הבעיה של מסורבות גט ועגונות בישראל היא קשה אבל בחו"ל היא קשה פי כמה מונים. זאת משתי סיבות, ראשית משום שמחוץ לישראל גבר יכול להתגרש מאשתו בגירושין אזרחיים ולהמשיך את חייו גם אם הוא עדיין מחזיק את אשתו נשואה לו באופן הלכתי. בישראל, בעל סרבן יכול אמנם להמשיך את חייו אבל הוא לא יוכל להינשא עד אשר ישחרר את אשתו הכבולה. הרצון של גברים להינשא מחדש באופן חוקי פועל לפעמים כמאיץ לנתינת הגט. (כאן המקום לספר לקוראיי היקרים כי מספר פעמים קיבלתי עצה לשכור שירותים של בחורה נאה ש"תסובב" את ראשו של סרבן הגט ותפעיל עליו לחץ לתת גט לאשתו. מצד אחד הופתעתי שפעמיים הגיעה הצעה זו מפי רבנים. שמא זה אינו מפתיע כלל. דווקא הרבנים יודעים עד כמה העולם ההלכתי ובתי הדין 'תקועים' מבלי יכולת לפתור בעיה כואבת זו, ולכן דווקא הם מפנים אותי לפתרונות מסוג אחר.)
סיבה שנייה המקשה על חייהן של נשים מסורבות גט בחו"ל היא שלבתי הדין הדתיים בשאר העולם אין שום סמכויות חוקיות. בית הדין בישראל יכול, לפחות בתיאוריה, להורות להביא בעל בצו הבאה לדיון ולקנוס אותו על ביזיון בית הדין. בית הדין בישראל יכול, גם אם הוא עושה זאת רק לעיתים רחוקות, לנקוט בסנקציות נגד בעל סרבן. אבל בחו"ל האישה נשארת לגמרי תלויה ברצון בעלה. ייתכן שבשל כך הציבור והקהילה מתגייסים ועושים יותר למען נשים מסורבות גט ועגונות.
באי-מייל שהועבר לפעילים בישראל נמסר כי לד"ר אביסרור יש קרובי משפחה בישראל הגרים ברחובות ובראשון לציון תחת שם המשפחה: לוי. כל היודע דבר עליהם מתבקש ליצור קשר עמי בטלפון 04-8552871, ואני אדאג להעביר את המידע למנהל ארגון אורה. אפשר גם לצפות בהפגנה שקיימו מול בית החולים של סרבן הגט.
ולסיום רק שאלה קטנה: איפה הבחורים והבחורות בישראל? למה כאן אין ארגון "שטח" כזה שיוזם ומקיים הפגנות מול בתים ומקומות העבודה של סרבני הגט?!
רבקה לוביץ' היא טוענת רבנית העובדת ב"מרכז צדק לנשים" טל': 02-5664390