בתום מקצה הגמר הדרמטי ב-100 מטרים פרפר, בו גבר מייקל פלפס על מילוראד צ'אביץ' הסרבי בהכרעה מעוררת מחלוקת, בירך מארק ספיץ את הפנומן האמריקני על השוואת שיאו ממינכן 1972 - שבע מדליות זהב בבריכה האולימפית. "עשית משהו היסטורי" אמר ספיץ ליורשו.
משהו היסטורי? לפי המחנה הסרבי אכן מדובר באירוע שכזה, אבל לאו דווקא חיובי. צ'אביץ' וראשי המשלחת שליוו אותו הגישו מחאתם על הקביעה כי פלפס עצר את השעונים ראשון על 50.58 שניות - מאית השנייה לפני צ'אביץ' שנראה נוגע בקיר לפניו.
בסופו של בירור קצר, דחה איגוד השחייה הבינלאומי את הערעור של הסרבים. בדיקת וידאו מדוקדקת של סיום המשחה הוכיחה לדעתם מעל לכל ספק את מה שהראו השעונים - פלפס הוא המנצח. "זה ברור מאוד שהשחיין הסרבי נגע שני אחרי מייקל פלפס. אחד פרץ, השני גלש", הצהיר שופט מטעם הארגון, בן אקומבו הקנייתי.
לפי אקומבו, הסרבים הוזמנו לפנים משורת הדין לצפות בווידאו, שנותח פריים אחר פריים. בלית ברירה קיבלו על עצמם את הדין, אך מיאנו להאמין למה שנתגלה בווידאו. "הם קיבלו את הפסיקה מכיוון שאלו לא היו העיניים שהכריעו, אלא הצילום". ראש המשלחת הסרבית ברניסלאב יבטיץ', נאלץ להכיר בפסיקה, אולם נשאר עם סימני שאלה. "הווידאו מראה שפלפס ניצח, אבל זה לא נכון. אנחנו חייבים ללכת לפי החוקים, אבל כולם ראו מה קרה".
המחלוקת הקשה, בתוספת הרושם הראשוני כי הניצחון ניתן לפלפס למרות שצ'אביץ' נראה מגיע ראשון, העלתה באופן טבעי חשד לקונספירציה של איגוד השחייה הבינלאומי ומארגני האולימפיאדה בבייג'ינג. נראה כי זהו אינטרס משותף של כולם לסייע לפלפס לעשות היסטוריה כמאמר ספיץ ולשבור את השיא עם מדלייה שמינית במקצה השליחים 4X100 מעורב ביום ראשון.

למרות הבטחון שהפגינו באיגוד השחייה הבינלאומי, כשהתבקשו ראשיה לספק את הצילומים לציבור, סירבו לשחרר אותם. אקט שמזכיר את התנהגותם של הרוסים בגאורגיה הכבושה, יותר מאשר גוף ספורטיבי ניהולי רשמי ומוסדר. לנציג ה'ניו יורק טיימס' ג'ו וורד הובטח החומר שעל פיו פסקו השופטים, אולם בסופו של דבר קיבל הודעה מדוברת איגוד השחייה כי אלו לא יסופקו: "הוחלט לא לשחרר לתקשורת כל צילומים לתיעוד הזמנים".
כשכריסטופר קלארי מה'הראלד טריביון' פנה באופן אישי למנכ"ל האיגוד קורנל מרקולסקו, הוא נדחה גם הוא בטענה כי מדובר במדיניות של הארגון. "אנו לא מתכוונים להפיץ את הצילומים, אנחנו לא עושים דברים כאלה" ניסה מרקולסקו להסביר, "הכל בסדר. מה תעשו עם הצילומים? תראו מה שהסרבים ראו כבר? הכל הוברר מעל לכל ספק. הוא המנצח בכל מקרה. אין ספק שהוא המנצח. אפילו אם תצפו בצילומים, איני יודע מה אתם יכולים לעשות איתם".

צ'אביץ' (מימין) צמוד לפלפס בדרך אל הגלישה האחרונה (איי.פי)
"מייקל פלפס הוא השחיין הגדול ביותר בכל הזמנים" אמר מרקולסקו, "אין ספק שזה היה תלוי רק בו אם לחלוק או לא לחלוק את המקום הראשון. אין ספק שהוא היה ראשון". חבר הוועד האולימפי קוואן גוספר, גיבה את מרקולסקו ואמר: "אין לדעתי שום סיבה למחאה. פעם שופטים היו פוסקים. היום אלו שעוני העצר".
בעוד שהעסקנים למינהם מתווכחים, נראה כי דווקא השחיינים היו בטוחים בזהות המנצח ולדידם היה זה דווקא צ'אביץ'. "אף אחד לא האמין שפלפס הגיע לשם, ואני בטוח שהייתי מרגיש כך בעצמי" סיפר אנדרו לוטרסטין האוסטרלי, זוכה מדליית הארד בגמר, אחרי ששמע את השיחות בין השחיינים.

פלפס מצידו שם מבטחו בטכנולוגיה. "המערכת אמרה את דברה", קבע האמריקני, "מעולם לא שמעתי על טעות במערכת השעונים. לוח התוצאות אמר שאני נגעתי בקיר ראשון". אחרי שצפה בווידאו, נשמע קצת פחות בטוח בעצמו: "זה כמעט יותר מדי קרוב בשביל לראות".
צ'אביץ' בן ה-24, יליד קליפורניה ויוצא אוניברסיטת ברקלי, אמר כי הוא מקבל את ההכרעה "למרות שהטכנולוגיה עצמה אינה מושלמת, היד מהירה מהעין. אינך יכול להבחין במאית שנייה בודדת". השחיין השנוי במחלוקת (הורחק מאליפות אירופה אחרי שהופיע למשחה עם חולצה "קוסובו היא סרביה") אף סיפר כי הוא מרוצה בסך הכל מהעניין.
"מעומק לבי, אני באמת נהנה מכל זה" סיפר צ'אביץ', "אני לא בקטע של להילחם בזה. אני לא כועס בכלל. אנשים ימשיכו להעלות את הסוגייה הזאת לאורך השנים הבאות. הם יגידו: 'אתה ניצחת במקצה הזה'. אם הייתי צריך לעשות זאת שוב, היית מנצח". טוב, לפחות הוא מסתפק בכך שהוא אכן ייזכר כחלק מההיסטוריה.