כך תפענחו את בדיקת הדם של הילד

תוצאות בדיקות הדם של הילד הגיעו לידיכם והרופא לא עונה? קבלו מדריך פענוח להורים מודאגים. ובינתיים, הכי חשוב: לא כדאי להילחץ מכל כוכבית שחורגת מהשורה. כתבה נוספת בסדרת הדברים שהורים חייבים לדעת

אחרי שלמדנו על ספירת הדם בשבוע שעבר, אותה בדיקה הנעשית בחשד לזיהומים, מחלות דם וסרטן, כדאי לדעת גם על בדיקת הכימיה הבודקת את המרכיבים הכימיים בנוזל הדם, הוא הפלזמה שאותם מייצרים תאי הגוף.

 

הבדיקה הזו חשובה כדי להעריך את חילוף החומרים בגוף, לאבחן מחלות

שונות ולבחון את טיב הטיפול הניתן לחולה. כדי לקבל תוצאות מדוייקות, עדיף להגיע לבדיקה לאחר צום של כ-8 שעות, שכן מאכלים שונים משנים את הרכבו הכימי של הדם ומעוותים מעט את התוצאות, אולם כשמדובר בתינוקות וילדים, הבדיקה נעשית לרוב ללא צום.

 

בדיקת הכימיה בדם (הנקראת גם "ביוכימיה") יכולה להוות סימן ראשוני למגוון עצום של בעיות ובהן התייבשות, פגיעה בכליות, בכבד, הפרעה בחילוף החומרים, סוכרת, בעיות בספיגת המזון, מחלות סרטן, פגיעה בתפקוד מערכת העצבים וסיבוכי זיהומים. להלן בדיקות הכימיה השכיחות ומה אומרות התוצאות. שימו לב, הערכים עשויים להשתנות ממעבדה למעבדה ובכל מקרה, יש להיוועץ ברופא שלכם על תוצאות הבדיקה:

 

Albumin (אלבומין)

מה זה: זהו החלבון בעל הריכוז הגבוה ביותר בנוזל הדם (הפלזמה). את האלבומין מייצר הכבד. האלבומין מעביר מולקולות רבות בזרם הדם (ובהן תרופות, הורמונים ומינרלים). אלבומין חשוב גם לשמירת הלחץ האונקוטי - הלחץ הגורם לכך שנוזל הדם לא ידלוף מכלי הדם החוצה.

ערכים תקינים: 3.4-5.4 מיליגרם לדציליטר.

ערכים גבוהים: מצביעים לרוב על התייבשות (דהידרציה).

ערכים נמוכים: יכולים להצביע על שורה של תקלות: מיימת (אסייטיס - הצטברות נוזלים בחלל הבטן), כוויות, מחלות כליה, מחלות כבד, תזונה לקויה או ספיגה לקויה של המזון.

 

Glucose (גלוקוז)

מה זה: סוג של סוכר. רוב הפחמימות שאנו צורכים הופכות בגוף לגלוקוז. הגלוקוז נע בזרם הדם, עד שהוא מתאחסן בתוך תאי השריר בצורת גליקוגן. הגלוקוז מספק את האנרגיה לתאי הגוף. רמות גבוהות במיוחד שלו עלולות להצביע על קיומה של מחלת הסוכרת.

ערכים תקינים: 75-115 מיליגרם לדציליטר (בצום).

ערכים גבוהים: עשויים להצביע על בעיות הורמונליות, על דלקת בלבלב, על סוכרת או על צריכת יתר של מזון. שימו לב: רמות של יותר מ-200 מיליגרם לדציליטר שנמצאו בכמה בדיקות אקראיות (כלומר לא בצום) מצביעות על מחלת הסוכרת ומצריכות טיפול רפואי קבוע.

ערכים נמוכים: עשויים להצביע אף הם על בעיות הורמונליות, על קיומו של גידול המייצר רמות גבוהות של אינסולין, על תזונה לקויה או על הזרקת כמות גדולה מדי של אינסולין (כאשר מדובר בחולי סוכרת).

 

אלקטרוליטים

כוללים, בין היתר, רמות של היסודות נתרן, אשלגן, כלור וסידן, הדרושים לפעילות תקינה של תאי הגוף. חסר או עודף משמעותי בהם עלול להעיד על מגוון רחב מאוד של הפרעות ומחלות הדורשות טיפול מיידי.

