לפניכם ניסיון נוסף להחיל את עקרונות הדרוויניזם על תהליכים חברתיים. הפעם, מאמר שהתפרסם בכתב העת "מאמרי החברה המלכותית למדעים" (Proceedings of the Royal Society), מציע כי קולקטיביזם הוא בסך הכל דרכה של אוכלוסיה להגן על עצמה מפני התפשטות מחלות.
ד"ר קורי פינצ'ר (Corey Fincher) ופרופ' רנדי ת'ורנהיל (Randy Thornhill), מאוניברסיטת ניו מקסיקו שבארה"ב, סבורים שלקולקטיביזם יש שני יתרונות מרכזיים על פני אינדיבידואליזם, בכל הנוגע להתגוננות מפני מגפות. ראשית, הקולקטיביזם משרטט קו ברור בין אוכלוסיה אחת לאוכלוסיה אחרת, על ידי אכיפת זהות תרבותית על הפרטים באוכלוסיה והבדלתה מפני הזהות התרבותית של אוכלוסיות אחרות. שנית, חברות קולקטיביסטיות נוטות להיות שמרניות יותר ולהגיב על חציית קווים או הפרת נורמות בצורה תקיפה יותר. שני המאפיינים, טוענים פינצ'ר ות'ורנהיל, עשויים להסביר מדוע באזורים בהם יש יותר מחלות, נמצא יותר לכידות חברתית, יותר שמרנות ויותר פיצול בין קבוצות אתניות.
החוקרים טוענים כי הם אכן מצאו שבאזורים בהם תפוצתם של מחוללי מחלות רחבה יותר, כמו באזור הקו המשווה, מידת הקולקטיביזם גבוהה יותר. ככל שמצפינים או מדרימים מהקו המשווה, טוענים החוקרים, ניתן למצוא יתר אינדיבידואליזם בחברה ופחות מחוללי מחלות. החוקרים השתמשו במדדים שונים של קולקטיביזם ואינדיבידואליזם, המודדים יחס לקהילה ולמשפחה, אמונה דתית, תופעות לשוניות המעידות על שמרנות (כמו פנייה בגוף שלישי למבוגרים) ועוד.
"לאינדיבידואליזם יש יתרונות מסוימים עבור פרטים ואוכלוסיות" קובעים המדענים, "אך ההתנהגות המזוהה כאינדיבידואליזם מעלה את הסיכויים להעברת פתוגנים (מיקרו-אורגניזמים מחוללי מחלות) ולכן עשויה לגרום להתאמה נמוכה, בסביבה בה יש תפוצה רחבה של פתוגנים". משמע שבסיבה מרובת מחלות, הגנים לאינדיבידואליזם הם גנים עם התאמה (Fitness) נמוכה לתנאי הסביבה, ולכן באזורים אלה הקולקטיביזם נפוץ יותר.