היום הזה נהיית לעם

ייחודו של עמנו לא בכך שהוא כותב ספרים, קונה ספרים וקורא אותם, אלא בכך שהספר הוא מהותו ובלעדיו אין זכות קיום להגדרה הלאומית של ישראל

עם הספר. מה מקורו של הביטוי ומי הוא זה אשר הכתיר את העם היהודי בתואר עם "הספר‭?"‬ מקובל כי המקור לכך הוא דווקא הקוראן, שהוא הראשון להכתיר אותנו בתואר הזה.

 

אך למעשה שורשו של התואר נעוץ בספר דברים פרק כ"ז, כאשר משה רבנו חוזר בערבות מואב ומשחזר את מעמד הר סיני, ושם, בכריתת הברית, הוא אומר: "היום הזה נהיית לעם".

 

כלומר, לא ביציאת מצרים ולא בקריעת ים סוף נולדה החטיבה הלאומית הקרויה "עם ישראל‭,"‬ אלא במעמד הר סיני.

 

משמעות הרעיון היא כי ייחודו של עמנו לא בכך שהוא כותב ספרים, קונה ספרים וקורא אותם, אלא בכך שהספר הוא המהות שלנו. בלעדי הספר אין זכות קיום להגדרה הלאומית של ישראל. לפני כשלושה שבועות עמד נשיא ארצות הברית, ג'ורג' בוש, על בימת הכנסת ובנאומו המיוחד השמיע פסקה שערבה מאוד לאוזניי: "אנו מעריצים אתכם כי אתם אור לגויים. אנו מכבדים אתכם כי אתם משמרים את מורשת אברהם, יצחק ויעקב‭."‬

 

חשבתי לעצמי: לו יהי, כי דומני שהגנרטור שלנו, אשר אמור היה להפיץ אור לעמי תבל לפי חזון ישעיהו הנביא, נחלש והצטמק עד כי אין בו אפילו אספקת אור ליהודים.

 

סדרת "עם הספר" מייסודה של הוצאת "ידיעות ספרים" אמורה להשיב אותנו אל ארון הספרים היהודי ולתדלק את הזרקור ההיסטורי

 

שהפיץ אלומות של אור ברחבי העולם. אין לי ספק שיהיו רבים שיבקרו את ההחלטות מה לכלול ומה לנפות מהסדרה, אבל בסך הכל יש פה ניסיון כן ואמיתי להציג בפני הציבור הרחב מבחר ממורשת היהדות, שבלעדיה נמצא הבית היהודי פגום ולוקה בחסר

 

ח"נ ביאליק, בהיותו באירופה, בדרכו האחרונה לניתוח בווינה, ממנו כבר לא חזר חי לארץ ישראל, התעכב בתחנת הרכבת בקטוביץ לשיחה עם רבה של העיר, דודי, הרב מרדכי פוגלמן, לימים רבה של קריית מוצקין.

 

ממנו שמעתי כי בטרם עלה ביאליק אל קרון הרכבת אמר לרב: "כבודו, יודע כי אני למדתי בישיבת וולוז'ין בליטא עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק. גם בשירתי וגם בסיפוריי מוטבע החותם העמוק שבית המדרש הזה טבע בי. אני מודיע לכבודו כי אם אצא חי מהטיפול הרפואי הממתין לי ואזכה לשוב לארץ ישראל בעוד בחיים חייתי, אקדיש את שארית ימיי לעבור מעיר לעיר, ממושבה למושבה ומקיבוץ לקיבוץ, ואומר לכל אחיי בארץ ישראל: יהודים, בחזרה אל החדר. הימצאו של ביאליק בסדרה הזכיר לי את האפיזודה הזו, שקלטתי בילדותי מבן השיח שלו בקטוביץ.

 

אחד העם, במאמרו "עבר ועתיד" בספרו "על פרשת דרכים" קובע כי האני של היחיד ושל האומה הוא צירוף של שני מרכיבים: כל הידע והחוויות של מורשת העבר, בצד התקוות והתוכניות לעתיד. כלומר, אין עתיד של בית לאומי שאינו מושתת על יסודות העבר ואין פירות ערבים לחיך באילן שלא היכה שורשים.

 

סדרת "עם הספר" אמורה לחשוף את השורשים ולגלות את היסודות בפני צעירים ומבוגרים, ילידי הארץ והבאים בשעריה, לדעת את העבר העשיר ורב הפארות של המורשת היהודית עתיקת היומין שלא נס ליחה ולא יבש מעיינה עד עצם היום הזה