הקורנרבק והראנינג-בק. מהירות, האצה מהמקום, כוח מתפרץ. רובם זוהו כפוטנציאל אדיר בתיכונים ובמכללות וניסו לממשו על מגרש הפוטבול במקביל על מסלול המירוצים שלצידו.

 

לואיס היה גימיק, מה שאי אפשר לומר על ג'ים ת'ורפ, מגדולי הספורטאים בתולדות ארה"ב ובוודאי המגוון שבהם. האתלט שזכה במדליית הזהב בקרב עשר האולימפי הראשון אי פעם בשטוקהולם 1912, עשה לעצמו קריירה בענפים שונים ומשונים. כמו במקרה של ג'סי אוונס, גילוי על הופעות קודמות בליגת הבייסבול המקצוענית, הביאו לשלילת מעמדו כספורטאי חובבן ולהחרמת המדליות בהן זכה.

* ב-1980 ארה"ב החרימה את המשחקים במוסקבה

 

את התהילה בכל אופן הוועד האולימפי לא הצליח לקחת מת'ורפ, בן לקהילת הילידים האינדיאנים, שהפך לאחד הספורטאים הנערצים בזמנו. ב-1915 חתם על חוזה בקבוצת הפוטבול של הקנטון בולדוגס והרוויח כ-250 דולר למשחק - שכר חסר תקדים עד אז. 13 שנים לאחר מכן, פרש הפול-בק המצטיין במדי שיקגו קרדינלס. בשנת 1963 נבחר להיכל התהילה של הפוטבול האמריקני - עשר שנים לאחר מותו.

 

ת'ורפ היה הראשון להתחיל קריירה מקצוענית כשחקן פוטבול אחרי ששירת את ארצו באולימפיאדה. הוא כאמור לא היה האחרון, בוודאי לא מקרב האלופים האולימפיים בקרב עשר. מתוך 19 כאלה מאז הוכנסה התחרות למשחקים האולימפיים, ארבעה עשו הסבה למגרש הפוטבול. בניגוד לת'ורפ, ג'ים באוש, גלן מוריס ומילט קמפבל לא התאקלמו בהצלחה בענף החדש. אחרי כמה משחקים כושלים, שלושתם פרשו.

בוב הייז נפרד מהאוהדים בדאלאס בחברת מעודדות הקאובויס (איי.פי) 

 

תכונות פיזיות מוצלחות אינן ערובה להצלחה במשחק הפוטבול התובעני כל כך. ת'ורפ היה החלוץ, שפילס דרכו בהצלחה מזהירה, אך מעטים צעדו לכל אורכה בעקבותיו. ברוב המקרים כשלו האתלטים האולימפיים ונאלצו לפרוש אחרי משחקים ספורים. מנגד, יש כמה סיפורי הצלחה מרשימים. אולי מטסון למשל...

 

מטסון הגיע לאולימפיאדת הלסינקי 1952 כרץ ה-400 מטרים המוביל של הנבחרת האמריקנית. הוא עזב את בירת פינלנד עם מדליית ארד ומדליית כסף במירוץ השליחים. מיד עם שובו למולדתו, חתם על חוזה בקרדינלס ופתח בקריירה מדהימה כראנינג-בק וכמחזיר בעיטות, שהסתיימה רק 15 שנים לאחר מכן. הישגיו עם הקרדינלס, דטרויט ליונס ופילדלפיה איגלס הביאו לבחירתו להיכל התהילה ב-1973.

טומי סמית' וג'ון קרלוס מצדיעים לכח השחור (אימג'בנק / GettyImages)

 

לפעמים הסגולות הפיזיות יוצאות הדופן של האתלטים מביאים גם את הקבוצות המקצועניות לקחת צ'אנס. כך קרה למשל שהדאלאס קאובויס בחרו בסיבוב ה-12 בדראפט 1984 את קארל לואיס, למרות שהוא מעולם לא שיחק פוטבול. לא בתיכון, לא במכללות ובסופו של דבר גם לא בקאובויס. אבל ההגיון מאחורי ההחלטה מובן, שכן ל'בויז' היה ניסיון מוצלח עם בוב הייז. שלצד הצטיינותו כשחקן פוטבול במכללות, החזיק בשיא העולם (10 שניות) בריצת מאה מטרים, בה זכה גם בזהב בטוקיו 1964.

