חוויה מתקנת

אופיר מתעמק במשמעותן של החלטות, ומחזק את החלטתה של מיכל ינאי להתארס, כי אחרי הכל, מה הסיכוי שהיא תיפול פעמיים?

הזמן קצר. אני יודע, כי אני לא מפסיק לקצר אותו בעצמי. בקשר למלאכה – היא מרובה, וזה כבר לא תמיד תלוי בי. אבל הזמן, הוא הולך ואוזל. סחבק לא נהיה צעיר יותר, וכל הילדות האלה מגדלות ציצים בגיל ממש מוקדם. אני לא עומד בקצב.

 

אני סוחב את התחושה הזאת עוד מהצבא, שם לימדו אותי המפקדים המנומסים שלי איך לקצר תהליכים, רצוי ממש מהר ותוך כדי שפצור ניילון. להתעורר בבוקר, חמש דקות צחצחתם שיניים, עליתם על מדים, דפקתם ארוחת בוקר וסימנתם טבלת יאוש. אם לא, תתכוננו לשלם את המחיר. זדוף, תרים את התחת העקום שלך ותצניח אותו בתעלה לשלושים סמיכות. למה? כי אחרת בשני שניות למסדר. יש לך עוד שאלות? לא, כי יש הרבה בוץ בתעלה.

בקיץ הזה תלבשי לבן. שוב (צילום: ענת מוסברג)

 

במצב כזה לא היתה לי ברירה, התחלתי לעשות דילול. דילול של כל פעולה שגוזלת ממני זמן. מקלחת? לא צריך. טלפון לבחורה שמחכה לי בבית? שתחכה. ארוחת בוקר? שני ביסים ירגיעו את הקיבה המתכווצת ממילא שלי. נהייתי חתיכת נקבה אנורקטית, שנוגסת שלוש פחמימות והיא כבר מלאה. בלילה, בעוד סשן שמירות מסריח בעמדה, הסתכלתי על הרשימה של מה הספקתי לעשות ומה לא, והבנתי את השורה התחתונה. אתם יודעים מה גוזל הכי הרבה זמן ואנרגיה בחיים. החלטות.

 

החלטות, התלבטויות, היסוסים, דילוגים על שני הסעיפים, כמו שאומרים באשכנזית. ולמה שוות ההחלטות האלה? לתחת, וסליחה על הצרפתית שלי. לטווח הארוך הן לא מזיזות לי את קצה השנקל. הן לא משנות כלום. החיים היו נמשכים אם הייתי מחליט ככה או אחרת, ואני שם כסף שבטח גם הייתי מגיע לאותו מקום בדיוק. אבל בשניה שאני אמור להחליט? לא, זה הדבר הכי חשוב בעולם. ברור.

 

אז אני מסתכל על מיכל ינאי, בחורה שקיבלה כמה החלטות מבאסות עכוז בחיים שלה. חתמה על התוכנית ההיא עם הקלטות, התחתנה עם עופר רסלס. בקיצור, התפלק לה, כמו לכולם. אז עכשיו, אחרי חודש וחצי, היא קיבלה הצעה שאי אפשר לסרב לה מהבחור הזה, בן מה-שמו, שעד לא מזמן מכר לכם ביסלי במחיר שיגעון בתחנות דלק, ועכשיו הוא משחק אותה בהיי טק.

 

אז הייתם חושבים שאחרי טרגדית רסלס, היא תיקח לעצמה קצת זמן כדי לבדוק את העסקה לעומק. אבל ינאי אמרה כן. אז מתישהו היא תהפוך לגברת היי-טק הרשמית. למה לא? מה כבר יכול להיות? למה לה לבזבז עכשיו זמן על עוד החלטה? אבל חודש וחצי, אתם אומרים. נו, אז מה? והשנה או כמה שזה לא יהיה שהיא טחנה עם רסלס, והחתונה הלבנה שלהם על הגורן ברמת אביב, זה עזר לה במשהו?

 

ומה זה כבר משנה, במצב הנוכחי, כשאנשים חותמים על כתובה במהירות שבה הראש ממשלה שלכם מכפיל לכאורה חשבוניות? אז היום הם ברבנות, ואם חס וחלילה זה לא יעבוד, עוד כמה חודשים הם יהיו שם שוב. מה זה כבר ישנה בטווח הארוך? בגלל זה אני מת על בחורות כמו ינאי. אופטימית, וגם הגיונית – סטטיסטית היא צודקת. מה הסיכוי שפעמיים היא תתחתן חרא? אז עכשיו היא מסדרת לעצמה איזו חוויה מתקנת עם כמה אופציות בצד. לא מבזבזת זמן יקר על החלטות זולות. חיה את החיים שלה ויודעת שיום אחד, אם המגדל יתפרק, היא כבר יודעת איך להתמודד עם הגרוע מכל. הייתי מבקש כרטיס ביקור, אבל אני לא חמדן. ממש ברגע זה כמה בחורות הופכות לנשים בקניון עזריאלי (כלומר מגהצות הון שאין להן על בגדים), ואני חייב לזוז. שיהיה במזל.

 

נ.ב. יש לי רק שתי מילים בשבילך. הסכם ממון.

 

אופיר זדוף הוא דמות בגילומו של אנחל בונני מתוך הטלנובלה "חשופים" , שמשודרת בימים א'-ה' ב-20:05 ב-HOT3, ובהזמנה מיידית ב-HOT V.O.D