בית בד ענק נתגלה בגליל

בית הבד, מהתקופה הביזנטית, נתגלה באחיהוד והוא מהגדולים שנחשפו בארץ ישראל

מפעל ייחודי ומרשים להפקת שמן מהתקופה הביזנטית (מאה 7-6 לספירה), מהגדולים שנחשפו עד כה בארץ, נתגלה לאחרונה בחפירות בדיקה של רשות העתיקות במושב אחיהוד שבגליל המערבי, בקרבת העיר עכו. החפירות נערכות כחלק מתכנית להרחבת הישוב.

 

שריפה עזה שהתחוללה בבית הבד במאה ה-7 לספירה, ששרידיה ניכרים היטב בקירות המבנה, החריבה והוציאה אותו מכלל שימוש. אך מה שהיה ודאי אסון עבור בעליו של המפעל המשגשג, נתגלה כברכה עבור החוקרים המודרנים. "אחנו הארכיאולוגים אוהבים קטסטרופות" מסביר מיכאל כהן, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות. "קטסטרופות גורמות לאנשים לעזוב את המקום בו הם גרים בזריזות ולהשאיר הכל לידי הארכיאולגוים שיבואו עוד מאות שנים. אלו שבאו לאחר מפעילי בית הבד, כיסו את הריסותיו ובנו מעליהן וכך הוא נשמר בצורה כמעט מושלמת".

 

במרכז המבנה נחשפה "מפרכה" מרכזית (אבן עגולה גדולה), אשר עליה הונחה אבן טוחנת - המכונה "ממל". אל ציר האבן הטוחנת נהגו לרתום בהמה, אשר הסתובבה סביב המפרכה, וכך רוסקו הזיתים. לאחר ריסוקם ושבירתם, היו מועברים הזיתים לסחיטה ב"עקלים", סלים קלועים מאריג גס או חבלים, עליהם הופעל לחץ באמצעות מכבשים. כתוצאה מפעולה זו, נסחט שמן הזית החוצה. הסלים שימשו כמסננת: הנוזלים טפטפו החוצה, והגלעינים והפסולת נותרו בסלים.

 

תצלום מן האוויר של בית הבד, עם המפרכה העגולה במרכזו והמיכלים הנדירים בפינה השמאלית העליונה (צילום: Skyview בע"מ, באדיבות רשות העתיקות)

 

בית הבד, מפעל פרטי או כנסייתי?

 

באתר נחשפו שלושה משטחי סחיטה עם מכבשים, לצידי משטחי הסחיטה נחשפו בורות איגום, בורות שיקוע ובריכות נוספות, ששימשו להפרדת השמן מן המוהל (הנוזל הלא-שמנוני שמפיקים הזיתים). לצד מתקני הפקת השמן, נחשפו שני מיכלים בנויים, אשר שימשו לאכסון השמן, שהשתמרו ברמת שימור נדירה עד לראשיהם. קיבולת המיכלים הינה כ-20,000 ליטר לשניהם יחד ולדברי מיכאל כהן מיכלים בגודל כזה טרם נתגלו בארץ. המיכלים רוצפו ברצפות פסיפס וטויחו בטיח. ראש הקיר המפריד בין שני המיכלים רוצף בפסיפס שחלקו מעוטר גיאומטרית וחלקו נושא כתובת ביוונית שטרם פוענחה.

 

כמו כן נמצאו שרידי רעפים רבים, עמודון שיש ושני שברי סורג משיש, נרות כלילה רבים, צלחת מיובאת שבבסיסה חרוטה דמות נושאת ילד, ושרשרת ברונזה שנשאה נברשת תאורה. אלה, מצביעים כי בסמוך למקום עמדה כנסייה. מכאן עולה הסברה, כי ייתכן שבית הבד שכן בתוך מנזר ביזאנטי. גודלו יוצא הדופן של המפעל, רומז כי הוא לא נבנה כיוזמה פרטית מקומית.

 

על שרידיו של בית הבד המשיך להתקיים יישוב לאורך כל התקופה המוסלמית. בסמוך לו, נמצאו בתי בד וגִתּוֹת נוספים. מיקומו של האתר, על שלוחה מערבית של הגליל בגבול מישור חוף עכו, 9 ק"מ מדרום מזרח לעכו, רומז על מרכז ייצור חקלאי ששימש חלק מהמערך החקלאי של העיר המרכזית עכו - פתולימאוס. כעת, נבדקות האפשרויות לאופן שימור הממצא המיוחד והצגתו, בשיתוף עם תושבי המושב.