עץ החיים

המושג עץ החיים מוכר לרובנו מספר בראשית, שם הוא מצוי בגן העדן ומעניק לאוכלים מפירותיו חיי נצח. בקבלה, עץ החיים משקף את הספירות המגלות את מלאכת וסודות הבריאה

מאז ימי בראשית משול האדם לעץ החיים שרגליו ניצבות באדמה וראשו מיתמר השמיימה. בקבלה היהודית עץ החיים משקף את מלאכת וסודות הבריאה כולה. עשר הספירות בנויות משלושה עמודים: עמוד החסד, עמוד הדין והעמוד המרכזי.

 

העמוד הימני, עמוד החסד - נצח, חסד, חכמה - משמש היבט זכרי המאופיין בשכלתנות, דעות, שאלות, מחלוקות, שאלות וניסיונות.

 

העמוד השמאלי, עמוד הדין - בינה, גבורה, הוד - משמש היבט נקבי המאופיין בהבעת רגשות, הלך רוח הבינה והרוחניות שבאדם.

 

העמוד המרכזי, הכתר - תפארת, יסוד, מלכות - מחבר בין העמוד הימני, הזכרי, לבין העמוד השמאלי, הנקבי. הוא זה המאפשר זרימה ביניהם המתבטאת בזיווג, אהבה, פריון ויצירה. כמו כן, הוא מייצג את המודעות, השכלתנות והזרימה הטבעית.

 

עץ הספירות מחולק לעולמות נתינה (כתר, חכמה ובינה) שבמהותם מסמנים את פוטנציאל השפע היורד לעולמות של קבלה(חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות) הקיימים במהות הממשית.

 

ככלל ניתן לומר כי עץ הספירות משמש כעין מפה המתארת את מעשה הבריאה כולה עד כדי ירידה לפרטי פרטים בחיי האדם, אפילו עד כדי מחשבתו. צמד המילים עץ החיים מופיע בתורה שלוש פעמים, אחת מהן היא בספר בראשית (ג',כד') :"ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים".

 

הרב יהודה אשלג (1885-1954) בעל הסולם, מסביר במאמר "מהות חוכמת הקבלה", מתוך ספרו "תלמוד עשר הספירות", על עץ החיים: "... סדר של השורשים,המשתלשלים על דרך קודם ונמשך בחוקים קבועים ומוחלטים המתחברים וקולעים למטרה אחת מאוד נעלה הנקובה בשם גילוי אלוקותו יתברך לנבראיו בעולם הזה."

 

להלן שלוש הספירות הראשונות, הנקראות ג' ראשונות, הקשורות ביניהן במשולש המוצב בראש עץ הספירות. הן נבדלות משאר הספירות התחתונות מבחינה אנרגטית בשל היותן המרכז ממנו נמשך השפע האלוהי אל הספירות הנמוכות. בחכמת הקבלה מכנים את ג' ראשונות (המשולש העליון) "מוחין" ואת יתר הספירות "מידות". בעוד ששבע הספירות נחשבות אסטראליות תחושתיות, שלוש העליונות נחשבות אינטלקטואליות.

 

"ספירות המוחין"

כתר - הספירה העליונה, ובמהותה אלוהית ונשגבת מבינתו של האדם ובכך אינה ברת השגה רוחנית. מייצגת את ההשגחה האלוהית ואת השפע במהותו האקסיומית. ספירה זו מקשרת בין העולמות העליונים, האין-סוף, ובין הספירות התחתונות. מביעה את הרצון האלוהי שלא נשכיל לעולם להבינו עד תם.

 

בספירה זו נמצאים כלל הפוטנציאלים הנמשכים מאורו של הבורא שהאציל והכתיר לבריאתו. בספירה זו הכל קיים, אפשרי וניתן למימוש.

 

חכמה - הספירה השנייה (זכרית) היא ספירת החכמה המקבלת את האור מספירת הכתר. היא הביטוי ההתחלתי של האנרגיה היוצאת מהכתר ונותנת סדר והגדרה להתהוות רעיונות ראשוניים ולחזון כלשהו. חכמה היא נקודת ההתחלה של הברקה רעיונית הנמשכת לתהליך בניית העולמות.

 

ניתן לומר כי ספירת החכמה יונקת את האנרגיה הגולמית ומעניקה לה הגדרה מעשית, ומייצגת את יכולות החיזוי והניבוי בשל ראייתה אל מעבר ליכולת האנושית.

