במילה אחת: תעלומה

מי בנה את השביל הישר כסרגל בין הפסגות הגבוהות בנגב? מי פיזר מעגלי אבנים מרשימים בתוך הכנרת? מי היה זוג האוהבים שהתכתב על קירות מערה בבית גוברין? בטוחים שאתם רוצים לדעת את התשובות?

יונתן לוי פורסם: 19.11.08, 14:44

מה לעשות, אין לנו כאן מפלצת מלוך נס, אפילו לא טירה רדופת רוחות של הרוזן דרקולה או מעגלי סלע ענקיים כמו בסטונהנג‭.'‬ הפעם האחרונה שתושבי ישראל התקרבו לתעלומה מפחידה ועמוסת מסתורין הייתה, אולי, לפני 15 שנה, כשמישהו ראה תנין קטנטן בכנרת.

 

בסדר, לא היה שם דרקון תת מימי, לא אגם בעל שם מכושף כמו לוך נס וגם לא תצלומים מטושטשים שמראים כתמים לא ברורים - אבל הייתה לנו כל זכות שבעולם להיתקף בהלה לאומית. המסקנה מפרשת "התנין שלא היה‭,"‬ זה שהצליח להרחיק לכמה ימים את המנגלים והאוהלים מקו המים, היא שגם אנחנו כמהים לקצת מסתורין בריא ואפל, כזה שמתעטף בערפל צופן סודות ולא בעשן קרבות.

 

המציאות המקומית מספקת לנו באופן סדרתי מספיק סיבות לא לעצום עיניים בלילה, אבל מצד שני דוחקת אל שולי ההוויה את אחת ההנאות הגדולות ביותר של החיים: חדוות התעלומה, ההתרגשות מחידה בלתי פתורה, כזו שחורגת מגבולות הסודוקו אל הלא ידוע האינסופי. הנה כמה מועמדים לתואר "לוך נס הישראלי‭."‬

 

גלגל רפאים: חייזרים בדרך?

נכון, יהיה נחמד למצוא פתרון לאיום הטילים האיראניים, אבל מה יהיה בינתיים על החייזרים שכבר שנים מחכים שנקבל סוף סוף את פניהם במנחת שטרחו והקימו במיוחד לכבוד האירוע ברמת הגולן? את המנחת המדובר מכירים בכינוי רוג'ום אל-הירי, ומוטב כבר עכשיו להזהיר שאם תחשפו באוזני ארכיאולוג את התיאוריה על ייעודו כמנחת חוצנים, סביר להניח שהוא, בתגובה, יכלא אתכם במערת הקבורה הביזנטית הקרובה בלי יותר מדי ייסורי מצפון (ככה זה כשיש לך נטייה מרגיזה להיצמד בכוח לעובדות‭.(‬ אבל האמת היא שאף אחד לא באמת יודע למה שימש המבנה המוזר שעומד כבר ‭4,000‬ שנה במישור רחב ידיים ברמת הגולן.  

מעגלי האבן המסתוריים ברמת הגולן (דובי טל, "מסע אחר")

 

רוג'ום אל-הירי (תל חתול הבר) מורכב מעשרות אלפי סלעי בזלת שמונחים זה על גבי זה בצורת שלושה מעגלים מדויקים, הסדורים זה בתוך זה. במרכז המעגלים ניצב תל אבנים ותחתיו קבר תת קרקעי שנבנה בתקופה מאוחרת יותר ונשדד כבר מזמן מאוצרותיו. שמו העברי של המקום, גלגל רפאים, לקוח מסיפור תנ"כי על עם ענקים עתיק יומין, הרפאים, שחי בגולן.

 

מעגלים מסתוריים דומים אפשר למצוא ברחבי אירופה, כשהמפורסם שבהם הוא כמובן סטונהנג' האנגלי, אלא שבאזורנו מדובר בממצא ייחודי מאוד. ההשערה המקובלת היא שהמקום שימש אתר קבורה לאדם נכבד או אתר פולחן לאלי הפריון המקומיים. קיימת גם סברה, המבוססת על חישובים אסטרונומיים, כי הגלגל תוכנן כך שביום השוויון בין היום ללילה (מתרחש פעמיים בשנה: ב‭21-‬ במארס וב‭21-‬ בספטמבר) יבקעו קרני השמש הזורחת מבעד לשער שבצדו הצפון-מזרחי.

