פסטיבלוקו

פסטיבל ונציה מספק לנו כל שנה שפע סרטים, כוכבים והרבה מאד יופי מכל הסוגים והמינים. השנה משהו כנראה התקלקל בדרך וגרם למעצב(נ)ת להיחנק מהטירמיסו שלה

שלשום (ש') הסתיים לו אחד הפסטיבלים החשובים לקולנוע, פסטיבל ונציה, ומאחר והמעצב(נ)ת חשה עצמה חשובה גם כן, הזמינה פיצה עם רוטב איטלקי והחלה לבדוק מה לבשו כל ההוז-אנד-הוז שבאו לפסטיבל. המסקנה המיידית היתה שכנראה משהו באוויר האירופי שיבש את המחשבה. אכן, תמונות לא קלות לפניכם.

 

רק בהתחלה ובקטנה, המעצב(נ)ת מבקשת להראות כיצד ביקורת בונה יכולה לעזור ומביאה לדוגמה את אן האת'וויי המתוקה, שלמדה כמה דברים והחליטה לבחור במשהו צבעוני במקום שחור מדכא. הצבע מאד מחמיא לה, כמו גם הגזרה. אין צורך באקססוריז נוספים, פשוט נפלא.

האת'וויי מטמיעה ביקורת בצורה נכונה (צילום:רויטרס)

 

אבל, כפי שתראו מיד, לא הכל יכול להיות דבש ולפעמים מרוב התלהבות מהצלחה אחת מדלגים היישר אל התותחים הכבדים. התוצאה היא הסתבכות גדולה יותר. האת'וויי מתאמצת כאן יותר מדי, הרבה יותר מדי, בשמלה שמתחילה טוב ממחוך מוצלח בשבילה וממשיכה בגרנדיוזיות מופרזת שנראית כמו סערת עננים גדולה. הצבע מצוין, הנעליים מדהימות והשרשרת רק מוסיפה, אבל המניפה שיוצאת לה שם למטה, מוציאה מהדעת.

התחילה עונת החסידות? האת'וויי עושה טעות על רגל אחת (צילום:AFP)

 

הבאה בתור היא נטלי פורטמן, שלפעמים קולעת ולפעמים לא. בימי הפסטיבל היא העדיפה להסתובב בטי-שירטס וג'ינסים, אבל בערב היא פתחה את הארון, עשתה אנ-דנ-דינו והוציאה בכל פעם משהו אחר. השמלה הנבחרת הראשונה לא מפילה בכלל, לא מההלם ולא מהיופי. אין משהו מיוחד בבד עצמו, החגורה יותר מעניינת מהשמלה כולה, כן גם יותר מהשרוולים, שכנראה נלקחו מאותה תופרת שעשתה להאת'וויי את השמלה הירוקה. נפנופים וכנפיים זה לא בעונה הזאת, ולמעשה זה אף פעם לא בעונה. ומה לגבי השיער? התארך יפה, אבל אפשר להסתרק, לא?

פורטמן במראה לשעת לילה מאוחרת. מאד מאוחרת (צילום:רויטרס) 

 

וחבל שפורטמן לא הרימה טלפון ביציאה הבאה שלה ושאלה מה ללבוש, כי גם כאן היא עושה כמה טעויות. גיבוב לא רצוני של כמה סוגי בד תחרה שקוף לא עושים אותה סקסית, לא עושים אותה מושכת, לא עושים כלום חוץ מבחילה קלה, ואולי זו הפיצה, אבל זה גם לא עובד. השמלה מבגרת אותה, לא מחמיאה ואולי אפילו יותר גרועה מהקודמת.

מי שמביט בי מאחור יודע מי אני? פורטמן בפוזה (צילום:AP) 

 

את אוון רייצ'ל ווד אתם בטוח מכירים, בעיקר אם ראיתם את הסדרה הזוגית שסיפרה על אמא גרושה ואבא גרוש שלכל אחד ילדים משלו והם מתאהבים נורא נורא, נו זאת עם סיליה וורד ובילי קמפבל. לא? טוב, אולי אתם זוכרים אותה בתור הילדה הבלונדינית מהסרט "13" או בתור ילדה ג'ינג'ית בסרט "קסם מעשי" עם ניקול קידמן וסנדרה בולוק.

 

בכל אופן, הילדה גדלה, צבעה לשחור, השתנתה לחלוטין והחליטה להופיע בפסטיבל כמו אסירה על תנאי, ואכן מגיע לה מקום של כבוד בכלא האופנה. לא ברור מי המליץ לה על הצבעים אבל כאב הראש כבר בדרך. הגזרה מצוינת לה והיא היתה יכולה להיראות מאד מהודרת אם רק היתה בוחרת בצבע אחיד, או במקרה הגרוע בצבעים שונים לפסים. אין כאן אפילו איזו אמירה אישית כמו שהיא בדרך-כלל אוהבת להציג. סתם. באמת סתם.

סוהר? סוהר! צריך כאן עזרה דחוף. אוון ווד מציגה טרנד כלא (צילום:רויטרס)

 

הבאה בתור היא קיארה קסלי, שחקנית איטלקייה מוערכת, שהעדיפה להשקיע בסקוצ' הניקוי שדבוק לה כמו צמידים לידיים מאשר בביגוד הולם. יכול להיות שזה מסייע לה בניגוב הזיעה או מושלם בעת ניקוי הכלים, לעולם לא נדע. כרגע, היא עוד דוגמה מובהקת להידרדרות שהצטברה בפסטיבל.

מה את מסתירה שם מתחת? (צילום:רויטרס)

 

ואחרון, ולא חביב בכלל, בכל הפסטיבל שגבה את קורבנות האופנה שלו הוא מיקי רורק שנראה כמו מי שיכול לעשות למייקל ג'קסון בית ספר לניתוחים פלסטיים. כאן מתיחה, שם מתיחה ובחירה מאד גרועה של בגדים. בחייך מיקי, היית פעם גבר כל כך סקסי, מה נהיה? אפילו הכלבלב, שדומה לך באופן מבהיל, נראה עצוב בשבילך.

או מיקי יור סו סאד, דיס איז באד (צילום:רויטרס)