 

נתרן (נקרא גם Na, נטריום, סודיום)

• ערכים תקינים: 136-145 מיליאקוויוולנט לליטר.

 

אשלגן (נקרא גם K , פוטסיום, קליום)

 

• ערכים תקינים: 3.7-5.2 מיליאקוויוולנט לליטר.

 

כלור (נקרא גם Cl , כלוריד)

ערכים תקינים: 98-106 מילימול לליטר.

 

סידן (נקרא גם Ca, קלציום)

ערכים תקינים: 8.5-10.9 מיליגרם לדציליטר.

 

פוספור (נקרא גם זרחן, P)

• ערכים תקינים: 1-1.4 מילימול לליטר.

 

BUN (נקרא גם Blood Urea Notrogen, אוריאה, Urea)

 

• מה זה: בדיקה המודדת את כמויות חנקן השתנן בדם, שהינו תוצר פירוק של חלבונים. הבדיקה היא חלק מסדרת בדיקות לבחינת תפקוד הכליות, האחראיות בלעדית לפינוי החנקן מהגוף.
• ערכים תקינים: 7-20 מיליגרם לדציליטר.
• ערכים גבוהים: עשויים להעיד על כשל לבבי (המפחית את זרימת הדם לכליות וכך פוגם בתפקודן), על צריכה מוגברת של חלבונים, על מחלות כליה, על איבוד דם או על הלם.
• ערכים נמוכים: עשויים להעיד על מחלות כבד, על תזונה דלה בחלבונים או על שתיית יתר של נוזלים.

 

CRP (נקרא גם C-reactive Protein)

 

• מה זה: זהו חלבון המופיע בדם בערכים גבוהים בזמן דלקת או בעת מחלה כרונית. הבדיקה אינה חלק משגרת בדיקות הכימיה, אך מבוצעת כאשר יש חשש למחלה זיהומית או סרטנית. חשוב להדגיש כי בדיקת CRP אינה ספציפית, כלומר היא מצביעה על כך ש"משהו קורה", אך אינה אומרת במפורש מה קורה.
• ערכים תקינים: 0-0.5 מיליגרם לדציליטר.
• רמות גבוהות: מצביעות על דלקת בשלבים הראשונים או על תהליך סרטני. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות קובעים כי רמות גבוהות של החלבון הזה עלולות גם להצביע אצל מבוגרים על סיכון למחלות לב וכלי דם.

 

תפקודי כבד

הכבד הוא המעבדה הכימית של הגוף. האיבר הייחודי הזה מסנן ללא הרף רעלים מגוף האדם, מפרק אותם לצורות נוחות לגוף ומייצר מרכיבים רבים הנחוצים לפעולות חיוניות בגוף. מי שלקו בדלקות כבד, בצמקת הכבד (צירוזיס), בגידולים, בצהבת וכן מי שנחבלו, חולים כרוניים, חולים לפני ניתוח ומי שסובלים מחום ממושך ולא מוסבר - נשלחים לבדיקת תפקודי כבד. הבדיקות האלה הן גם חלק מהבדיקות השגרתיות במקומות העבודה או אצל רופא הילדים.

 

פוספטאזה בסיסית (נקרא גם ALK PHOS, אלקליין פוספטאז)

 

• מה זה: אלקליין פוספטאז הוא אחד האנזימים המיוצרים בכבד ומשתחרר לזרם הדם. הבדיקה, הדורשת צום של 6 שעות, מודדת את רמות האנזים. חלק מהתרופות מעוותות את תוצאות הבדיקה, ולכן יש לדווח לרופא על נטילתן.
• ערכים תקינים: 44-147 יחידות בינלאומיות לליטר.
• ערכים נמוכים: עשויים להצביע על תת-תזונה או על מחסור בחלבונים.
• ערכים גבוהים: עלולים להתרחש אצל חולים הסובלים ממחלות כבד, מאלכוהוליזם, מחסר דם (אנמיה), מחסימת דרכי המרה, ממחלות עצם, מפעילות יתר של בלוטת יותרת התריס (היפרפראתירואידיזם).

 

ALT (נקרא גם אלאנין טראנסאמינאז, SGPT)

 

מה זה: אנזים הכבד ALT מעורב בחילוף החומרים של חומצת האמינו אלאנין, המרכיבה חלבונים בגוף. מאחר שריכוזו של האנזים גבוה בכבד, הרי שכל נזק לכבד יתבטא בשינוי רמת האנזים בדם. הבדיקה משמשת גם להערכת יעילות הטיפול במחלות כבד ולהתאמת התרופות המתאימות. האנזים ALT משמש לעיתים גם להבחנה בין סוגים שונים של צהבת הנגרמים כתוצאה ממחלות כבד.

