הנהירה לאירופה: הכסף של השכן ירוק פחות

תקרת השכר, היחלשות הדולר, השחיקה במעמד הביניים ומוסר התשלומים החדש ברוסיה וביוון. מה גורם לשחקני NBA לגיטימיים לנטוש את אמריקה לטובת היבשת הישנה? וכיצד תשפיע התופעה על הכדורסל העולמי?

ארווידאס מאציאוסקאס, זוראן פלאניניץ', ייז'י וולש ומריו קאסון חזרו מה-NBA לאירופה לפני שנתיים. אשתקד הצטרפו שרונאס יאסיקביצ'יוס, ואסיליס ספאנוליס, ארסאן איליאסובה ואחר כך גם ויקטור חריאפה. הנהירה הזו לא היוותה יותר מפרומו לקראת הקיץ המוטרף שעובר על היבשת הישנה. חואן קרלוס נבארו, קרלוס דלפינו, בושטיאן נכבאר, פרימוז' ברזץ וחורחה גרבאחוסה כבר כאן. גם ג'וש צ'ילדרס האמריקני איתם, ונראה כי הרשימה רחוקה מלהיסגר.

 

ובכל זאת, ישנו הבדל מהותי בין הגלים. מרבית השחקנים שחזרו לאירופה עד לפני חודש, קיבלו את ההחלטה בגלל שלא מצאו את מקומם בליגה הטובה בעולם, הפכו לשחקני שוליים בקצה הספסל ומאסו במצבם העגום. החברים החדשים הם שחקני NBA לגיטימיים. לא כאלו שירוויחו עשרות מיליוני דולרים, אבל בהחלט כאלו שכל מאמן חייב ורוצה לספור.

נבארו ופארקר. ייפגשו בעתיד ביורוליג, או בכלל ביורוקאפ? (צילום: רויטרס)

 

אז מה בעצם מושך שחקן, שנהנה ממיטב הבלי העולם באמריקה, לעבור לרוסיה הקפואה ולוותר אפילו על מקום ביורוליג? "ההסבר שלי למה שקורה הוא כסף, רק כסף", אומר הסוכן הבכיר מאוריציו באלדוצ'י. "לפעמים, התשובה הפשוטה והקלה היא גם הנכונה. שחקנים כמו דלפינו ונכבאר כבר הגשימו את חלום ה-NBA והרוויחו מספיק, אבל הבינו שלא יהפכו שם לכוכבי על. אז הם חוזרים בעקבות הכסף".

 

בלאט: "נכבאר בכלל לא היה בתכניות שלנו"

קשה להתווכח עם הקביעה של באלדוצ'י. בין הגורמים לתופעה, ניתן למנות את היחלשות הדולר אל מול היורו, את חוקי המיסים השונים בארצות הברית לעומת מדינות אירופה. לדייויד בלאט, שהצליח להנחית בדינמו מוסקבה את נכבאר, יש הסבר מפורט ומנומק יותר, והוא קשור דווקא למדיניות ב-NBA.

 

"שיטת השכר ב-NBA בעייתית", הוא טוען. "העשירון העליון והתחתון נהנים ממה שקורה, אבל מעמד הביניים מאבד גובה ונופל בין הכסאות. לדעתי, המלחמות בין הנהלת הליגה לארגון השחקנים רק מתחילות".

 

רוב הקבוצות ב-NBA נמצאות על גבול תקרת השכר, שיעמוד העונה על 58.68 מיליון דולר, או מעבר אליו. על כל דולר שמעבר לתקרה, הקבוצה צריכה לשלם דולר נוסף כמס לליגה. "בבוסטון, למשל, שלושת הכוכבים הגדולים תופסים כ-80 אחוז מהתקציב וישנם הרוקיז שמרוויחים שכר די קבוע", מפרט בלאט. "יש מקום לעוד שחקן או שניים בכמה מיליונים, והשחקנים הבאים נאלצים להתפשר עד לרמה של חוזי מינימום".

נכבאר. "אם היה מסתובב בשוק, הוא היה נחטף בידי הגדולות" (צילום: AP)

 

כך, למעשה, הצליחה דינמו לגייס לשורותיה את נכבאר. "בכלל לא לקחנו את בושטיאן בחשבון בתכניות המקוריות שלנו", מספר המאמן. "דן שמיר נסע לליגת הקיץ בלאס וגאס, ראה שחקנים ודיבר עם סוכנים. באחת השיחות עלה השם של נכבאר וקפצנו עליו במהירות. החוזה נחתם בתוך שבוע. אני מניח שאם הוא היה מסתובב בשוק, אחת הקבוצות הגדולות ביורוליג היתה חוטפת אותו".  

 

"דיברתי עם נכבאר לא מעט. הוא רצה להמשיך ב-NBA, אבל ככל שעבר הזמן והשוק התבהר, הוא הבין שיש דברים מעניינים מחוץ לארצות הברית. הוא כבר הוכיח את עצמו בניו ג'רזי, אבל כדי להישאר היה עליו לרדת באופן משמעותי בשכר, כשגם בכל קבוצה אחרת בליגה הוא היה נתקל במצב דומה. שחקן כזה מגלה לפתע שבאירופה ממתין לו הרבה מאוד כסף ומעמד של שחקן מוביל, כך שאין לו סיבה שלא לחזור".

