מתי הופכת מהירות מותרת ללא חוקית?

גם אם נהגתם בתוך תחומי המהירות המרבית המותרת, אתם עלולים להיענש על נהיגה במהירות שאינה סבירה. איך יודעים להבדיל ביניהן?

מתי הופכת נהיגה במהירות חוקית לכאורה, לנהיגה במהירות בלתי סבירה? בשעות הערב של אחד מימי פברואר 2006, נהג ד' במכונית טויוטה קורולה בכביש מספר 90, מכיוון יריחו למושב ארגמן. כאשר הגיע לאזור הכפר עוג'ה, פגעה מכוניתו בהולכת רגל, שנהרגה כתוצאה מהפגיעה.

 

בית המשפט לתעבורה בירושלים קבע אתמול (א') כי הנהג אשם בגרימת מוות, כתוצאה מנהיגה במהירות בלתי סבירה. זאת, למרות שבית המשפט קיבל את הערכת בוחן המשטרה, לפיה ד' נהג במהירות של כ-56 עד 60 קמ"ש - בתוך תחומי המהירות המותרת בקטע כביש זה. אז איך יתכן שבסופו של דבר קבע בית המשפט כי הנאשם נהג מהר מדי? מתברר שהכל טמון בהבנת ההגדרה "מהירות סבירה".

"המהירות הסבירה אינה ניתנת להגדרה מראש" (אילוסטרציה: חגי אהרון) 

 

יכולת התגובה קובעת

לטענת עורך דינו של ד', בעת התאונה נהג הנאשם במהירות המותרת - 60 קמ"ש - ואף האט כשנכנס לכפר. בנוסף, היעדר תאורה בקטע הכביש, וגשם שירד בזמן הפגיעה, הגבילו את הראות. אלא שהתביעה טענה כי מהירות הנסיעה של ד' הייתה מופרזת - לא ביחס למהירות המרבית המותרת על-פי חוק, אלא ביחס לתנאי הדרך. בנוסף, נטען נגד הנאשם כי נסע עם אורות מעבר ("רגילים"), בזמן שתנאי הדרך חייבו נסיעה באורות דרך ("גבוהים"): "הנאשם נסע באורות נמוכים במהירות גבוהה מדי, וכך נמנע ממנו מלהבחין במנוחה בהולכת הרגל ולמנוע את התאונה".

 

בהכרעת הדין המפורטת שפורסמה אתמול, מקבל השופט את טענות התביעה במלואן, תוך שהוא קובע כי ד' אכן נהג במהירות שאינה תואמת את תנאי הדרך. בפתח דבריו, מסביר השופט בפירוט מהי נהיגה סבירה - ומהי מהירות סבירה ביחס לתנאי הדרך והתנועה.

 

תקנות התעבורה קובעות מהי מהירות סבירה: "לא ינהג אדם רכב אלא במהירות סבירה, בהתחשב בכל הנסיבות ובתנאי הדרך והתנועה בה, ובאופן שיקיים בידו את השליטה המוחלטת ברכב". אלא שנוסח זה עלול להיות מעורפל מדי עבור רבים מהנהגים, ולכן טורח השופט להסביר בלשון פשוטה מה כוונת התקנות: "במקרה בו נהג נוכח בסיטואציה שבה לא ברור מה יהא הצעד הבא של המעורבים עימו בכביש - רכבים או הולכי רגל - עליו לבחור בחלופה שתסכן (פחות) ו-או תסכל ו-או תמנע ככל שניתן סכנה צפויה... ובמידת הצורך יהא עליו, על מנת לחמוק מאסון, להאט מהירותו ואף לעצור".

 

עדיין לא מבינים בדיוק מהי מהירות סבירה? בפסק דין שהתקבל לפני כעשר שנים, קבע נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, כי "המהירות הסבירה אינה ניתנת להגדרה כמותית מראש, להבדיל מהמהירות המרבית המותרת. המהירות הסבירה נגזרת, בין היתר, מתנאי השטח, תנאי הראות, מזג האוויר, וכו'. לא דומה המהירות הסבירה ביום גשום למהירות הסבירה ביום בהיר, ולא דומה המהירות הסבירה בדרך עקלקלה למהירות הסבירה בדרך הישר".

 

הנאשם אשם, התשתית נשכחה 

כאמור, השופט מקבל את טענות התביעה במלואן, וקובע: "הואיל ודובר במקום בו שררה עלטה, בשעת ערב, ללא תאורה, באזור בנוי, ביום גשום ועם כביש רטוב - התנהגות סבירה בעניינו חייבה את הנאשם שלא לנסוע במהירות 60 קמ"ש, כפי שהורה התמרור, אלא הרבה פחות".

 

אלא שלמרות שבית המשפט פוסק כי הנהג הוא האשם היחיד, אי אפשר להתעלם מתרומתה של התשתית לתאונה - עובדה אליה אין השופט מתייחס בדבריו. כביש 90 מוכר ככביש מסוכן, בעל איכות סלילה בעייתית - שהשפעתה על הנהג מתעצמת בתנאי גשם וחושך. בנוסף, הקטע האמור אינו מואר כיאות, למרות הקרבה לבתי מגורים, ולכן מעלה עוד יותר את רמת הסיכון. יתכן כי תשתית סלחנית וחכמה יותר, ולא רק שיקול דעת של הנהג, היו מסייעים במניעת התאונה.