פפרדלה והאלפיון העליון: עסקית ב"סיטרה"
אמיר קמינר לקח את ד' ויחד הם הלכו להתחכך באלפיון העליון ולבדו את העסקית של סיטרה במתחם סי-אנד-סאן. ומה השורה האחרונה? הארוחה לא הצדיקה את המחיר
תקופת החופש הגדול היא לא בדיוק העיתוי המוצלח למצוא פרטנר הולם לבליסת צהרים נינוחה. החברות שלי עסוקות בללהטט בין מחויבות הקריירה לבין מציאת סידור לצאצאים הנופשים, ואין להן ראש להתפנות אליי. מה גם, שבשעת הצהריים הן שולפות את הילדים מהקייטנות והחוגים. כך שאני מוצא את עצמי גלמוד גסטרונומי לא אחת. אז מזל שיש את חברתי הרווקה ההוללת והעולצת ד,' שנטלה לאחרונה פסק זמן לאחר עשרים שנות עבודה לחוצה ועמוסה. מאז פרישתה ממרוץ העכברים המטורף, היא תמיד זמינה להקפצות שכרוכות בבילויים וזלילות.
מאחר ש-ד' היא הפרטנרית הנצחית שלי בפסטיבל קאן, חיפשתי מקום שיזכיר לנו את הריביירה הצרפתית. איכשהו נזכרתי בקיומו של מתחם סי-אנד-סאן, מגדל המגורים של האלפיון העליון, וסברתי שזה יהיה מקום מפלט מושלם מעונת החמה. במקום פועלות שתי מסעדות "טורקיז" ו"סיטרה," השוכנות דלת מול דלת. מאחר ובאחרונה לא הייתי כבר ארבע שנים, ושמעתי טובות אודות ההתפתחויות שחלו בה, החלטתי לבדוק מה השתנה בה.
רצינו לשבת במרפסת המשקיפה אל הים התיכון, אבל אפילו הבריזה לא יכלה להרגיע את תעוקות השרב. אז השתקענו בחלל הפנימי המרווח והנעים ולא הופתענו לגלות שהתפריט לא זול במיוחד, כיאה ללוקיישן היוקרתי. מחיר העסקית נקבע לפי המנה העיקרית (מהמבורגר וכבדי עוף ועד תבשיל חריימה וקדירת שרימפס) והוא נע בעיקר סביב ה-115-105 שקל.
(צילום: שלום בר-טל)
קצב ההגשה היה קצת איטי, ומזל שהוגשו לחם ומטבלים, שסייעו להשקיט את קרקורי הרעב. ד,' שהיא שולקת אויסטרים ומכסחת שרצים ידועה, התמקדה בפירות ים. בתור ספתח היא הלכה על טבעות קלמרי, שקפצו ראש לרוטב של יין לבן, שמן זית, שום ופטרוזיליה. "זה מאוד טעים," הכריזה בעודה לוגמת את הרוטב העשיר בכף, כאילו היה מדובר במרק. "הקלמרי עלול להיות מאוד צמיגי, והפעם הוא רך ונימוח." רציתי להצטרף לשמחה, אבל המנה הייתה מלוחה בטירוף. ההוכחה: ד,' שנוהגת להמליח בכמויות מסחריות של נתרן, לא הוסיפה הפעם אפילו גרגר מלח. היא בעצמה הודתה שהשף כנראה מאוהב.
גם המנה העיקרית של האישה שממול: פפרדלה פירות ים 105) שקל) הומלחה הרבה מעבר לנדרש. ד' מצידה הייתה מרוצה שלא יכולתי לנבור בצלחתה בלי הפולשנות הרגילה שלי, וחיסלה לבדה את השרימפסים, הקלמרים והמולים שרבצו על האטריות הרחבות. החתום מעלה חנך את הארוחה עם קרפצ'ו פילה בקר עם פרמז'ן. המנה הייתה זערורית למדי ודבר נוסף הפריע לריכוז: גרגרי המלח והפלפל השחור שהובזקו על הבשר, שהיו כמו חצץ בשיניי מבחינתי. בעיקריות דגתי דניס שלם 115) שקל) ממולא עשבי תיבול. הדג הונח בודד ועירום על הצלחת, בצורה הכי פשוטה, חף מקישוטים. גם טעמו לא היה מלהיב. הוא רק היה בגבולות הסביר הדג עורר נוסטלגיה עזה לדג הלברק הממולא המדהים שאכלתי לאחרונה ב"קופי בר." וההשוואה ביניהם מאוד לא מחמיאה ל"סיטרה." גם שותפתי לארוחה הסכימה שהדג לא ממש יצירתי. וזה בדיוק הבעיה של התפריט והביצוע של "סיטרה." ניכר שיש השתדלות ורצון טוב, וניצוצות כישרון, אבל המקום לא ממצה את הפוטנציאל הגלום בו. חוששני שהנוף (גם האנושי) לא מצליח עדיין לחפות על הפגמים.
- "סיטרה", רחוב הרצל רוזנבלום ,8 סי-אנד-סאן, תל-אביב, 03-6996633
מחיר העסקית: 115-75 שקלים
מטבח: ביסטרו
שעות העסקית: א-'ה' 12.30-17.00
ואם חורגים מהדיל: קינוחים ואלכוהול
חנייה: במגרש החניה של המתחם או ברחובות שסמוכים לו
ציון המדור: 7
ציון האישה שאיתי: 8