אני בת 25 וכשהייתי בת 20 היה לי קשר עם גבר נשוי. הוא היה הגבר הראשון שהייתי איתו מכל בחינה (נשיקה ראשונה, חיבוק, סקס וכו'). אני יודעת שהוא ניצל אותי רק לסקס בגלל שבתמימותי נתתי לו (טעות חיי). למדתי ממנו, למרות שאני בכלל לא יודעת אם זה נכון, שגברים רוצים רק סקס ושום דבר מעבר לזה. גם היום אני מאמינה בזה, עד שיוכח לי אחרת.
הייתי איתו בקשר במשך שלוש שנים, קשר של סקס באוטו, גומרים – הולכים. מאז שניתקתי איתו את הקשר יצאתי אמנם עם אחרים, אבל עדיין מאוד קשה לי להתנשק עם בחור, לתת יד או אפילו ליזום חיבוק. סקס אין לי בעיה לעשות וליזום עד לרגע שבו זה הופך לאינטימי (לא התנשקתי עם אף בחור ששכבתי איתו).
כל בחור שיוצא איתי חושב שאני לא רצינית. בסופו של דבר, אני שוכבת איתם והם זורקים אותי, ואני יוצאת עוד יותר פגועה. ואני באמת האחרונה שזה מגיע לה. איך מתגברים על הפחד מאינטימיות? איך אראה לבחור שאני רצינית ורוצה? והאם אני צריכה לספר על הקשר שהיה לי?
לינוי
חוויה מוכרת
את מאבחנת יפה מאוד את הבעיה שלך – יש לך קושי גדול ליצור אינטימיות וביתר דיוק: את מתקשה לבטוח בגברים ולכן את יוצרת קשרים שטחיים שמבוססים רק על סקס והם נטולי אינטימיות ורגש.

למרות שאיננו מכירות, אני מרשה לעצמי להניח שהגבר ההוא שהיית איתו ושניצל אותך בצורה מכוערת כל כך לא היה האדם הראשון שניצל אותך ושהחוויה הזאת כנראה מוכרת לך משלבים הרבה יותר מוקדמים בחייך (אחרת לא היית משחזרת אותה כך עם אותו הגבר). היום את ממשיכה לשחזר את החוויה של הניצול והנטישה שוב ושוב - בעצם חוסר יכולתך לקיים קשר משמעותי ובעובדה שהגברים החדשים שאת פוגשת שוכבים איתך וממשיכים הלאה.
אם ברצונך לשנות את הדפוס הכואב הזה, לא יהיה מנוס מללכת לאיש טיפול טוב שיעזור לך להבין את המקום הזה שאת "בוחרת" שוב ושוב להיכנס אליו, למרות הכאב העצום שהוא מסב לך.
תמיד אחרי דייטים ראשונים אני נמצאת במצב מביך: אני לא יודעת אם להרים טלפון או לחכות שהם יתקשרו אליי. מצד אחד, אני לא רוצה שיחשבו שאני מתלהבת. מצד שני, אני גם לא רוצה שיחשבו שאני ביישנית או לא מעוניינת. איך אני אמורה להחליט מה לעשות?
מורן
רק בלי משחקים
הגישה שלי היא תמיד להיות אמיתית עם עצמך. אם היה לך דייט מוצלח והבחור מוצא חן בעינייך – אל תתביישי לומר לו את זה. את בהחלט יכולה להתקשר למחרת ולומר שהיה לך מאוד נחמד איתו ולשאול אם בא לו לפגוש אותך שוב. אני חושבת שזה לא נכון לשחק משחקים, ובחורים שמתחילים לשחק משחקים כבר בהתחלה – כך גם נראים היחסים איתם בהמשך: לא אמיתיים, לא כנים וכאלה שכל הזמן צריך לחשוב מה הוא חושב ומה הוא רוצה במקום לשאול באופן ישיר ולדעת. תקשורת פתוחה בין בני הזוג יכולה להיות כבר מההתחלה, ובחור שזה מאיים עליו - או שיחשוב לנצל את הפתיחות והכנות שלך לרעה – לא שווה אותך ועדיף שתדעי את זה מה שיותר מוקדם.
יחד עם זאת, חשוב שתשמרי על עצמך. גם אם הבחור מוצא חן בעינייך, מושך אותך ואת רוצה להמשיך ולהתראות איתו, עדיין מומלץ שתקפידי על התקדמות איטית בכל מה שנוגע לצד הפיזי של היחסים. לדעתי כדאי לבסס איזושהי היכרות לפני שמתחילים לגעת. חשוב שתדברו, שתכירו, ושההיכרות הפיזית תיעשה במקביל להיכרות הרגשית, אחרת תיווצר אצל הבחור תחושה שאת קלה להשגה ולא רצינית.
בחודשים האחרונים אני יוצאת עם שני גברים במקביל. אחד מהם אני מאוד אוהבת, ואל השני אני פשוט מאוד מאוד נמשכת. אני לא יודעת במי לבחור: בזה שאני מאוד נהנית איתו במיטה או בזה שאני מאוד נהנית איתו בחיים? אני לא יודעת מה לעשות ואם לספר להם זה על זה, כי יש לי הרגשה שאם אתוודה, שניהם לא ירצו אותי.
איילה
מה לעשות? לעשות!
נראה לי שאת צודקת. אני לא מכירה הרבה גברים (וגם נשים) שנהנים לחלוק את מי שהם יוצאים איתו, ואם שני הגברים הללו הם אנשים חושבים ומרגישים – הם בהחלט יראו לך את הדרך החוצה.
את מתארת כאן מצב לא פשוט של פיצול גס שאת עושה בין סקס לרגש, וזה מצב לא רצוי לחלוטין. אם את כל כך אוהבת מישהו (כפי שאת כותבת) – את אמורה לאהוב גם את הפיזיות שלו ולהימשך אליו. את אמורה לרצות שהוא ייגע בך; זה חלק מהאהבה, והעובדה שאת עושה פיצול שכזה מצביעה על קושי גדול שיש לך: לאהוב ולהימשך לאותו בן אדם.
בכל מקרה, מצב שכזה לא יכול להימשך לאורך זמן וטבעו להתגלות ואז תיקלעי לסיטואציה מכוערת ומביכה עד מאוד. אני מציעה לך לעשות בחירה ולצאת מהמצב הזה לפני שהוא מתפוצץ לך בפרצוף.