 

זהו גם המועד המומלץ להגיע למקום. יכול להיות שחברים מעולם אחר לא תמצאו שם, אבל חבורת ההיפים ששרה שם לשמש העולה ודאי תשמח לכבד אתכם בצ'אי מתוק.

 

 

גלי האבן בכנרת: סוד מהעבר

גם הכנרת מסתירה מאיתנו סודות. לפני כ‭20-‬ שנה, עם נסיגת קו המים, חשף האגם המצטמק לאוויר העולם סוד כמוס שהצפין תחת גליו במשך אלפי שנים: עשרות גלי אבן מעגליים, שהוקמו לאורך קו החוף במרווחים קבועים לאורך כמה קילומטרים. במשך שנים ארוכות הסתירו המים את המעגלים מעין אדם, ועד היום לא נערך מחקר יסודי שיפסוק לשם מה הוקמו.

 

אחת ההשערות שמציעים המדענים היא שערימות האבנים הונחו שם בימי השלטון הרומי כדי ליצור מעין ריף מלאכותי שיספק תנאי רבייה נוחים במיוחד לדגים (ופרנסה נוחה לדייגים‭.(‬ השערה אחרת מציעה כי אלה שרידים של סוכות או קברים פרהיסטוריים שניצבו במקום כשקו המים היה שונה.

 

התילים חשופים כיום עקב המפלס הרדוד, וברשות העתיקות נערכים למחקר בזק של סודות נוספים שייחשפו בעתיד הקרוב על הקרקעית המתייבשת.

 

 

סוד כמוס בכנרת (צילום: ערן יופי כהן)

 

המערה הצידונית: אהבה על הקיר

צליל רשרוש שמלתה, צעדו המהוסס בפתח המערה, הנשיקה החפוזה בחסות החשיכה - והפרידה, שתמיד חייבת להגיע. כל אלה עדיין מהדהדים בין קירותיה של המערה הצידונית, אחת ממערות בית גוברין, שאוצרת בתוכה רגע אינטימי מהמאה השנייה או השלישית לפנה"ס. רגע שקפא לעד.

 

מימין לפתח מערת הקבורה אפשר למצוא תיעוד ספונטני ונדיר של רומן סודי בין שניים שאת זהותם וסיפור אהבתם האסורה לא נדע לעולם. כאן הייתה נקודת המפגש של הזוג, מקום המפלט שבו יכלו לממש את תשוקתם הרחק מעין הציבור.

 

"לא נשאר עוד משהו שאוכל לעשות למענך ולעשות דבר שיענג אותך - שוכבת אני עם אחר אך אותך אני אוהבת, היקר לי מכל‭,"‬ חרטה ביוונית האישה על קיר ההתכתבויות במקום המפגש הקבוע שלהם. מעל למילותיה מביט באיום ציור קיר של כלב בעל שלושה ראשים, שומר השאול, שניצב שם כאילו כדי לנבוח משהו על החטא ועונשו. אלא שפעולתו המסתורית של הלב חזקה מכל איסור.

 

ההתכתבות נמשכת, הגבר משאיר הודעת געגועים מטעמו, ולבסוף חותמת האישה: "אל תכה בקיר, זה רק עושה רעש. תנועות נסמן זה לזו, זה יהיה האות בינינו‭."‬ היא מותירה רק את הקירות לספר מה עלה בגורלו של סיפור האהבה. אבל הם שותקים.

 

 

בית הרוחות: חתונה מאוחרת

לא הרחק משוק מחנה יהודה בירושלים עומד בניין מהודר המשמש כלשכת הבריאות המחוזית. ירושלמים רבים מגיעים למקום כדי לקבל זריקות לפני נסיעה למזרח, נכנסים ויוצאים ממנו בכל שעות היממה ואינם יודעים ש"רוחניות" כמו שיש בבניין הזה לא ימצאו בהודו כולה.

 

"בית הרוחות" נבנה ב‭1881-‬ ונועד לשמש כביתם המפואר של זוג ערבי צעיר בעל אמצעים. אלא שלרוע המזל, זמן קצר לפני החתונה המיוחלת הלך החתן לעולמו. משפחתו החליטה שזאת לא סיבה מספקת לביטול האירוסים וערכה את החתונה בכל זאת, כשגופתו של בעל השמחה ישובה בכיסא לצדה של הכלה הטרייה לאורך הטקס כולו.

