מעל דפי ההיסטוריה - יוֹהַנְּס קֶפְּלֶר

קוֹפֶּרְנִיקוּס שינה לחלוטין את הדרך שבה בני האדם ראו את העולם, כשטען שכדור הארץ מסתובב סביב השמש ולא להפך. אך יוֹהַנְּס קֶפְּלֶר היה המדען שהצליח להוכיח זאת בעזרת ניתוח תצפיות ולחולל מַהְפֵּכָה של ממש בָּאַסְטְרוֹנוֹמְיָה. סיפורו של האיש שראה כוכבים

כל ילד יודע היום שכדור הארץ הוא עגול. אבל, האם ידעתם שילדים כְּמוֹכֶם, שחיו לפני כְּאַלְפַּייִם שנה, היו ממש בטוחים שהעולם שלנו שטוח? מדענים שחיו באותה תקופה אף טענו שכדור הארץ הוא מרכז העולם ובעצם, כל הכוכבים סובבים סביבו. כמובן שאת כל אותן טענות היה צריך להוכיח, וזה לא היה פשוט בְּהִתְחַשֵּׁב בָּאֶמְצָעִים הַטֶּכְנִיִּים וְהַמַּדָּעִיִּים הַדַּלִּים שהיו קיימים באותה תקופה.

 

בזכות מדענים מְהולָּלִים כמו הָאַסְטְרוֹנוֹם הַגֶּרְמָנִי יוֹהַנְּס קֶפְּלֶר, השתנתה הַתְּפִישָׂה שלנו לגבי העולם שבו אנו חיים ואף לגבי היקום כולו. בזכות שלושת החוקים החשובים שניסח, הצליח קֶפְּלֶר להשפיע על מדענים חשובים אחרים כגון אַיְזְק נְיוּטוֹן, שעל בסיס חוקי קֶפְּלֶר ניסח את חוקֵּי כּוֹחַ הַכְּבִידָה.

 

בזכות שביט אחד

 

יוֹהַנְּס קֶפְּלֶר נולד בשנת 1571 בעיירה קטנה בשם וַיְל דֶר שְׁטָאדְט שֶׁבִּדְרוֹם גֶּרְמַנְיָה. בילדותו חלה יוֹהַנְּס במחלת הָאֲבַעְבּוּעוֹת הַשְּׁחורוֹת, שבמקרים רבים הייתה קטלנית. המחלה גרמה לְנָכוּת בידיו ואף פָּגְמָה בִּרְאִיָּתוֹ. אימו, שעסקה בְּרִפּוּי וּבְחֵקֶר צִמְחֵי מַרְפֵּא, בילתה ליד מיטתו ימים רבים.

 

למרות מִגְבְּלוֹתָיו הַגּוּפָנִיּוֹת יוֹהַנְּס הקטן נחשב לילד חכם ומבריק, ורבים התפעלו מִכִּישּׁוּרָיו הַמָּתֶמָטִיִּים. לָאַסְטְרוֹנוֹמְיָה, מדע החוקר את הכוכבים, נחשף קפלר כבר בגיל שש, כאשר אימו לקחה אותו לצפות יחד איתה בְּכוֹכַב שָׁבִיט. בהיותו בן תשע זכה לצפות בתופעה אַסְטְרוֹנוֹמִית נוספת - ליקוי ירח. אירועים אלו השפיעו מאוד על חייו, וכבר אז הוא החליט שכאשר יגדל יהיה אַסְטְרוֹנוֹם.

 

תלמיד מצטיין

 

יוֹהַנְּס קֶפְּלֶר היה תלמיד מצטיין. לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר הַיְּסוֹדִי ובבית הספר התיכון, החל ללמוד בְּאוּנִיבֶרְסִיטַת טִיבִּינְגֵן, הקרובה לעיר מגוריו. בתחילה חשב קפְלֶּר להפוך לכומר, אך מְשִׁיכָתוֹ העזה לתחום המדעים שכנעה אותו לבסוף לעזוב את לימודי הדת ולהפוך למדען חוקר. וכך, בתום לימודיו, החל קפְלֶּר לעסוק לְפַרְנָסָתוֹ בהוראת מדעים בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה בעיר גְרָאץ שבאוסטריה. באותו זמן הוא פרסם ספר אודות מערכת השמש, התומך בתורתו של קופרניקוס, וכך הוא רכש לעצמו שם של מָתֶמָטִיקַאי וְאַסְטְרוֹנוֹם מוכשר.

 

בשנת 1600 הצטרף קפלר לאַסְטְרוֹנוֹם מוכשר אחר בשם טִיכוֹ בְּרַהֵה ויחד חקרו השניים את גַּרְמֵי הַשָּׁמַיִם. לאחר מותו של בְּרַהֵה באופן מסתורי, שנה מאוחר יותר, מונָּה קֶפְּלֶר לשמש במקומו כמדען הָרָאשִׁי של קיסר האימפריה הרומית הקדושה. בכך הפך לאַסְטְרוֹנוֹם הבכיר ביותר בְּאֵירוֹפָּה של אותם הימים. באותה תקופה הוא פרסם ספרים וּמַאֲמָרִים מַדָּעִיִּים רבים, בהם חשף את מחקריו על מערכת השמש ועל היקום. ספרים אלה הסעירו את המדענים בשל הַמַּסְקָנוֹת הַחַדְשָׁנִיּוֹת וְהַמַּהְפְּכָנִיּוֹת שהציגו.

 

חוקי קֶפְּלֶר

 

קֶפְּלֶר שאף לגלות את הכוחות המניעים את היקום ואת עקרונות פעולתם. לאחר מחקר שארך שנים רבות הוא הגיע למסקנה המסעירה: כּוֹכְבֵי הַלֶּכֶת נעים במסלולים אֶלִיפְּטִיִּים סביב השמש ולא במסלולים מַעְגָּלִיִּים. בנוסף טען קפלר שאם יודעים את מרחקו של כוכב הלכת מהשמש, ניתן לחשב במדויק את מהירות תנועתו ואת זמן ההקפה שלו סביבה.

 

את מסקנותיו רשם קֶפְּלֶר בצורת שלושה חוקים פשוטים, שבעזרתם ניתן היה לחזות במדויק את תנועתם של כוכבי הלכת סביב השמש. חוקים אלה נקראים בשם "חוקי קֶפְּלֶר". שלושת החוקים משמשים עד היום כבסיס לְחֵקֶר מערכת השמש והיקום.

 

מערכת השמש. קפלר היה הראשון לנסח חוקים שניבאו את נתיב תנועת של הכוכבים סביב השמש

 

איש אשכולות

 

קֶפְּלֶר התעניין בתחומים רבים נוספים מלבד אַסְטְרוֹנוֹמְיָה, כגון מָתֶמָטִיקָה וְאוֹפְּטִיקָה, וגם בהם הגיע לגילויים רבים. בשנת 1611, למשל, חיבר מאמר מעניין שבו חשף את המבנה הַמְּשׁושֶּׁה של פתית השלג.

 

יוֹהַנְּס קֶפְּלֶר הלך לעולמו בשנת 1630, כשהוא מותיר אחריו תֵּיאוֹרְיוֹת וְגִלּוּיִים מַדָּעִיִּים רבים שהשפיעו עמוקות על מדענים לאורך הדורות.

 

הכתבה התפרסמה בגיליון אוגוסט של "גליליאו צעיר"