מתחם הקבורה תחום על ידי שני קירות מסיביים בגודל של 10X20 מ' היוצרים את הצורה 'ר'. בקרבתו נמצאו גם כלי צור, כלי שחיקה וכתישה ועצמות בעלי-חיים, בעיקר של חיות ניצודות כמו צבי וחזיר בר, וכן פריטים סימבוליים כמו "אסימונים" קטנים שחלקם מעוטרים בחריטות. למרות שתקופה זאת ידועה בריבוי סמלי פריון נשיים, בכפר החורש נמצאו עד כה רק פסלונים בעלי צורה פאלית.

על קשרי המסחר של תושבי האזור מעידים ממצאים נוספים, כמו צדפים ותכשיטי צדף מהים התיכון ומים סוף, מינרלים אקזוטיים שמקורם מדרום לים המלח, זכוכית וולקאנית טבעית מטורקיה וכן גרזן ווטיבי קטן עשוי סרפנטין שמקורו ככל הנראה בקפריסין או בצפון סוריה.
התקופה הניאוליתית הקדם-קראמי ב' היא התקופה בה מופיעות לראשונה קהילות חקלאיות גדולות באזורים הפוריים של המזרח התיכון. באותה תקופה נוצרת באזורנו זירת אינטראקציה בין-תרבותית, האוכלוסייה האנושית הולכת וגדלה, בניית מבנים מלבניים הופכת נפוצה ומבנים פולחניים וציבוריים מתחילים להופיע. למרות שצייד ולקט היו אסטרטגיות קיום חשובות, בעלי החיים והצמחים מבויתים מתחילים בתקופה זאת לתפוס מקום חשוב יותר בקיום האנושי. חפצי פולחן ומתקנים שנמצאו באזור מצביעים על חיים פולחניים אינטנסיביים. חפצי מותרות וסממני יוקרה נסחרו לעתים בין מרחקים עצומים. במידה רבה ניתן לראות בתקופה זאת את ראשית הציביליזציה באזורנו.
הפיתוח הכלכלי המואץ יצר ריבוד חברתי שהקבורה הפולחנית היא אחד מסממניו. "התהליכים הכלכליים הביאו עמם גם מתחים חברתיים שהלכו וגברו ככל שחלוקת העושר החומרי, החברתי והפולחני בתוך הקהילה ובין הקהילות הפכה פחות שוויונית" טוען פרופ' גורינג-מוריס. "מתחים אלו משתקפים במנהגי הקבורה השונים בתקופה הכוללים קבורה ראשונית בתחומי היישוב, קבורה המלווה במנהג הסרת גולגולות וכן קבורה משנית וקבורת רבים".

כפר החורש, היושב בהרי נצרת שבגליל התחתון, נתפס במחקר כאתר קבורה אזורי וכמרכז פולחני ששימש את הכפרים החקלאיים בסביבתו. לפחות 65 קבורות זוהו שם עד כה וברובן קבורים גברים צעירים. אופיין של הקבורות מגוון מאד והן נעות בין קבורות יחיד ראשוניות לקבורות משניות ובהן עד 17 נקברים. באחת הקבורות אף הונחו העצמות בצורה היוצרת דמות בעל חיים.