 

שנים אחרי החתונה המדוברת אף אחד לא העז להתקרב לבית שהסיפורים על היותו רדוף רוחות החלו מתפשטים בירושלים. איש לא העז לרכוש את השטח המקולל ולהקים בו בניין אחר. בתום 10 שנים לקח השלטון העות'מאני את העניינים לידיים והקים שם בית חולים אזורי, אך רבים מהמטופלים, אפילו העניים ביותר, סירבו בתוקף במשך שנים לקבל טיפול רפואי במקום.

 

ולא רחוק מ"בית הרוחות" (המכונה גם "בית החתן המת‭,("‬ ברחוב אגריפס הנושק לשוק הירושלמי, ניצב "הבית המקולל" - מבנה שלפי הסיפורים מציע לדייריו בעיקר שפע צרות ומזל רע, לאחר שקולל בידי רב שגר בסמוך משום שהקמתו חסמה את קרני השמש מלהגיע לחלונו. אנשי האגודה לתרבות הדיור, לטיפולכם.

 

 

הר כרכום: כתוב בתורה

הר כרכום בנגב הדרומי הוא אחד האתרים החידתיים והשנויים ביותר במחלוקת בארץ. הוויכוח סביבו התפתח עקב קביעתו של הארכיאולוג פרופ' עמנואל ענתי כי הר זה הוא לא אחר מאשר הר סיני המקראי. ענתי הסתמך, בין השאר, על עשרות אלפי ציורי האבן המצויים במקום.

 

למעשה, מדובר בחריטות אבן בנות אלפי ואולי עשרות אלפי שנים. חלקן מתארות סמלים אופייניים לאתרי פולחן קדמוניים, כמו חיות ואנשים מוגדלי אברי מין המתפללים השמיימה, ואילו חלקן מתקשרות באופן מעניין לסיפור מתן תורה ולפרשת חייו של משה. כך, למשל, אפשר למצוא במקום חריטות דמויות לוחות הברית או כאלו שמתארות מטה ונחש.

 

לונה פארק פרהיסטורי בהר כרכום (צילום: אפי פרי)

 

עוד אפשר למצוא בהר כרכום 12 סלעים שניצבים אנכית זה לצד זה, ומזכירים את תריסר המצבות שהקים משה למרגלות הר סיני. ענתי מתארך חלק מהממצאים כבני יותר מ‭30,000-‬ שנה ומאבחן כי מסורת פולחנית עתיקת יומין התקיימה סביב ההר המיוחד הזה.

 

עם זאת, זיהוי המקום אינו מקובל על רוב החוקרים, שלטענתם הפריכו את טיעוניו של ענתי. כך או כך, אין ספק שההר הוא לונה-פארק לחובבי תעלומות. אפשר למצוא בו שלל פלאים: מזבחות, מקדשים פתוחים, אבנים מוזרות דמויות אדם, במת פולחן ועוד ועוד. מסלול הטיפוס מסומן וקל יחסית, והפסגה יותר ממזמינה - ממש מבקשת - מכל אדם להיטען בכוחו המיוחד של המקום: מיסטי, קדוש, ובעיקר יפהפה ועמוס היסטוריה מעוררת השראה.

 

 

הכביש המכושף: עיר האשליות

קטע כביש בשכונת ג'בל מוּכּבּר הירושלמית מושך אליו סקרנים עקב תופעה מעניינת: כשעוצרים את הרכב בכביש הזה ומשחררים את הבלמים - הרכב מתחיל מיד להידרדר, אבל למרבה ההפתעה הוא עושה זאת במעלה הגבעה, בניגוד מוחלט לכוח הכבידה, ממש כאילו הוא מידרדר בעלייה.

 

שנים רבות ייחסו לתופעה הזו הסברים שונים ומשונים, שרק בנס לא מצאו את מקומם באחד מספרי הארי פוטר. מי שמעדיף לחיות בעולם של מכוניות מעופפות מוזמן לדלג על השורה הבאה, המסבירה כי הכל נעוץ באשליה אופטית. הנוף מסביב לכביש הוא זה שנטוי בזווית בשל פני השטח. מוחנו המוגבל מייחס לו באופן אוטומטי מבנה ישר, והמסקנה השגויה שנוצרת היא שהכביש נוטה כלפי מעלה, אף שבמציאות מדובר בירידה ברורה. מתברר שיש בעולם עוד כמה מאות קטעי כביש כאלה.