 

ג'רארדיני: "אין איום על ה-NBA"

כדי לקבל את נקודת המבט הרחבה והמלאה ביותר, פנינו למאוריציו ג'רארדיני, הג'נרל מנג'ר האגדי של בנטון טרוויזו, שמכהן כיום כסגן נשיא טורונטו ראפטורס. "אירופה נראית היום באופן שונה מבחינת האמריקנים", הוא מודה וממהר לסייג: "אבל לא הייתי ממהר לקבוע שמדובר בתופעה. מה שקרה השנה תלוי בגורמים רבים, אבל צריך להמתין שנתיים או שלוש ולראות אם זה יימשך".

ג'רארדיני (משמאל). "לא הייתי ממהר לקבוע שזו תופעה" (צילום: רויטרס)

 

ההווה מזכיר לג'רארדיני את ההתרחשויות מסוף שנות ה-80 ותחילת ה-90. "היו כבר מחזורים שכאלה. דני פרי הגיע לאיל מסאג'רו רומא, דינו ראדג'ה שיחק שם אחריו. היתה פה ושם קבוצה שהצליחה לפתות שחקנים מה-NBA, בעיקר כאלו

שהיו במקום השמיני או התשיעי ברוטציה, אבל היום יש כבר 15 מועדונים שיכולים להגיש הצעות מדהימות".

 

"לנו, בבנטון, היה את טוני קוקוץ'", נזכר ג'רארדיני. "הוא חתם על חוזה חסר תקדים במונחים של אז והרוויח שלושה מיליון דולר לעונה, בחוזה של שש שנים. אחרי שנתיים הוא קיבל הצעה נהדרת משיקגו בולס ומכרנו אותו. ידענו שיגיע השלב שנאבד את קוקוץ', וזה היה בעצם האתגר שלי לאורך השנים: להביא את השחקנים לפני או בזמן הפריצה שלהם, להרוויח מהביי אאוט עליהם ולמצוא את הבאים בתור".

 

גם בלאט זוכר את הימים ההם. "היו בעבר סיפורים, חלקם נכונים, על קבוצות שלא משלמות בזמן ולא עומדות בהסכמים, אבל כל עוד זה לא קורה עכשיו והחיים כאן טובים, העולם נפתח לעיני השחקנים ואירופה מהווה אופציה טובה מתמיד".

יאסיקביצ'יוס. חזר מסיבות אחרות לגמרי (צילום: רויטרס)

 

טורונטו הפכה השנה לספקית השחקנים הגדולה ביותר לקבוצות האירופיות, כשנפרדה לשלום מברזץ, דלפינו וגרבאחוסה. את אנתוני פארקר היא הצליחה להשאיר, למרות העניין שגילתה בו אולימפיאקוס פיראוס. "לא היה לנו ספק לרגע שאנתוני יישאר", משחזר ג'רארדיני. "הוא הקפטן שלנו, הוא שחקן חמישייה, הוא תחת חוזה ואנחנו אוהבים אותו. אולימפיאקוס לא פנתה לראפטורס בשום שלב, כך שזה לא היה ריאלי".

 

- האם הכדורסל האירופי יכול לסכן את ה-NBA?

"אני לא רואה בזה איום. חזרת הכוכבים היא דבר מבורך לכדורסל האירופי, אבל ליגת ה-NBA לא תאבד מיוקרתה. אחת המטרות שלנו היא להפוך את הכדורסל למשחק גלובלי, שיהיה פופולרי בכל העולם. באופן אישי, אני מעדיף שחקנים מוכשרים על המגרש באירופה או במקום אחר, מאשר על הספסל ב-NBA".

 

בלאט רואה את הדברים מזווית מעט שונה: "כל ההתרחשויות מובילות לחיזוק הקשר התחרותי בין ה-NBA ליורוליג. לא יעבור זמן רב עד שקבוצות אירופיות יהיו מעורבות בצורה כזו או אחרת ב-NBA. מתחת לפני השטח יש התקרבות בין הגופים ואולי נרקמות כבר תכניות ממשיות".

בלאט. "אירופה מהווה אופציה טובה מתמיד" (צילום: AFP)

 

סוכנו של דלפינו: "הוא ירוויח יותר מג'ינובילי"

נבארו, שפתח את הטרנד הנוכחי, חזר לברצלונה מסיבות כלכליות גרידא. הוא העביר עונת רוקי מצוינת בממפיס, אבל צריך היה לשלם מיליון יורו וחצי לקטאלונים כדי להמשיך בהגשמת החלום - והחליט לוותר. במקרה של דלפינו, הסיפור היה שונה. שום מגבלה לא עמדה בפני הפורוורד הארגנטינאי, שחתם בחימקי.

