רשלנות: במקום בדיקת CT, החולה הורדם - ובהמשך נפטר

ברוך מקמל הגיע למיון ברמב"ם כשהוא סובל מכאבי ראש, הנוירולוגית המליצה על צילום CT דחוף, אך הבדיקה התעכבה, החולה הורדם - ולבסוף נפטר, בגיל 23. כתב התביעה: "מקרה קיצוני של רשלנות וזלזול בחיי אדם". חוות דעת מקצועית: "ההרדמה - טעות חמורה"

במשך כארבע שעות שכב חולה בחדר המיון ברמב"ם כשהוא סובל מכאבי ראש קשים. למרות שהומלץ שיבצע בדיקת CT חל עיכוב של כמעט ארבע שעות בביצוע הבדיקה ונמנעה האבחנה המדויקת. כשהתברר שסבל מהצטברות נוזלים בגולגולת ומלחץ תוך גולגלתי, כבר היה מאוחר מדי. לחולה נגרם נזק מוחי, ולמחרת נפטר. 

 

ועדה של משרד הבריאות מצאה "כשל חמור" בתפקודם של שני רופאים שהיו בחדר המיון, אך לא ננקטו כלפיהם צעדים כלשהם. בנוסף, הדגישה ועדת הבדיקה כי לא מומלץ לתת מורפיום לחולה המתלונן על כאבים במיון, משום שהדבר יכול להביא לערפול הכרה ולהקשות על ביצוע האבחנה.

זמן יקר הלך לאיבוד. ברוך מקמל (צילום רפרודוקציה: עופר עמרם)

 

המקרה אירע לפני ארבע שנים. ברוך מקמל (23) שסבל מאפילפסיה ומטרשת קרשית, חזר מטיסה מארצות הברית ולאחריה חש כאבי ראש עזים ואף הקיא. בשל הכאבים החזקים קיבל לאחר הגיעו לרמב"ם משכך כאבים חזק מסוג מורפיום, שבדרך כלל לא ניתן במיון. מהחלטת ועדת הבדיקה של משרד הבריאות עולה כי למרות שהנוירולוגית ד"ר יוליה בורצקי שבדקה אותו ב-19:00 המליצה שיבצע CT ראש, בדיקת ההדמיה לא נערכה תוך חצי שעה עד שעה כמקובל, אלא רק כשלוש וחצי שעות מאוחר יותר.

 

בתביעה אזרחית שהגישה משפחתו נגד בית החולים צוין כי לאחר שקיבל מורפיום, נרדם מקמל. אמו התריעה כי מצבו הולך ומידרדר אך נאמר על ידי הצוות "הניחי לו לישון". לאחר למעלה משעתיים הבחינה האם ששפתיו של הבן כחולות, היא קראה לאחות, שהחלה להנשים אותו. רק אז בוצעה בדיקת ההדמיה שאישרה את אבחנת הרופאה הנוירולוגית. לפי כתב התביעה אמר אחד הרופאים לאם עם קבלת האבחנה כי "הפסדנו זמן יקר מרגע שבא לבית החולים".

  

בבדיקת ההדמיה נמצא שמקמל סבל מלחץ תוך גולגלתי בעקבות הצטברות של נוזל המוח. עיכוב בטיפול במקרה כזה עלול לגרום לפגיעה אנושה במוח. מקמל הוכנס לניתוח דחוף, שבו הוחדר נקז להוצאת הנוזל, אך בבוקר למחרת נקבע כי מת מוות מוחי.

 

נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' שמעון גליק, מינה ועדת בדיקה שבראשה עמד הנוירולוג ד"ר אריה קוריצקי מבית החולים בילינסון. בין הכשלים שמצאה הוועדה עלה כי הרופאים לא דאגו לביצוע בדיקת ה-CT בדחיפות הראויה. עוד צוין כי עומס העבודה במיון הקשה על ביצוע הבדיקה במועד. הוועדה מצאה כי הרישום בגיליון הרפואי לא היה מדויק אך נראה כי הנוירולוגית אבחנה במדויק את מצבו של מקמל ואף המליצה על הטיפול הנכון ובדחיפות הראויה. הם ציינו כי הרופא התורן, ד"ר רונן זלץ, גילה "חוסר אקטיביות" ולא לחץ לבצע את הבדיקה בדחיפות.

  

עוד קבעה הוועדה כי מתן מורפיום לחולה עם כאב ראש לפני שהתקבלה אבחנה מדויקת הוא "טעות חמורה" משום שבחשד למחלות מוחיות אחד המדדים החשובים ביותר הוא מצב ההכרה. בנוסף, מתן מורפיום לחולה עם לחץ תוך גולגלתי עלול לזרז הופעה של הפרעות נשימה, כפי שאירע כנראה למקמל.

 

גם הנוירולוג פרופ' עמוס קורצ'ין, שנתן חוות דעת לתביעה שהגישה המשפחה ציין כי מתן המורפיום היה "טעות חמורה אשר תרמה תרומה משמעותית להידרדרות המהירה במצבו". עוד ציין כי "בחשד לעליית הלחץ התוך גולגלתי יש איסור ברור וידוע לתת מורפיום, המדכא את מערכת העצבים ואת הנשימה".

 

עם זאת, רופאי רמב"ם אמרו בוועדת הבדיקה כי בבית החולים "מעודדים לתת משככי כאבים על מנת שחולים לא יסבלו" וציינו כי כאשר תרופות "פשוטות" לשיכוך כאב לא עוזרות, נותנים מורפיום.

  

למרות הממצאים הקשים החליטה הועדה שלא לנקוט בצעדים משמעתיים נגד הרופאים המעורבים והסתפקה בהנחיה לרענון הנהלים בנושא שימוש באופיאטים (ובהם מורפיום) בחדר המיון.

 

עו"ד משה רוט ועו"ד אורית דוידוביץ' מזרחי, המייצגים את משפחת מקמל בתביעה אזרחית שהוגשה נגד בית החולים רמב"ם ציינו כי "זהו אחד המקרים הקיצוניים של רשלנות קיצונית וזלזול בחיי אדם בהם נתקלנו. מדובר בלחץ תוך גולגלתי, שאובחן על ידי הרופאה הנוירולוגית בבית החולים, אשר אילו היה מטופל בזמן היו מצילים את חייו של המנוח. בנוסף לכל הנורות האדומות מהן התעלם הצוות הרפואי, לא נשמעה גם זעקת אם המנוח שהתריע בפני הצוות הרפואי כי מצבו מידרדר. למיטב הבנתנו, הוועדה של משרד הבריאות הקלה באופן בלתי סביר עם הרופאים האחראיים והעדר מסקנות אישיות בנוגע לרופאים שכשלו אינו עומד בפרופורציה עם מסקנות הוועדה בנוגע לרשלנות ולתוצאות הרות האסון של המקרה". 

 

מרמב"ם נמסר בתגובה: "אנו מקבלים את מסקנות ועדת הבדיקה של משרד הבריאות. האירוע קרה לפני ארבע שנים, והופקו הלקחים הנדרשים בהתאם להמלצות הוועדה".