ערכים תקינים: עד 35 יחידות בינלאומיות לליטר.

ערכים גבוהים: עלולים להצביע על מחלת כבד.

 

AST (נקרא גם: אספרטאט אמינוטרנספראז, SGOT)

• מה זה: הבדיקה נועדה להעריך את כמות אנזים הכבד AST בנוזל הדם. האנזים מצוי בעיקר בשריר הלב, בשרירי השלד, בתאי הכבד ובמידה פחותה יותר גם ברקמות אחרות בגוף.
• ערכים תקינים: עד 35 יחידות בינלאומיות לליטר.
• ערכים גבוהים: עלולים להופיע אצל חולים הסובלים מאחת או יותר מהבעיות הבעות: מחלת כבד, אנמיה המוליטית (מצב שבו קיים הרס של כדוריות הדם), זיהום, התקף לב, כוויות חמורות, נזק לשריר. ערכים גבוהים של האנזים עלולים להופיע בזמן ההריון או לאחר פעילות גופנית, אך במקרים אלה אין הם מצביעים בהכרח על בעיה.

 

GGT (נקרא גם גאמא גלוטאמיל טרנספפטידאז, גאמא-GT)

 

• מה זה: האנזים GGT מצוי בכמויות גבוהות בכבד, בדרכי המרה המצויות מאחורי הכבד ובכליות. בניגוד לאנזים אלקליין פוס - פטאז (ALP), העולה גם בעת מחלות עצם, האנזים GGT ייחודי יותר לכבד.
• ערכים תקינים: עד 51 יחידות בינלאומיות לליטר.
• ערכים גבוהים: עלולים להופיע אצל חולים הסובלים ממחלת כבד, מכשל לבבי ומחסימה בדרכי המרה.

 

Bilirubin (נקרא גם BIL TOTAL, בילירובין כללי)

 

• מה זה: בילירובין הוא תוצר פירוק של המוגלובין - המולקולה הקושרת חמצן בתוך הכדוריות האדומות. בדיקת בילירובין מבוצעת לרוב לאיתור מחלת כבד, מחלה בדרכי המרה או מחלת דם. יש לצום לפחות 4 שעות לפני הבדיקה.
• ערכים תקינים: בילירובין ישיר (שעבר דרך הכבד): 0-0.3 מיליגרם לדציליטר. בילירובין כללי (בילירובין ישיר + בילירובין בלתי ישיר שלא עבר דרך הכבד): 0.3-1.9 מיליגרם לדציליטר.
• ערכים גבוהים של בילירובין בלתי ישיר: עלולים להצביע על מחלת דם - אנמיה המוליטית, תגובה לעירוי דם, אנמיה חרמשית, דימום נרחב ועוד.
• ערכים גבוהים של בילירובין ישיר: עלולים להצביע על מחלה חסימתית של דרכי המרה או על מחלת כבד.
• ערכים נמוכים של בילירובין: מתרחשים לרוב בגלל טעות מדידה - חשיפת בדיקת הדם לאור חזק, השובר את מולקולת הבילירובין. כמו כן הם יכולים להיגרם בגלל ריכוז גבוה של שומנים בדם.

 

Ferritin (פריטין)

• מה זה: פריטין הוא תרכובת של ברזל ושל חלבון, ותפקידו להיות מאגר הברזל בגוף. בדרך כלל בודקים את כמות הפריטין בדם כאשר יש חשד לחסר דם (אנמיה) בגלל מחסור בברזל. במקרה של ערך נמוך הטיפול הוא לרוב פשוט: בליעת גלולת ברזל מדי יום.
• ערכים תקינים: גברים - 12-300 ננוגרם למיליליטר; נשים 12-150 ננוגרם למיליליטר.

 

Transferrin (טרנספרין)

• מה זה: חלבון המעביר ברזל מהדם למוח העצם ליצירת תאי דם חדשים. הבדיקה נעשית כחלק מבירור אנמיה.
• ערכים תקינים: 200-400 מיליגרם לדציליטר. ערכים חריגים עשויים להעיד על קיומה של בעיה המטולוגית.

 

רוצים עוד דברים שכל הורה חייב לדעת? היכנסו לכאן.