נמצאה דרך לאגור את אנרגיית השמש ללילה

None

אחת הבעיות המרכזיות של ניצול אנרגיית השמש ואנרגיית הרוח היא היציבות שלהן. השמש היא מקור אנרגיה מצוין - כל עוד היא זורחת. בלילה ובימים מעוננים, היעילות שלה יורדת באופן ניכר. כך גם לגבי אנרגיית רוח, אם כי ברוב המקרים מציבים טורבינות רק במקומות בהם יש רוח יציבה וקבועה.

 

השימוש בסוללות כדי לאגור את האנרגיה היה יקר ומסורבל - וגם לא ידידותי לסביבה. שיטות שונות של שימוש במלחים או שמנים התבררו כלא יעילות מספיק. אבל מחקר חדש שהתגלה ב-MIT מוצג כעת כפריצת הדרך שתאפשר לאגור את אנרגיית השמש ואנרגיית הרוח לשימוש מאוחר יותר.

 

המחקר מבוסס על תהליך הדומה לפוטוסינתזה, ומנצל את האנרגיה הנוצרת כדי לפצל מים למרכיביהם - חמצן ומימן. את הגזים אוגרים במכלים וכשרוצים להשתמש בהם, מחברים ביניהם בחזרה בתוך תא דלק.

 

אנרגיה סולארית תמיד הייתה מוגבלת", הסביר החוקר הראשי, דניאל נוסרה. "כעת אנו יכולים באמת להתחיל לחשוב על השמש כמקור אנרגיה בלתי מוגבל בעתיד הלא רחוק".

 

המשמעות של הפיכת מרכיבי המים לאנרגיה היא מהפכנית לכל הדעות. נוסרה אמר כי כדי לספק חשמל לבית ממוצע דרושים לא יותר מכמה ליטרים של מים. מפצלים אותם לחמצן ומימן וכשמחברים בינהם מחדש נוצרת האנרגיה הרצויה - ומקבלים בחזרה גם את המים.

 

נוסרה ציין כי עד שתהפוך הטכניקה שלו למסחרית דרוש כעשור שנים, אך המטרה ברורה ובהישג יד.

 

השיטה לפיצול המים - אלקטרוליזה - התגלתה כבר ב-1800 אבל התהליך הצריך חומרים מיוחדים, חימום של המים והכנסתם לתא לחץ. הטכניקה החדשה מאפשרת שימוש בחומרים זמינים ובמים בטמפרטורת החדר.

 

בחודש שעבר הודיעו ב-MIT על עוד פריצת דרך בתחום האנרגיה הסולארית: הרכב צבעים מיוחד שניתן למרוח על חלונות ומאפשר את הפיכתם לתאים פוטו-וולטאים. מדובר בכמה סוגי צבעים שלוכדים את האור באורכי גל שונים - כך שהחלון לא חייב להיות מופנה תמיד מול השמש. האור נע בתוך הזכוכית לעבר הקצוות, ושם יש תאים פוטו-וולטאים שקולטים אותו והופכים אותו לאנרגיה.

 

בטכניקה זו התאים הפוטו-וולטאים קטנים וצרים - כעובי מסגרת החלון למשל - והמתקן כולו יקר פחות משימוש בתאים רחבים וגדולים. הרכב הצבע המיוחד מאפשר לחלק מהאור לחדור פנימה, כך שלמרות שהחלון צבוע הוא עדיין נותר שקוף כמעט לגמרי.