לדבריו, "על הלווין יש מספר מצלמות, מסוגים שונים, שיצלמו את פני הקרקע ותחנות הקרקע יקבלו את התמונות האלה". בהתייחסו לאסונות טבע כמו שטפונות, רעידות אדמה, ותופעות כמו מידבור ובירוא יערות הוסיף סולימאני כי "איראן, סין ותאילנד ישתמשו בלוויין הזה במשותף לניטור אסונות הטבע האלה וכדי לבצע מחקר חלל".
דגנית פיקובסקי, עמיתת מחקר בבית הספר לממשל ולמדיניות ודוקטורנטית באוניברסיטת תל אביב אמרה בשיחה עם ynet כי "שיתוף הפעולה בין המדינות הללו בנושא החלל החל כבר בשנת 2000, יחד עם עוד כמה מדינות באסיה, וכלל חילופי מדענים וכנסים משותפים. המטרה היא לפתח את תוכניות החלל של המדינות השונות באסיה, כשהמובילות בשיתוף הפעולה הזה הן סין, תאילנד ואיראן".
במקביל לכך, איראן פועלת במרץ באחרונה לקדם את תוכנית החלל שלה. בחודש שעבר איראן ערכה ניסוי במשגר לווינים שיאפשר לה בעתיד, כך היא מקווה, לשגר לווין מתוצרתה לחלל. למרות הצהרותיה של איראן כי השיגור הצליח, מומחים במערב העריכו הניסוי נכשל. לדברי גורם בצבא האמריקני, חלקו השני של הטיל, אשר אמור בעתיד לשאת את הלוויין - נפל.
במערב מודאגים מכך, שהתקדמות טכנולוגית בתחום שיגור הלווינים לחלל, עלולה להצביע על כך שאיראן שיפרה את יכולותיה בתחום פיתוח הטילים הבליסטיים. לאחר מכן הכריזה כי בכוונתה לשגר אסטרונאוט איראני ראשון לחלל בתוך עשור. ראש סוכנות החלל של איראן, רזה תקיפור, ציין כי באיראן נעשים מחקרים נרחבים בנוגע לשליחת אנשים לחלל ואמר כי "זו אחת המטרות החשובות של איראן לעשר השנים הבאות".