יועמ"ש הכנסת: אי אפשר לשלול גימלה מבשארה

לקראת דיון בוועדת הכנסת, על הצעה הקוראת לשלול את זכויותיו של ח"כ לשעבר עזמי בשארה, כתבה היועצת עו"ד אלשטיין בחוות דעת שהגיעה לידי ynet, כי היא מתנגדת להצעה: "הסתפקות בהיותו של ח"כ 'חשוד' בעבירה כדי לשלול את שכרו או את הגימלה, מהווה ענישה בפועל מבלי שה'מורשע', הובא כלל לדין"

היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד נורית אלשטיין, מותחת ביקורת חריפה על הצעות חוק, שמבקשות לשלול את דמי הגימלה החודשיים שמושלמים לח"כ לשעבר עזמי בשארה. בחוות דעת מיוחדת שחיברה אלשטיין והגיעה לידי ynet. חוות הדעת הוכנה לקראת דיון של ועדת הכנסת מחר (יום ג') בהצעות חוק בנושא - והיא קובעת כי יש בהן משום פגיעה חמורה בקניין, וכי הן מעוררות קשיים ניכרים.

 

חבר הכנסת לשעבר בשארה נמלט מהארץ בשנה שעברה, לאחר שנחקר כמה פעמים בחשד כי סייע לחיזבאללה במתן מידע במהלך מלחמת לבנון השנייה. כתב האישום נגדו לא הוגש מעולם - ומאז שהסתלק הוא שב ותוקף את מדיניות ישראל בראיונות ובהופעות פומביות.

 

אלשטיין כתבה את חוות הדעת לקראת הדיון בוועדה הכנסת, בעניין הכנתן לקריאה ראשונה של שלוש הצעות חוק שמטרתן לשלול את זכויותיו של בשארה.

הצעת החוק הראשונה, שהוגשה על ידי חבר הכנסת דוד רותם (ישראל ביתנו), מבקשת לשלול תשלומים מחבר כנסת שחשוד בעבירה נגד ביטחון המדינה. שתי הצעות החוק האחרות, שהוגשו על ידי חברי הכנסת יצחק לוי, אפי איתם וצבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל), מבקשות להפסיק תשלומי פנסיה רק לבשארה, כאשר אחת מהן קובעת כי התשלומים יחודשו עם התייצבותו לחקירה במשטרה.

 

היועצת המשפטית של הכנסת קבעה כי "הצעות החוק מעוררות קשיים ניכרים, הן בבחינתן למול חוקי היסוד ועקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית, והן בהשוואתן לחקיקה העוסקת במאטריה דומה של שלילת תשלומים מעובדים ונושאי משרה אחרים".

 

היא כותבת כי שכר עבודה ותשלומי פנסיה נחשבים לזכותו הקניינית של העובד או הפנסיונר. "שלילת הזכות לקבלת תשלומי פנסיה לאחר היווצרות הזכות, ובוודאי לאחר שאדם פרש כבר מכהונתו, מהווה פגיעה חמורה בזכות הקניין, שבהתאם לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אין לפגוע בה אלא בהתאם לפסקת ההגבלה. בנוסף, שלילה שאינה מבוצעת באופן שוויוני, כמוצע בהצעות החוק, מהווה פגיעה בשוויון, שאף הוא הוכר כזכות חוקתית", קובעת אלשטיין.

 

היועצת המשפטית של הכנסת מונה את האפשרויות הקיימות כיום בחוק לשלילת שכר ופנסיה של נבחרי ציבור ושל עובדים. היא מציינת כי "פרשנות הוראות אלה נעשית בצמצום, והן מיושמות במקרים נדירים בלבד".

 

"הוא כלל לא הובא לדין"

באשר להצעת החוק של ח"כ רותם, כותבת אלשטיין כי "היא מסתפקת בהודעה שלפיה חבר הכנסת חשוד בביצוע עבירת ביטחון כדי שיופעל מנגנון חובה לשלילה של שכר ופנסיה, וזאת שלא לאחר הרשעה. בכך יש סטייה של ממש ממארג החקיקה הקיימת". עוד היא כותבת כי "הסתפקות בהיותו של חבר הכנסת 'חשוד' בעבירה כדי לשלול את שכרו או את הגימלה שלו, הגם שאין מניעה כי ימשיך לכהן בכנסת, מהווה ענישה בפועל, מבלי שה'מורשע', הובא כלל לדין ובוררה אשמתו... אציין עוד כי ההוראה בהצעת החוק של חבר הכנסת רותם לעניין חליוט תשלומים ששולמו מכוח חוק הגמלאות, מהווה פגיעה רטרואקטיבית בקניין ממש, שכן מדובר בכספים שכבר הוקנו לחבר הכנסת לשעבר, וכך נלווית בעיתיות מיוחדת".

 

על הצעות החוק של לוי, איתם והנדל, כותבת אלשטיין כי הן "מציגות פגיעה חמורה עוד יותר בעקרונות היסוד של השיטה... חקיקה פרסונלית כמוה לא הכרנו...

יש לזכור את בשארה, שכיהן בכנסת 11 שנים, לא הורשע בעבירה פלילית, ואף לא הוגש נגדו כתב אישום...". היא מציינת עוד כי התפיסה בהוראות החוק מתעלמת מחזקת החפות. 

 

אלשטיין רומזת  בחוות הדעת למצבים אחרים, כפי שהתרחשו עם השר לשעבר גונן שגב. "אישורן של הצעות החוק יביא למצב שבו חבר כנסת לשעבר שהורשע בעבירות סמים ונידון לשבע שנות מאסר מתוכן חמש בפועל, או חבר כנסת לשעבר שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע על כוונתו להגיש נגדו כתב אישום בין היתר בעבירות מין ואשר חזר בו מעסקת טיעון בסמוך לפני הגשתה לבית המשפט - יהיו זכאים לקצבה מהכנסת או מאוצר המדינה ללא כל מגבלה, וכך גם כל נבחר ציבור אחר שהורשע בפלילים - ואילו חבר כנסת שלא הורשע ואף לא הוגש נגדו כתב אישום, תופסק קצבתו לאלתר בכפוף להודעת היועץ המשפטי לממשלה על היותו חשוד בעבירת ביטחון חמורה".