על-פי כתב האישום, מ-2003 ועד למעצרו ב-15 באוגוסט השנה גנב ששון בכ-250 מקרים שונים סכומי כסף מהחברה, הפקידם בחשבונות אישיים, או שהפקידם בחשבון הבנק של "טו. בּי. סייף" - חברה בבעלותו - ועשה בהם שימוש לצרכיו הפרטיים.
כתב האישום מתאר כי ששון נהג לתלוש מתוך פנקסי ההמחאות החתומים של הראל טכנולוגיות מספר רב של המחאות. בדרך כלל תלש הנאשם את ההמחאות מאמצע הפנקס, וכדי להסוות את מעשה הגניבה ואת ההמחאות שגנב, זייף על-ידי כך שמילא אותם בפרטים שונים, ובכלל זה מילא בהם סכומי כסף שונים.
על-פי כתב האישום, את ההמחאות הגנובות הפקיד ששון בחשבונותיו הפרטיים, בחשבון של חברת "טו. בּי. סייף" שבבעלותו, או שהסב אותם לצדדים שלישיים, שמהם רכש מוצרים ושירותים, לרבות חברת "מָני-נֶייט", העוסקת בהמרות של מטבע, וחברת הנסיעות "דיזנהויז-יוניתורס עתידים נסיעות ותיירות בע"מ", אשר ממנה הזמין הנאשם נסיעות פרטיות רבות לחו"ל.
על-פי כתב האישום, במטרה להסוות את גניבות הכספים רשם ששון (וכן הורה לעובדי החברה הכפופים לו לרשום) רישומים כוזבים במסמכי החברה. הרישומים הכוזבים באו לידי ביטוי בכך שנרשמו פקודות יומן בהנהלת החשבונות של החברה, הנחזות להעניק הסבר חשבונאי כוזב למשיכת ההמחאות בדרך של רישום הוצאות פיקטיביות ושינויים שונים במאזן. "במעשיו אלו", נטען, "גנב הנאשם מאת החברה בשנים 2008-2003 מעת לעת סכומי כסף העולים כדי 5.2 מיליון שקל".
בד בבד הגישה הראל טכנולוגיות, באמצעות עוה"ד אור נוי, ערן מאיר ודוד סולמא, תביעה בגובה 5.3 מיליון שקל כנגד ששון.
יחד עם התביעה הוגשו בקשות לעיקולים זמניים על נכסים וזכויות של קרלוס ששון, וכן בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ.
מהראל טכנולוגיות מידע נמסר: "אין באירוע המתואר כדי לפגוע בחברה. הראל טכנולוגיות מידע הינה חברה גדולה ויציבה, כך שהיקף המעילה הנבדקת לא תפגע בפעילותה העסקית השוטפת של החברה".