אחיזת העיניים של היבוא האישי

משרד התחבורה שינה בהיחבא את הדרישות ליבוא אישי של כלי רכב, לכאורה במטרה להקל על אזרחים המבקשים לעשות זאת. למעשה מדובר בלא יותר מאחיזת עיניים. היבואנים הרשמיים והמבוססים ימשיכו לשלוט בשוק ובכלי הרכב המיובאים ארצה

כך ממשיכים לסכל את היבוא האישי. משרד התחבורה החליף - מבלי שדאג לידע את הציבור - את נוהל מתן הרישיון ליבוא אישי של רכב. לכאורה מאפשר הנוהל החדש לייבא רכב ארצה באופן אישי, מבלי להיות תלוי באישור היבואן המקומי של המותג. בפועל זה לגמרי לא כך. בדיוק כמו במקרה של יבוא המכוניות המקביל, שמאושר מעשית, משרד התחבורה דואג שהיבואנים המסורתיים לא יפגעו.

 

תזכורת למי ששכח. כאשר הפך בשנים האחרונות יבוא הרכב האישי לעיסוק פופולרי, שבצדו חסכון גדול מאד לרוכש ורווח נאה במיוחד לחברת היבוא, החליטו יבואני הרכב המסורתיים להלחם בו. וזה כלל לא מפתיע. במותגים ובדגמים מסוימים, נרשמה ירידה חדה בהתעניינות, במקביל לרכישה מסיבית של מכוניות כאלה בחו"ל, באופן פרטי. יבואני מותגי היוקרה, אשר חותכים קופון נאה מאד (סכום שמגיע לשש ספרות) על כל מכונית כזו שנרכשת בארץ, מצאו שיטה מקורית לקזז במעט את ההפסד. תמורת "אישור היבואן", אותו מחייב משרד התחבורה במקרה של יבוא רכב באופן אישי ואשר חולקו בתחילה באופן מיידי ותמורת סכום סמלי של כמה עשרות שקלים, החלו חלק מהיבואנים לגבות סכומי עתק. אחרים החליטו לעצור כליל את מתן האישורים.

עדיין לא פשוט לייבא באופן עצמאי

 

במשרד התחבורה לא ממש אהבו את שיטות היבואנים המסורתיים, והחליטו לשנות גישה. מבלי ליידע את הציבור בכך, הוחלף נוהל מתן רישיון יבוא אישי של רכב. הנוהל החדש מאפשר למי שמבקש לייבא מכונית כזו ביבוא אישי, להשתחרר לכאורה מהתלות ביבואן. מעתה יש שלוש אופציות להמצאת אישור שרות, ולא רק אחת. וכך נכתב בנוהל החדש: "המבקש (רישיון יבוא) ימציא אחד מאלה:

 

1. אישור על מתן שרותי אחזקה ואספקת חלקי חילוף מהיבואן המורשה בארץ לתוצר הרכב המבוקש ליבוא.

2. אישור ממוסך שירות המתמחה בתיקון כלי רכב מהתוצר המבוקש ליבוא.

3. אחריות בינלאומית תקפה מיצרן הרכב.

 

לכאורה, צריך לדאוג רק לאחד מהאישורים, וישנה אפשרות להתנתק לחלוטין מטוב לבו של היבואן המסורתי. בחירה באפשרות השלישית - אחריות בינלאומית מיצרן הרכב - מאפשרת לאשר את יבוא הרכב, ואינה קשורה כלל ליבואן המקומי. אלא שנראה כי הסתמכות רק עליה, אינה עניין בטוח כל-כך. אחרי הכל, מי שיצטרך לתת את השרות יהיה הרי היבואן הרשמי. ואתם יכולים לסמוך עליהם שהשרות שתקבלו למכונית שבה לא רצו, יהיה כזה שיוציא לכם את החשק להביא בעתיד מכונית ביבוא אישי. איך? קשיים פתאומיים בהזמנת ואספקת חלפים, זמן תיקון ארוך (בנימוק של היכרות לקויה עם הרכב כמובן...), המתנה לאישור והנחיות מחו"ל, הפקדת ערבות כספית גדולה למקרה שהיצרן לא יכיר באחריות ועוד ועוד.

 

כמובן שבחירה בסעיף הראשון, לפיו היבואן הוא זה שנותן את האישור, מותירה על כנה את התלות ביבואן. בחירה בסעיף השני - אישור ממוסך שרות המתמחה בתיקון כלי רכב מהתוצר המבוקש ליבוא - היא בפועל קשר ישיר עם היבואן. הרי מרבית כלי הרכב שמיובאים לארץ ביבוא אישי הם חדשים (ובכל מקרה אסור הביא רכב שגילו מעל שנתיים) ויקרים. בדרך כלל גם בעלי טכנולוגיה מתקדמת יחסית, שלא כל מוסך יכול לטפל בהם. מי כן יכול? מוסכי הרשת של היבואן כמובן. עכשיו, ספרו לנו על מוסך רשת של יבואן, שיסכים

לתת אישור כזה למי שמביא רכב ביבוא אישי. הרי ברור לו שלמחרת מתן האישור, יקבל הודעה על הפסקת הקשר בינו ובין היבואן, וכתוצאה מכך אובדן פרנסה. לא צריך הרי יותר מרמז קל של יבואן הרכב, כדי שמוסך רשת יבין מה מצפים ממנו. אגב, יש כבר מספר מתווכים העוסקים ביבוא אישי שניסו לקבל אישורים ממוסכים מתמחים - וללא הצלחה.

 

כך שלמעשה, למרות שנראה כאילו הוקל תהליך היבוא האישי, בפועל המצב אינו שונה ממה שקרה עם היבוא המקביל. לכאורה, הכל פתוח ואין עוד בלעדיות ליבואני הרכב המסורתיים. בפועל, אף מכונית לא הגיעה לארץ ביבוא מקביל, בגלל דרישות סף בלתי אפשריות. היבוא המקביל, כמו-גם ההקלה ביבוא האישי, הם יותר לפרוטוקול מאשר צעד מעשי של ניסיון לעזור לציבור ולאפשר צרכנות הוגנת ותחרות בריאה. לכן נשקלת עכשיו אפשרות לפנות לממונה על ההגבלים העסקיים, בתלונה נגד היבואנים. על איזה סעיף? מניעת אישורים אפשריים ממוסכי הרשת שלהם. רק אל תתלו בכך יותר מדי תקוות.

 

בקיצור, על הנייר הכל מצוין. בפועל מדובר באחיזת עיניים בלבד. אולי בעצם זו הסיבה שמשרד התחבורה לא ממש טרח לפרסם את השינוי בנהלים, באופן בולט לציבור הרחב?