השבוע השיקה גוגל את אחד הפרוייקטים החשאיים והמדוברים שלה, Lively, שהתברר למרבה ההפתעה כעולם וירטואלי מקוון - סביבה תלת ממדית, בה גולשים מיוצגים על-ידי דמויות מצויירות, מצ'וטטים ומעצבים את העולם שסביבם. המודל לחיקוי הוא Second Life, משחק מאותו הז'אנר, סביבו התפתחה קהילת משתמשים, גרפיקאים ומתכנתים אדוקה שסייעה בפיתוחו.
גוגל בחרה לעשות את זה קצת אחרת, ו-Lively - בשונה מ-Second Life, There.com ועולמות וירטואליים אחרים - נגיש באמצעות הדפדפן (בינתיים למשתמשי Windows XP או Vista בלבד). אין צורך בהתקנת תוכנה נפרדת, אלא ב-flash ובתוסף (plugin) שיותקן בנסיון הגישה הראשון לשירות. המטרה, לדברי מנהלת הפרוייקט בגוגל ניניאן וואנג, היא לא ליצור "עולם נפרד", אלא שירות שישמש כאמצעי תקשורת בין הגולשים למכריהם בחיים האמיתיים. השימוש בדפדפן מאפשר גם שילוב של Lively באתרים אחרים, באמצעות הדבקת פיסת קוד בבלוגים, בדפי MySpace וכדומה.

לאחר מכן אפשר להיכנס לאחד מחדרי השיחה מהרשימה המוצגת בעמוד הראשי של השירות. הבעיה היא שגוגל כנראה לא נערכה תשתיתית להשקת הבטא הפתוחה של Lively, והעומס על השרתים ניכר בהחלט. במצבים בהם החדרים עולים על גדותיהם, ניתן לקרוא את הטקסט בלבד - הנראה כבלוני קומיקס - בלי לראות את הדמויות המצויירות. מי שרוצה חדר משלו יכול ליצור אחד, ולבחור עיצוב מההיצע הקיים - אי בודד, בית קפה וכדומה, ולרהט אותו. הפריטים נבחרים מקטלוג שבו כולם מוצעים בינתיים בחינם.

אפשרות הניווט באמצעות הדמות מוגבלת מאוד. אי אפשר לנוע באמצעות המקלדת, וגוגל בחרה לכבול את המשתמש לעכבר. צריך "לגרור" את הדמות כדי להזיז אותה ממקום למקום ואי אפשר להשתמש במקשי המשחקים הקלאסיים, WASD. קיימת רשימה סגורה של אנימציות להפעלת הדמות - היא יכולה לסטור למשתמש אחר בחדר, לחבק אותו או לפהק לו בפרצוף. Lively מזהה אוטומטית מעט סלנג-רשת, ובהקלדת LOL, למשל, יגרום לדמות לצחוק בקול רם.
בחדרים הפופולריים, למשל - האולם הרשמי של גוגל, כמות המשתמשים מגיעה ל-27,000 איש, כמות אסטרונומית במונחים של חדר שיחה מקוון. בתוצאה מכך, כל הפריטים בחדר - כיסא, כדורים, מקרר שתייה וירטואליים והדמויות של המשתמשים האחרים - נטענים בקצב איטי להחריד. חדרים צפופים ועמוסים לעייפה כאלו יש רק כמה עשרות, חלק ניכר מהם עוסקים בסייבר-סקס (החדר הפופולרי ביותר מהז'אנר הזה הוא, אגב, ישראלי). רוב החדרים הם של קבוצות קטנות עד כדי זעירות של גולשים, לעתים של גולש אחד בלבד. רובם נטושים, אחרי שהמייסד עצמו התייאש ופרש.

החדרים נטענים לאט כשעמוס (צילום מסך)
עולמות וירטואליים מקוונים כתחליף לבזבוז שעות הפנאי בחיים האמיתיים הוא קונספט שהגה סופר המד"ב ניל סטיבנסון בספרו הדיסטופי Snow Crash. למרות ההבטחה, Google Lively רחוק מלקיים. הוא נחמד בדקות הראשונות, אך אין בו אף אלמנט שישכנע את המשתמש להשתקע בו בטווח הארוך.
יש פוטנציאל, אבל בשלב הבטא, Lively מזכירה יותר את Microsoft Comic Chat - תוכנת IRC מיתולוגית לצ'יטוט שכללה דמויות מצויירות בשחור לבן, מאשר את החזון של סטיבנסון. אפשר שיש צורך בכמה שנים כדי שהפרוייקט הנסיוני הזה יתפתח לכדי יישום פופולרי, בדומה למתחרים, ואפשר שייזנח לנצח כמו Google Base, Google Answers ושאר חיקויים לשירותים מצליחים אחרים. בינתיים הוא מרשים רק את מי שלא ראה את עולמות וירטואליים אחרים בעבר, ולדקות ספורות בלבד.