עתידו של ים המלח נראה עגמומי, אבל למי יש כוח, בקיץ הלוהט הזה, לחשוב על המחר. את הטמפרטורות הגבוהות והלחות המתגברת בגבהים של אפס ומעלה אפשר לעקוף בסיבוב דווקא בירידה למינוס .400
את שעות עלות השחר במדבר ואת דמדומי בין הערביים הנעימים אפשר להפוך כאן לתענוג צרוף. ולא חסרות אפשרויות: מנוחה על המלח הלבן וטבילת בוץ שחורה, טיול אתגרי בקניון נחל אוג ובמצוקים חובקי המדבר, ביקור לילי במערות קומראן וארוחה על מחצלות בפונדק דרכים.
סיור עששיות לילי עם רדת החשיכה במערות קומראן מטביע חותם בזיכרון גם במי שארכיאולוגיה אינה בראש מעייניהם. סיפור גילוי המגילות במערות ירתק גם את הדור הצעיר. ראשיתו ב,1946- בטיול תמים של נער בדואי, רועה צאן, שחיפש עז שאבדה לו ועל הדרך גילה במערה כדי חרס עם מאות כתבי יד לא ברורים. הנער כמובן לא ידע במה מדובר, אבל אבותיו הבינו בחושיהם המפותחים שמדובר באוצר והחלו לחפש מגילות נוספות במערות הסמוכות.
משם התגלגלו המגילות לסוחרים ממולחים, הוברחו והחליפו ידיים בשווקים ברחבי העולם. כששמע הארכיאולוג פרופסור אלעזר ליפא סוקניק על גילוי המגילות, קנה חלק מהן, וב1954- נקנו מגילות נוספות על ידי בנו, יגאל ידין, והוחזרו ארצה.
האתר הסמוך למקום שבו התגלו המגילות הראשונות מכונה חרבת קומראן. במקום התגלו שרידי כת מסתורית, המזוהה על ידי רוב החוקרים עם האיסיים הבדלנים - כת שקיימה חיים שיתופיים בין המאה השנייה לפנה"ס לשנת 68 לספירה, כשהאתר נכבש על ידי הרומאים ונחרב.
באזור קומראן נחשפו מבנים מתקופות שונות, לרבות ממצאים שנשמרו מימי סוף בית שני ומרד בר כוכבא. מלבד מערת המגילות הגנוזות, ניתן לראות בסיור גם מצודה ומקוואות. הסיור כולל גם סרט המציג את ההיסטוריה של קומראן על יושביה לאורך הדורות.
גם החום הקיצוני במדבר לא מצליח לטשטש את ההנאה ממסלול רגלי (בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות אחר הצהריים) בנחל אוג תחתון, המתפתל לא הרחק מקיבוץ אלמוג. את הרכב אפשר להשאיר בכניסה לקיבוץ, לרדת לערוץ (קיים סימון שביל ברור) וללכת בו נגד כיוון הזרימה (לא לפתח ציפיות, המים זורמים רק בחורף) עד המעוק היפהפה. ההליכה בקניון המרהיב, בין סלעי גיר ודולומיט צבעוניים, היא חוויה של ממש. בשלב מסוים יש להיעזר לשם טיפוס ביתדות ברזל המקובעות בסלע (הילדים, בעיקר, לא ישכחו את הכיף הזה).

מטיילים בנחל אוג. לא לשכוח את הילדים בבית (צילום: יפה רזיאל)
נחל אוג, שמקור שמו בשיח הקוצני הצומח באזור הנחל ובמדבר יהודה, הוא הצפוני שבנחלים הנשפכים ממדבר יהודה לים המלח. לאורך השנים התיישבו על גדותיו נזירים שהקימו מבנים, חפרו בורות מים וגרו במערות.
מנחל אוג דרומה אפשר להתנהל ברכב שטח מעל מצוק ההעתקים (בשביל המסומן בשחור,( תוך הצצה אל נופי ים המלח הנסוג. השביל הראשי מוביל למצפור ראש צוקים וממנו ממשיכים דרומה. עוברים את נחל קדרון, ובפנייה מזרחה מגיעים למצוקי דרגות. זה המקום לעצור בו לקפה והפוגה.
אזהרה: חלק מהמסלול עובר בשטחי אש, ולכן יש לתאם את הטיול מראש עם פיקוד מרכז, טל' 02-5305511. וגם - לא לצאת מהבית בלי מפת סימון שבילים "מדבר יהודה – צפון" (מס' .(8
מי שזוכר את מצוקי דרגות מטיולי תנועות הנוער, יופתע לגלות כי המקום ששמו יצא למרחוק בשל הטיולים המאתגרים שהוא מציע, הפך לכפר תיירותי מדברי מסוגנן.
מבנה החאן המשקיף על שאריות ים המלח עשוי מעמודי דקל וצמר עיזים, ואת הישבנים מניחים על מחצלות, מזרנים וכריות ישיבה. בבית הקפה מגישים ארוחות קלות. המאהל מתאים לאירועים וללינה לקבוצות מעל 50 איש.

מצוקי דרגות. לא רק טיולים אתגריים (צילום: שירלי דגוגה)
שמו של פונדק "הצ'אנס האחרון" מעיד על חבלי לידתו והתלאות שפקדו אותו. השריפות שהשתוללו באחרונה בשמורת עינות צוקים מעוררות זיכרונות קשים גם אצל בעלי המקום, ורד, סיני ודני טאייב, שהמסעדה שלהם נאכלה לפני שנה על ידי שריפה. הבשורה הטובה: בחודשים האחרונים היא שופצה וקמה לתחייה.
הפונדק הוקם לפני 15 שנה על ידי בני משפחת טאייב מהיישוב ורד יריחו, ונקרא כך לזכר המדבקה שהוצמדה לרכב ממנו מכרו כריכים, משקאות וגלידות לחיילים בנבי-מוסא. התפריט ההתחלתי כלל משקאות, לאפות בדואיות וגלידות, וסיוע בעצות למטיילים ולעוברי אורח. עד מהרה הפך המקום לפונדק דרכים שמציע, לצד השקשוקה והחומוס המתחייבים, גם הופעות של אמנים מהמרכז.
מחפשים לנפוש, לטבול ולהתבוצץ במימי ים המלח? לפני שאתם מעמיסים את שקי השינה ושאר הציוד, תבררו שעות פתיחה מדויקות.