 

בינה  - הספירה השלישית (נקבית) מוזנת מהחוכמה ותפקידה לתת מהות לחוכמה ולהבחין בין העיקר לתפל. בינה היא תחילת תהליך של הפקת הבנות כוללת בטרם הוצאת רעיון/חזון מהכוח אל הפועל. היא מייצגת אבחנה דקה של פרטים נסתרים מתחת לפני השטח ומגדירה את היציבות ביישום התהליכים הגולמיים.

 

עליה ניצב מבנה הבריאה על כל חוקיו.המשפט: סוף מעשה במחשבה תחילה ממחיש את ספירת הבינה.

 

"ספירות המידות"

חסד - אברהם אבינו - ספירת החסד מייצגת את כוחה העצום של האהבה, נתינה ללא גבולות מתוך אור השפע הסובב אותה ופורץ ממנה כלפי כל. במהותה היא מכילה את האור הראשון לבריאה ומקרינה אנרגיה חיובית טהורה של רצון לתת בנדיבות וללא סייגים ותנאים.

 

האהבה בספירת החסד היא איננה אהבה ארצית אלא משויכת לרבדים עמוקים המבטאים אהבה רוחנית המשפיעה על הבריאה כולה. ביטול הגשמיות בספירת החסד הוא עיקרון בסיסי, היות שהיא אינה עוסקת בחומר ובחוויות הפיסיות.

 

כמובן שיש בה מן האשליה והתמימות מכיוון שהיא אינה מייחסת חשיבות לכלל החוקים הארציים הפועלים ביקום המשמשים כלים לביטוי אישי בלמידה, תיקון וכפרה, ובכך מבדילה עצמה. היא מייצגת באופן מובהק את הרוחניות והמיסטיקה, מסמלת את האדם הטוב המלא ברחמים והנותן מעצמו לזולת ללא כוונת רווח, מכך שהיא מייצגת את גמילות החסדים.

 

גבורה - יצחק אבינו - מוצבת במקביל לספירת החסד ונקראת ספירת הדין. תפקידה לשמש בלם לעוצמת השפע והנתינה היוצאים מהחסד. במהותה היא שווה מבחינה אנרגטית לספירת החסד בכך שמגדירה היטב את ההגבלות הנחוצות הנובעות ממניעת כל דבר שאינו קשור במישרין לאותו יישום שברצוננו להוציא אל הפועל. הגבורה מייצגת את הצמצום הרגשי ומשקפת את הראיה המעשית מתוך חסכנות בשפע האור הבוקע מהחסד ובכך מאזנת בין נתינה ובין קבלה.

 

בעוד שספירת החסד נותנת ללא גבולות, ספירת הגבורה שואלת "מה הרווח בנתינה"? הגבורה מסמנת את תחילת העולם הגשמי וללא איזון מתחייב למול החסד היא עלולה להיות שלילית עד כדי עריצות, כך שמי שאינו יידע לאזן עצמו בין החסד לגבורה יימצא במצב תמידי של קשיים ותסכולים.

 

תפארת - יעקב אבינו - נמצאת מתחת לכתר בעמוד האמצעי. היא מקשרת בין הכוחות המנוגדים שבספירות חסד וגבורה ותפקידה ליצור הרמוניה עדינה בין דין ורחמים. היא מהווה את מרכז הכובד המצפוני ומלמדת מתי לתת ולקבל, ניצבת בקו האמצע שבעשר הספירות ומייצגת את שלמות הנשמה

ברמתה המאוחדת.

 

התפארת משמשת מאזניים בין הזכריות לנקביות, בין הסוער לשקט, מחברת אותנו אל התחושות הפנימיות וממנה מתחיל הרעיון לקרום עור וגידים ולצאת אל הפועל. היא ממחישה היטב את היופי, האסתטיקה והשלמות בעולמנו, מכיוון שממנה יוצא הפאר הנמשך לכלל הספירות הבאות.

 

כל האמור לעיל הוא קצה הקרחון אודות עשר הספירות ונותן טעימה קטנה בלבד. כל אחת מהספירות נחקרת ונלמדת באופן פרטני ועמוק ולא ניתן כמעט להעלות על הכתוב את כל המשמעויות, ההיבטים והעקרונות המנחים הקיימים בכל ספירה.

 

עשר הספירות מייצגות באופן מובהק את האיזון המלא ביקום ובאדם, נפשית וגופנית. כדי להבין את המשמעות האמיתית של עץ החיים, על האדם לתת את כוחו ונפשו באופן מלא עד אשר ידע סוד החיים.

