ולא רק הרשתות החברתיות: כל מה ששרד מקשקושי הווב - 2.0 אותו ביטוי הייפ שמאחוריו מסתתר בעיקר תוכן שמייצרים גולשים - הפך לחלק מיסודות האינטרנט כפי שאנחנו מכירים אותה היום. יוטיוב ושאר אתרי שיתוף הווידאו, פייסבוק, בלוגים: כולם הפכו לחלק מהקוד של הרשת, והולידו אתרים חדשים, שמשתמשים בהם כדי להציע שירותים חדשים וחדשניים.
הרעיון הבסיסי של שימוש במידע שכבר קיים ברשת לא חדש. בפייסבוק אתם יכולים לחפש חברים המופיעים ברשימת כתובות המייל שלכם, באחד משירותי דואר-הרשת. כבר כאן רואים יישום ש"רוכב" על מידע שקיים באינטרנט. אבל זו באמת רק ההתחלה.
קחו לדוגמה את Delver, סטארט-אפ ישראלי, שמציע מנוע חיפוש חדש עם טוויסט. במה הייחוד? המנוע פועל על המידע שכולנו מייצרים ברשתות השונות. ההיגיון פשוט: החברים ברשתות החברתיות מייצרים מידע כל הזמן. הם כותבים ביקורות על הופעות שראו, מעלים קטעי וידאו ומספרים על ספרים שקראו. כשאתם מבצעים חיפוש ברשת, למה לא להתייחס קודם למידע הזה?
כבר שנים מדברים על מנוע חיפוש חכם באמת - כזה שייתן תוצאות שונות, לפי הגולש. היום, כשילד בן 14 מראשון לציון ואישה בת 65 מטורינו באיטליה מכניסים לגוגל אותו מונח חיפוש, הם יקבלו בדיוק אותן תוצאות. זה לא יעיל. בDelver- מקווים להגיע לחיפוש יעיל וממוקד יותר.
כדי להתחיל לחפש אתם צריכים להירשם - שם בלבד - ולתת למנוע לזהות את הפרופיל שלכם בשלל רשתות ושירותים, כמו פליקר, פייסבוק ואחרים. מכאן החיפוש שלכם כבר אמור לתת תוצאות אחרות לגמרי מאשר גוגל. איך זה עובד? אם לשפוט לפי התוצאות שקיבלנו, בDelver- מאמינים שתעדיפו למצוא ביקורת של מכר כלשהו על סרט, מאשר עוד ידיעה או לינק לאתר הרשמי. יכול להיות שהם צודקים.
ב-Friendfeed בכלל לא מחכים שתחפשו משהו. הם כבר יודיעו לכם לבד.
גם כאן, האתר, שנוסד על-ידי יוצאי גוגל, מתייחס למידע שאתם וחבריכם לרשת החברתית מייצרים, ומניח שזה מה שמעניין אתכם באמת. ההרשמה מאפשרת לכם לבחור מבין 43 שירותי רשת שונים שבהם אתם עשויים להיות בעלי אישיות וירטואלית כלשהי - אלבומי תמונות בפיקאסה או פליקר, הסטטוס שלכם בגוגל-טוק, קליפים שהעליתם ליו-טיוב, ספרים שסימנתם ברשימת המשאלות שלכם באמזון - הכל.
אחרי שסיימתם לבחור מה אתם רוצה לחשוף, מזמינים אתכם למצוא חברים. איך? אפשר, למשל, לתת למערכת לחפש אותם לפי רשימת הכתובות ב,gmail- הוטמייל או יאהו-מייל שלכם. מצאתם? תוכלו לראות בדיוק מה קורה איתם: איזה ספר הם מאוד רוצים במתנה, ומהי התמונה האחרונה שהעלו לאלבום רשת. הם, מצידם, יוכלו לראות שהעליתם פוסט חדש לבלוג, או שעדכנתם את רשימת הפייבוריטס ב-digg.
