האם סרסורים צריכים לשלם שכר מינימום?

בית הדין לעבודה הורה לסרסור לשלם שכר מינימום לזונה שהייתה קרבן לסחר בנשים ופיצויים על סבלה. הוועדה לענייני סחר בנשים בכנסת קיימה דיון סבוך על השאלה, אם סחר בנשים הוא בתחום סמכותו של בית הדין לעבודה. והקרבן? היא עדיין לא ראתה שקל מהסרסורים, המאיימים על חייה

האם זונות וקורבנות סחר בנשים זכאיות לתנאי העסקה חוקיים והגונים? האם אכיפת דיני עבודה על סרסורים היא לגליזציה של הזנות? השאלות המטרידות הללו עמדה במרכזו של דיון סוער שנערך היום (ג') בוועדת המשנה של הכנסת לסחר בבני אדם.

 

לפני כשבע שנים הורה בית הדין הארצי לעבודה בבאר-שבע לסרסורים לשלם 25 אלף שקל לויקטוריה (שם בדוי) זונה שהיתה קורבן לסחר בנשים, כשכר מינימום עבור ה"עבודה" שביצעה עבורם, וכן פיצוי של 240 אלף שקלים. ויקטוריה לא קיבלה את המגיע לה במשך שנה מהסרסורים שסחרו בגופה, ועוד דרשו ממנה כסף כדי שיאפשרו לה להיחלץ מהם. בית הדין קבע כי העיסוק הלא חוקי אינו הופך את ההתקשרות בין הזונה לסרסורים לבלתי חוקית ולפיכך התובעת זכאית לשכר המגיע לה.

 

היועץ המשפטי לממשלה התנגד להחלטת בית הדין ואף הצטרף לערעור שהגישו הסרסורים עליה לבית הדין הארצי לעבודה, בטענה שהזונה שנאנסה לעסוק במקצוע ועל ידי לקוחותיה איננה בחזקת "עובדת" על פי החוק והסרסורים אינם "מעבידים" כך שלא ניתן לראות יחסי עובד-מעביד בין הצדדים. היועץ המשפטי טען כי צריך לפצות את התובעת, אך לא במסגרת דיני עבודה אלא בתביעת נזיקין אזרחית. עוד נאמר בעתירת היועץ כי כשמדובר בעשיית עושר שלא כדין, הפיצוי אמור להיות גדול יותר.

 

נשיא בית הדין הארצי לעבודה סטיב אדלר, דחה את ערעור היועמ"ש בטענה שהפסיקה אינה מונעת מהקרבן לתבוע מהסרסורים פיצוי גם בערכאות אחרות.

 

"בינתיים לא ראיתי מהם שקל"

התובעת, ויקטוריה (שם בדוי) עזבה את העיסוק בזנות, התגיירה ונישאה. היום הופיעה בכנסת בפני הוועדה, כשהיא לבושה בלבוש חרדי. היא סיפרה כי לא ראתה עד כה מהסרסורים אפילו שקל אחד. לדבריה, אינה מצליחה לאתר את הסרסורים וכי הם מאיימים על חייה מרחוק "השאירו אותי תלויה באויר ואין לי כסף לחפש אותם", סיפרה היום לוועדה. 

 

יו"ר הוועדה ח"כ זהבה גלאון (מרצ) אמרה שהחלת משפט העבודה על נפגעות הסחר בנשים למטרות זנות איננה עולה בקנה אחד עם המלחמה הציבורית בתופעה. "יש לשלם פיצויים לקורבנות אך לא במסגרת יחסי עובד-מעביד", אמרה גלאון 

 

הפרופסור למשפט בינלאומי, פרנסיס רדאי, שהשתתפה בדיון, הציעה לוועדה לבצע מספר תיקוני חקיקה, כדי ליצור הפרדה בין העיסוק הבלתי חוקי בזנות לבין זכות האישה לפיצויים, כדי לאפשר לנפגעות הסחר בנשים יוכלו לקבל את מירב הסכום שמגיע להם. לדבריה, ארגון העבודה הבינלאומי קיבל החלטה דומה.

 

"ואם בית הדין יחייב אותה 'לעבוד'?"

נציגי משרד המשפטים בדיון בוועדה טענו כי אין לאפשר לבתי הדין לעבודה לעסוק בתביעות מסוג זה. לדברי נציגי המשרד, "הדבר עלול לעלות בדיונים שאלות כמו - אם מגיע לזונות גם פיצויי פיטורים. במקרה שהסרסורים יזרקו את העובדת, תעלה השאלה, ואם היא עברה עבירת משמעת כשסירבה לקיים יחסים עם הלקוחות?".

 

גם ארגוני הנשים היו בדיעה כי יש להוציא את הנושא מתחום משפט העבודה מאחר שהדיון בסוגיה זו היא על מחיר הכבוד שנשלל מהאישה אשר נאלצה לשעבד את גופה ולהיות כעבד לסוחריה וסרסוריה.