 

נצח-משה רבנו - מיקומה הוא על קו ימין מתחת לספירת החסד, ובשל כך משקפת את הרצון להעניק, היוצא מהחסד המקבל ביטוי בספירת הנצח המשמשת צינור להעברת השפע לעולם בו אנו חיים, העולם הגשמי. היא מייצגת את הפן הזכרי שתפקידו להפרות תהליכים יצירתיים כדי שיוכלו לצאת אל הפועל.

 

מבטאת את הנצחיות ואת בסיס הנתונים הקבוע המושרש באדם, ומשויכת לרמת הנפש ומכילה את הפחדים, האמונה והספקות.

 

היא קשורה למוטיב החומרי ולרצונות בסיפוק תאוות שונות ואחראית על הצד הימני של המוח המייצג את החלק היצירתי באדם.

 

הוד - אהרון הכהן - מיקומה על קו שמאל מתחת לספירת הגבורה ומייצגת יישום גשמי של תהליכים מחשבתיים שהיו עד כה בגדר פוטנציאל בלבד.

 

במהותה מצמצמת את כלל הרצונות שלנו לכדי פעולה מתמטית, הגיונית ומדויקת, מתוך התחשבות ושימת דגש על שיקולי עלות תועלת. משקפת את האיזון בין הנצחיות והקביעות שבספירת נצח ובין הלוגיקה והאבחנה הדקה בפרטים.

 

ביסודה היא ספירה חומרית ארצית המקרינה על ההיגיון ומשפיעה על האגו ואחראית על הצד השמאלי - הלוגי של המוח.

 

יסוד - יוסף הצדיק - מיקומה בקו האמצע במעלה ספירת המלכות. בספירת יסוד נאגרות כל תכונות השפע האלוהי המשתלשל מהספירות העליונות.

 

היא צוברת את המודעות, התובנות והשיקולים, ומטרתה היא אחת: לאזן, לכוון ולהזרים את כל שנאגר בתוכה לספירת המלכות. ביסוד אין יישום תהליכים, כמו כל הספירות הניצבות בקו האמצע, תכליתה להטמיע בנו את הרצון לחיות ולספוג את הנאות החיים.

 

היא מייצגת את עיקרון המחשבה הפתוחה ואת המימד התחושתי. מכאן היא משפיעה על חיי המין שלנו - נוכחות הזכר ופתיחות הנקבה. ערבוב התחושות והרציונאל שבספירת היסוד נמזגים לתוך אגם המלכות ויוצרים את חומרי הגלם מהם בנוי עולמנו.

 

מלכות - דוד המלך - המלכות המסיימת את כל עשר הספירות. מייצגת את העולם הגשמי ומבטאת את העשייה החומרית. זה המקום בו הכל מקבל מושג וצורה ממשיים. בעוד ספירת הכתר במהותה משויכת עם פוטנציאלים, ספירת המלכות מסכמת ומיישמת בעולם החומר את כל שנבנה בספירות העליונות. היא קוטבית לכתר ומייצגת את יסוד האדמה.

 

הבורא קיים בכל מקום עד לאין סוף. כוח הצמצום הקיים באין-סוף גרם לבריאת העולם בו אנו חיים - העולם הגשמי. כל עשר הספירות קשורות ביניהן ב-22 נתיבים (כמניין האותיות בשפה העברית) ובחיבור הם יוצרים את 32 נתיבי החכמה. 32 בגימטרייה = לב. ללמדנו שהחוכמה האמיתית והאינסופית היא חכמת הלב .

 

יובן כי כל האמור לעיל הוא קצה הקרחון אודות עשר הספירות ונותן טעימה קטנה בלבד. כדי להבין את המשמעות האמיתית של עץ החיים על האדם לתת את כוחו ונפשו באופן מלא עד אשר ידע סוד החיים.

 

חוכמת הבורא משפיעה על העולם הגשמי, אותו הוא ברא, בעשרה שלבים שהם עשר הספירות. כל ספירה משפיעה ומושפעת מהספירה הקרובה לה ויחד הן יוצרות את השלמות והאיזון הנכון. עשר הספירות טומנות בחובן את כל חוקי היקום ומאפשרות לנו לצלול עמוק פנימה אל תוך מהותנו למסע חוויתי מאין כמוהו.

 

יצחק אהרון, מייעץ, חוקר ומרצה ראש מרכז "חכמה" לקבלה וליהדות. רחוב ביל"ו 12 פתח תקוה 03-9220784