 

"לפי חישוב שעשינו, דלפינו ירוויח העונה יותר ממאנו ג'ינובילי", מספר אלסנדרו ברבאליץ', סוכנו של הפורוורד. "לפעמים קרלוס היה די מתוסכל ב-NBA. הוא יכול לשחק בכמה עמדות ולעשות דברים מגוונים על המגרש, אבל כמו רבים אחרים, העלו אותו ל-15 דקות פה ושם, ובעיקר למשימות הגנתיות. היום אפשר לשחק באירופה ולבוא לידי ביטוי, כשבדרך אתה משתכר כמו בארצות הברית ואפילו יותר".

 

"הכסף חשוב, אבל שחקנים רבים מחפשים את התחרותיות", מוסיף המאמן שרון דרוקר. "כך הצלחנו לשכנע שחקנים לוותר על החלום ולהגיע לאוסטנד ואוראל גרייט. בקבוצות הבינוניות ב-NBA, שלא מגיעות לפלייאוף, אין את רגשות השמחה והעצב שאחרי ניצחון והפסד. לא מעט שחקנים אירופיים שמגיעים ל-NBA, מתגעגעים לכדורסל בבית".

דלפינו. "היה די מתוסכל ב-NBA" (צילום: רויטרס)

 

את הנקודה בה נגע דרוקר המחיש אחד השחקנים האירופים ב-NBA. הוא סיפר כי עם הגעתו לארצות הברית, הוא השקיע באימונים ועבד קשה כדי להוכיח את עצמו. אחד מכוכבי קבוצתו ניגש אליו והסביר לו: "אל תתאמן כל כך חזק. עד המשחק ה-70 אין מה לעשות פה. כשנתקרב לסיום העונה הסדירה, תתחיל להתחמם לקראת הפלייאוף".

 

דרוקר: "רוסיה מאפילה על האימפריה האמריקנית"

גם סוכני השחקנים נהנים ממעבר מרשיהם לאירופה. בעבור חוזה שנחתם ביבשת הישנה, מקבל סוכן עמלה של עשרה אחוזים מהקבוצה. ב-NBA הוא יכול להגיע, במקרה הטוב, עד ארבעה אחוזים שמשולמים על ידי השחקן, וגם חוקי המס נוקשים יותר.

 

ברבאליץ' אומר כי למרכיב הזה אין השפעה על שיטת העבודה: "אם אני אבוא לשחקן שחולם על אמריקה ואגיד לו שאני מתרכז רק באופציה האירופית, הוא לא יעבוד איתי יותר. החלום לשחק ב-NBA לא יחלוף. כל כדורסלן מכל מקום בעולם ימשיך לרצות לשחק שם, אבל אין ספק שלשחקנים הטובים שלא מוצאים שם את מקומם, יש היום אלטרנטיבה מצוינת".

פלאניניץ'. צסק"א מעדיפה להתרכז בשוק האירופי (צילום: רויטרס)

 

האם השחקנים שווים את הכסף הגדול שהם מקבלים? לדברי דרוקר, "ברגע שקבוצה נהנית מתקציב בלתי מוגבל ויכולה להביא שחקנים בכל סכום, הכסף בכלל לא משחק תפקיד. נשיא מלאגה הביע את התסכול הזה בעניין גרבאחוסה. גם אם הוא היה הופך את העולם ומגייס שלושה מיליון יורו, חימקי היתה משפרת את ההצעה שלה ועולה לחמישה מיליון. לא היה לו סיכוי נגדה".

 

- המגמה הזו תלך ותחריף, או שעם הזמן היא תירגע?

"האימפריה הרוסית התעוררה ומאפילה גם על האימפריה האמריקנית. כל עוד האנשים האלה יהיו שם וכל עוד בא להם להשקיע, הסכומים רק יילכו ויגדלו. וכשיימאס להם? או שהעסק יירגע, או שיבואו אנשים עשירים יותר".

דייויד סטרן עם ברתומיאו. "המלחמות ב-NBA רק החלו" (צילום: רויטרס)

 

מה מצב ההומור של דוויין ווייד?

בינתיים, הקבוצות הגדולות והעשירות ביורוליג לא הצטרפו לחגיגה. צסק"א מוסקבה ופנאתינייקוס התרכזו עד כה בשוק האירופי, וגם אולימפיאקוס הלכה

איתן, עד שצירפה את צ'ילדרס. אחרי החתמתו של הכוכב בן ה-25 בפיראוס, גם התקשורת האמריקנית לא נשארה אדישה. כל שחקן מהדרג השני ומטה הפך במהרה למלפפון בפוטנציה בקיץ האירופי הלוהט.

 

ואולי לא רק מהדרג השני. כשסטפון מארבורי וג'ייסון קיד מתחילים לדבר על האפשרות לחצות את האוקיינוס, ואפילו בחצי פה, כדאי להקשיב. "אם יציעו לי שם 40 מיליון דולר ואני אפילו לא אצטרך לשלם מיסים, אהיה חייב לנסות את זה. אתכם אני כבר אפגוש מאוחר יותר", התלוצץ דוויין ווייד עם חבריו האמריקנים. או שאולי הוא היה רציני?