עמותת "תנו לחיות לחיות - חיפה" בסכנת סגירה

19 שנה לאחר שהוקמה בידי קומץ מתנדבים והעניקה תקווה חדשה לכלבי וחתולי הצפון, העמותה מתמודדת עם קשיים כלכליים המאיימים על המשך פעילותה. "אנחנו מנסים להציל בשיניים כמה שיותר בעלי חיים, אבל ללא תמיכת הציבור, הכלבים יורדמו", אומרים הפעילים

ארז ארליכמן פורסם: 11.08.08, 12:48

אחת העמותות הוותיקות בארץ הפועלת להצלת כלבים וחתולים נטושים, "תנו לחיות לחיות - חיפה" עומדת בפני סכנת סגירה. 19 שנה לאחר שהעמותה הוקמה בהתנדבות על ידי תושבת חיפה, מיכל שרבק ובעזרת קומץ מתנדבים, הצליחו למצוא בית למאות כלבים וחתולים באזור הצפון. כיום העמותה מתקשה להתמודד עם הנטל הכלכלי המאיים לסגור את שעריה.

 

בית המחסה של העמותה ממוקם בקיבוץ עין איילה מהווה בית זמני לכלבים רבים שנאספו על ידי פעילי העמותה בשנים האחרונות. "אנו מחזיקים במקום קרוב לכמאה כלבים שממתינים שיאמצו אותם", מספרת שרבק. "אנחנו לא ממיתים כלבים ומאמינים שכל אחד מהם יזכה בסופו של דבר לבית אוהב".

 

ריצ'י, כלב מעורב שחרחר ושובב, המתין במשך שבע שנים לאימוץ בכלביית העמותה מאז שהגיע אליה כגור קטן. הפעילים לא ויתרו עליו ועל אף העובדה שכלבים שחורים נחשבים לבעלי סיכויים נמוכים לאימוץ, הם הצליחו למצוא לו בית חדש אצל משפחה מקרית טבעון במרץ השנה.

 

נלחמים על כל כלב. ריצ'י אומץ לאחר שבע שנים

 

"אנחנו מנסים להציל בשיניים כמה שיותר בעלי חיים"

האמונה והאהבה העצומה שרוחשים הפעילים לחיות הנטושות מניעה אותם גם בימים אלה, בהם הכלבייה כמעט ושוממת בתקופת הקיץ. "אם בחודש רגיל אנחנו מצליחים למסור לאימוץ כ-30 כלבים, בעונה החמה של העונה כולם בחופש ואנשים פשוט לא מגיעים לאמץ, דבר שמקשה עלינו גם מבחינה תקציבית", היא מסבירה. "סל האימוץ שאנו מבקשים מהמאמצים מעניק לנו אוויר לנשימה וכשאין מאמצים, קשה לשלם את שכר הדירה החודשי".

 

בנוסף לכלבים, דואגת העמותה גם לנמרים הנטושים ברחובות. כ-50 חתולים שוהים בבתים של משפחות אומנות ובעמותה מחפשים אחר משפחות שיסכימו לארח בביתן חתולים לתקופות קצרות. כמו כן, מסבסדת העמותה ניתוחי עיקור וסירוס לכלבים וחתולים במחירים סמליים.

 

שרבק מפעילה מביתה בנווה שאנן את מוקד העמותה אליו מגיעות עשרות פניות מדי שבוע בכל שעות היממה. "אני עושה זאת באהבה, אבל העובדה שיש לנו מספר פעילים קטן ביותר מקשה על הפעילות השוטפת ולצערי, אין לנו אפשרות לטפל בכל חיה פצועה באזור הצפון", מספרת שרבק.  "מרבית החיות מגיעות אלינו לאחר שננטשו או שאנשים פשוט מאסו בגידול כלב או חתול. אני מבהירה לכל אחד שיוצר עמנו קשר שאם מאמצים חיה, זה לא ליום או יומיים, אלא התחייבות אישית וכלכלית לכל החיים".

 

מחפשים בית אוהב. כלבי העמותה

 

לשרבק ברור כי מדובר בבור ללא תחתית. "אנחנו מנסים להציל בשיניים כמה שיותר בעלי חיים, אבל יש נקודה מסויימת בה אנחנו לא קולטים יותר כלבים וחתולים.

 

המודעות לעיקור וסירוס חשובה מאוד כדי שההתרבות הלא מבוקרת לא תמשיך ועמה גם יפחתו מקרי הנטישה. לצערי, בישראל כיום יש יותר חתולים וכלבים ממשפחות שמעוניינות לאמץ". היא מסבירה. "במציאות בישראל, אנשים חושבים שאנו מעסיקים אלף מתנדבים שבלחיצת כפתור יעזרו לכל החיות הפצועות ולכן הם מרגישים שהם פטורים מלתרום תרומה קטנה לעמותה".

 

בעקבות העומס בכלבייה, לא קולטים כיום בעלי חיים חדשים למקום. לטענת שרבק, המשרד להגנת הסביבה שתמך בעמותה יותר מעשור לא שלח הודעה על המשך הזרמת התקציב ומעיריית חיפה לא התקבלה תמיכה מאז שהעמותה הוקמה.

 

החשש של הפעילים הוא כי ללא תמיכת הציבור, לא יהיה ברשותם אמצעים לרכוש מזון ולהעניק טיפול לכלבים ולחתולים הנמצאים תחת חסותם. "הדבר האחרון שאנו רוצים הוא לסגור את הכלבייה, דבר שמשמעותו גזר דין מוות לכל הכלבים שיורדמו", מסכמת שרבק. "אנחנו כאן בשביל החיות שלא יכולות לדאוג לעצמן ומקווים שנוכל להמשיך בפעילות שלנו ולהעניק חיים חדשים לכלבים ולחתולים".