 

הייז, שהיה שותף גם למדליית הזהב בריצת השליחים באותה אולימפיאדה, מת ב-2002 ממחלת הסרטן. שנתיים לאחר מכן היה קרוב מאוד להיכנס להיכל התהילה של הפוטבול על קריירה מפוארת בת 11 שנים כווייד-רסיבר, במהלכה זכה בסופרבול הראשון אי פעם של דאלאס ב-1971. כך הפך ליחיד שזכה הן במדלייה אולימפית מוזהבת והן בטבעת אליפות מוזהבת. את הקריירה סיים במדי סן פרנסיסקו פורטי-ניינרס כשבאמתחתו 71 טאצ'דאונס ב-132 משחקים.

 

בעקבות ההצלחה של הייז, ניסה את מזלו כשחקן גם השיאן החדש במאה מטרים, ג'ים היינס. האצן, שהיה הראשון לרדת מרף עשר השניות במבחנים האולימפיים, החזיק בשיאו 15 שנים עד לניפוצו ב-1983 על ידי קלווין סמית'. הקריירה שלו כווייד-רסיבר היתה קצרה יותר ומוצלחת פחות. אחרי שנתיים כרסיבר במיאמי דולפינס וקנזס סיטי צ'יפס, פרש. הוא הסתפק בהישג זהה לזה של הייז באולימפיאדת מכסיקו סיטי 1968 - מדליות זהב במאה מטר ובשליחים.

ג'יימס טראפ בפעולה במדים הסגולים של הרייבנס (איי.פי)

 

כמו כל האתלטים האפרו-אמריקנים, גם על היינס הופעל לחץ להחרים את המשחקים בגלל תמיכת ארצות הברית במשטר האפרטהייד בדרום אפריקה. הוא התייצב לבסוף וכך גם טומי סמית', אולם האחרון נודע בגלל הצדעת "הכוח השחור" המפורסמת. אחרי הזכייה בזהב בריצת ה-200 מ', הניף מעל הפודיום אגרוף עטוף כפפה שחורה כסמל להזדהות עם מאבק השחורים. היה זה רגע שנכנס להיסטוריה, בניגוד לשני משחקים זניחים במדי סינסינאטי בנגאלס ב-1969.

 

הפוליטיקה מעולם לא עזבה את המשחקים האולימפיים, אולם הגיעה לשיאה ב-1980, עת החליטה ארה"ב להחרים את משחקי מוסקבה. לא בגלל האפרטהייד, שהמשיך כרגיל באפריקה, אלא בגלל פלישת הצבא האדום הרוסי לאפגניסטן. החלטה זו שללה מאצן ה-400 מ' ווילי גאולט והמשוכן רנאלדו נהמייה הזדמנות למדליה. אז נהמייה התנחם בזרועותיו של ג'ו מונטנה לאורך שלוש שנים בסן פרנסיסקו. גאולט מתח את הקריירה ל-11 שנים בשיקגו ברס ולוס אנג'לס ריידרס.

 

קארל לואיס נמנע מניסיון בליגת הפוטבול, אך שני חבריו לרביעיית השליחים המיתולוגית בלוס אנג'לס 1984, סם גריידי ורון בראון הלכו על זה.  האחרון נשאר בעיר ושיחק שמונה שנים במדי הריידרס והראמס המקומיים. שנה אחרי שבראון פרש במדי הריידרס, הובא במקומו האצן ג'יימס ג'ט בתפקיד הווייד-רסיבר. האחרון שירת את ה'ריידרניישן' במשך עשור ומצא לצדו את הקורנרבק ג'יימס טראפ. 

בייטס. רץ במדי ארה"ב, מתהפך במדי הרדסקינס (איי.פי/Getty Images)

 

לא היתה זו הפעם הראשונה ששני הג'יימסים שיתפו פעולה, שכן הם חברו ללירוי בורל במירוצי השליחים בברצלונה 1992. טראפ ששימש כגיבוי במשלחת, היה חכם מספיק לעזוב לבולטימור ב-1999. שנתיים לאחר מכן, זכה עם הרייבנס באליפות, כשבין השאר התמודד כשומרו של ג'ט בניצחון על הריידרס בדרך לסופרבול.