 

 

קו קיי: סרגל האלים

בין שתיים מהנקודות הגבוהות ביותר בדרום הארץ, הר רמון והר רומם, עוברים לא רק קו אחד, אלא גם חידה אחת גדולה. כמעט כמו כל הר מדברי, גם מפסגת הר רמון נשקף נוף צחיח ומרהיב. תצפית מעמיקה יותר, במיוחד בשעות הבוקר ואחר הצהריים, חושפת הרבה יותר ממראה מדברי מרשים: קו אבנים ישר להפליא, שנמתח לאורך כ‭4-‬ ק"מ בין שני ההרים. הקו החמקמק, המכונה "קו קיי‭,"‬ הוא בעצם קיר נמוך המורכב משתי שורות אבנים מקבילות, שביניהן מילוי של אבנים קטנות.

 

איש אינו יודע מה מקור הקו הזה, שאינו גבוה דיו כדי להיות קיר או חומה. משערים כי בשל היותו מקביל כמעט לציר הזריחה והשקיעה של השמש, היה לו שימוש פולחני או אסטרונומי.

 

 

בית זית: עקבות הדינוזאורים

לילה אחד בשנות ה‭60-‬ במאה שעברה נעלם ילד מיישוב בית זית שלמרגלות ירושלים. השעות נקפו, הדאגה גברה, ותוך פרק זמן קצר יצאו לחפש אחריו רבים מאנשי המקום. המציאה הגדולה הייתה של מוטקה, סטודנט לגיאולוגיה שהשתתף בחיפושים, אבל זה לא היה הילד הנעדר. הוא גילה עקבות ציפור ענקיות ששייכות לגברת בת 95 מיליון שנה, שמתנשאת לגובה שני מטרים וחצי ומסתובבת ברחוב אם קוראים לה בשמה - סטרוטיומימוס.

 

הטביעות שהשתמרו בצורה נדירה, שיש לה מקבילות מעטות בעולם, נחקרו וזוהו כעקבות דינוזאורים דמויי יען. הן נוצרו כשכמה סטרוטיומימוסים חלפו במקום - שאז עוד היה בכלל חוף ים - והטביעו את כפות רגליהם בקרקע הרכה. כתוצאה מצירוף מקרים מופלא שרדו הטביעות תחת שכבות סלע שהתגבשו מעליהן במשך עשרות מיליוני שנים. עם הזמן נשחקו השכבות העליונות, הכיסוי הוסר, וכך נמסר לעולם ד"ש פרהיסטורי מפתיע.

 

אומרים שבאזור קיימים עקבות נוספים שהחוקרים טרם איתרו. אפשר להתחיל לחפש.

 

 

קשת עכברה: חפש את המטמון

דורות רבים של חוקרים, הרפתקנים ושודדי עתיקות תרו את ארץ ישראל לאורכה ולרוחבה בניסיון למצוא את אוצרות המקדש האבודים, כולל ארון הברית, בגדי הכוהנים ושאר חפצים מבורכים ביותר ויקרים עוד יותר.

 

אפילו נפוליאון הגדול הלך שבי אחר אגדת האוצר הנעלם, והפגין סדר עדיפויות לאומי בריא כששלח קבוצה גדולה מחייליו באמצע המצור הכושל על עכו, רק כדי שיחפרו באזור עין כחל שליד הכפר הגלילי עכברה ויחפשו את האוצר. המידע המודיעיני שלו התבסס על שמועה שנפוצה בצפת, עיר שהמסתורין הוא שמה השני. כמה כתבים בני התקופה מתארים במדויק את אזור קבורת המטמון: כפר ערבי סמוך, מעיין, הר ובו קשת שמתנשא ממזרח.  

מחפשים אוצרות בעכברה (צילום: אמנון גופר)

 

גם היום אפשר לראות במהלך טיול באפיק נחל עכברה את הקשת הטבעית הגדולה על ההר שמעל למעיין, נקודת הציון למציאת האוצר. שימו לב לסלעי המפולת המונחים למרגלות הצוק. יש אומרים שמקורם בפיצוצי החפירה של החיילים, ניסיונם האחרון למצוא את המטמון בטרם שבו בידיים ריקות אל הקיסר הצרפתי.