 

מייקל בייטס, שזכה במדליית הארד במירוץ ל-200 מ' בברצלונה, עשה קריירה מוצלחת בעקבות אחיו מריו (ראנינג-בק באריזונה) עוד יותר על מגרש הפוטבול כמחזיר בעיטות. ב-11 שנותיו בליגה, נדד בין סיאטל, קליבלנד, וושינגטון, דאלאס וניו יורק ג'טס, אולם במהלך חמש שנותיו בקרולינה פנת'רס הפך לטוב בתפקידו בליגה ונבחר למשחק הפרובול (האולסטאר של ה-NFL) בכל אחת מהעונות הללו. באופן טבעי נבחר כמחזיר הבעיטות של נבחרת העשור.

 

כאמור, משחקי ברצלונה 1992 היו אלה שהביאו לשינוי המגמה. הוועד האולימפי לא יכל יותר לעמוד בקסם של מייקל ג'ורדן, לארי בירד וחבריהם בדרים-טים המקורית ובעקבותיהם פתאום גם ספורטאים אולימפים הרשו לעצמם להרוויח כסף גדול, בלי לחשוש למעמד החובבן שלהם. פרסים כספיים נדיבים במיוחד וחוזי פרסום נרחבים היוו מקור להכנסה עצומה, גם בלי להמשיך בנתיבים מפוקפקים ודי מסוכנים כמו פוטבול.

דוויין צ'יימברס. ההסבה לא הצליחה (Gettyimages Imagebank)

 

נתיבים מפוקפקים אלה נפתחו מחדש דווקא לאלו שהם שעשו לעצמם שם כברנשים מפוקפקים אף יותר - אתלטים ששמם נקשר בנגע הסמים והחומרים המסוכנים. כך במקרה של ג'סטין גאטלין ודוויין צ'יימברס, שניים מהאצנים המבטיחים של עולם האתלטיקה, שהתפתו ליטול חומרים שונים ומשונים והושעו לכמה שנים בגין כך. את הזמן העדיפו לנצל במסגרת ספורטיבית מתאימה יותר. כזו שתאפשר להם לפתוח דף חדש, לפחות עד שיוכלו לחזור לפעילות על המסלול.

 

במקרה של גאטלין בן ה-26 היום הזה רחוק מאוד. שיאן העולם המדומה בריצת מאה מטרים (מחזיק במדליית זהב באתונה, בנוסף לכסף בשליחים וארד במרחק הכפול) נאלץ לחפש לעצמו אלטרנטיבות בין קבוצות ה-NFL מאז הושעה לשמונה שנים באוגוסט 2006. טמפה ביי בקאנירס, טנסי טייטאנס ויוסטון טקסאנס בחנו אותו, אך למרות מהירותו סירבו לתת לו חוזה. במרץ האחרון הופיע בתצוגת שחקני אוניברסיטת טנסי לקראת הדראפט, אך בינתיים אין מי שמעוניין בו.

 

צ'יימברס בן ה-30, בכלל הושעה עד סוף החיים מהאולימפיאדה (וגם ערעור שהגיש לאחרונה נדחה), לאחר שמעלליו נחשפו ערב משחקי אתונה 2004. האצן הבריטי השאיר את הקריירה שלו על המסלול באחורי ראשו וחבש קסדה כדי להגן עליו עת יצא לקריירה חדשה כשחקן המבורג סי-דבילס מליגת ה-NFL האירופית.

צ'יימברס. הגיע רק עד להמבורג (Gettyimages Imagebank)

 

צ'יימברס קיווה לעשות את הדרך לליגה האמריקנית דרך הקבוצה מגרמניה, אולם שברי מאמץ סיכלו את המסע הזה, שהגיע לקיצו המוקדם עם סגירת השלוחה

האירופית. לפחות הוא נחלץ מסדרה רציפה של בדיקות סמים שציפתה לו בליגה. בלית ברירה, ניסה האתלט את מזלו במגרש הראגבי.

 

ממגרש הראגבי לא מגיעים ל-NFL, סטיבן ניל דווקא הצליח לעשות זאת מזירת ההאבקות. הבריון בן ה-31 זכה בנעוריו באליפות ארצות הברית ואף נטל לעצמו מדליית זהב באליפות העולם ב-1999. למרות זאת, לאולימפיאדת סידני 2000 הוא לא הצליח להגיע לאחר שנוצח במבחנים האמריקנים ועשה הסבה לפוטבול כשחקן קו התקפה. העונה הקרובה תהיה השמינית שלו כמגן האישי של טום בריידי בניו אינגלנד פטריוטס.