בשני המקרים הנחת היסוד היא, שמה שהחברים שלכם מייצרים הוא לא רק תוכן לגיטימי אלא אפילו מועדף. שהם מעניינים אתכם יותר מאשר עוד אייטם שנוצר במערכת מסודרת נוסח העולם הישן. כמובן שזה לא בהכרח נכון. לא פעם אנחנו מחפשים דברים שאין להם דווקא הקשר חברתי או אישי.
גם כאן יש אתרים ושירותים שמציעים את אותה נוסחה: מנוע ש"רוכב" על שירות או על מאגר מידע קיים. עומד על פיל, אם תרצו, ומביט מסביב בתחושת ניצחון.
ג'וגלי, אתר ישראלי חדש יחסית, הוא דוגמה מצוינת. זהו אולי אחד מאתרי המוסיקה הגדולים בעולם, בלי להחזיק ולו שיר אחד על שרת בודד. בלי בעיות של זכויות יוצרים, בלי כאב ראש. איך? יו-טיוב. ולא רק יו-טיוב, כל אתר שיתוף וידאו גדול וראוי.
ג'וגלי מציע לכם, בעצם, שירותי סידור וארגון של מידע שקיים כבר ביו-טיוב ודומיו. יו-טיוב, אתר שיתוף הווידאו הענקי שבבעלות גוגל, כולל מיליוני קליפים של שירים. מה שג'וגלי עושה זה לקחת ולסדר אותם לפי אלבומים ואמנים. נכנסים לאתר ומקלידים שם של אלבום או זמר. הלכנו על אלטון ג'ון. האתר מציג לכם רשימה של אלבומים ושל פלייליסטים שיצרו גולשים. הקלקה על עטיפת האלבום The tumbleweed connection מספקת את רשימת השירים באלבום לפי הסדר, אפשרות לנגן את כולו או שירים בודדים, ביקורת מ,Allmusicguide- עטיפות של אלבומים דומים ועוד.
הקלקנו על שיר, וקיבלנו אותו בלוויית המילים והקליפ מיו-טיוב. האלגוריתם של האתר בודק את אורך השירים ואת ציון הגולשים כדי לסנן את הקליפים הבעייתיים, ומצליח לעשות עבודה לא רעה בכלל רוב הזמן. המינוסים? איכות הקול היא זו של קליפ ביו-טיוב, כלומר רחוקה שנות-אור ממשהו ראוי באמת. בנוסף, לא פעם תיתקלו בקליפים ביזאריים. והכי חשוב - אם בגוגל יחליטו שכל העניין לא נראה להם וינתקו את יוטיוב מהאתר, לג'וגלי תהיה בעיה.
בינתיים בג'וגלי ממשיכים להתקדם. בין יתר האפשרויות באתר, אפשר גם לחלוק את האלבום שמצאתם עם חברים בפייסבוק. כמובן שצעד כזה יתועד מן הסתם בשירותים אחרים, כמו ,Friendfeed ויהפוך גם הוא לחלק מהתוכן שמתגלגל ברשת.
כל התוכן הזה, תוצר של פעולות גולשים שהופך לאובייקט לצפייה וצריכה של אחרים, מעורר שאלות ובעיות. נושא הפרטיות ברשת הופך לאבסורד כשכולם מופיעים ברשת חברתית, כולל תמונה והעדפות אישיות. גם כאן יש אתרים המנסים לענות על הצורך שנוצר - לא תמיד בהצלחה ועם לא מעט בעיות.
,Rapleaf לדוגמה ניסתה להציג את החלופה הפתוחה למערכת הפידבקים של :eBay אתר שמאפשר לכם לדרג גולשים אחרים שאיתם ביצעתם עיסקה כלשהי, או שסתם הכרתם וחשוב לכם לחוות עליהם דיעה. מערכת הפידבקים של eBay היא כלי חשוב בהערכת אמינות המוכר, לפני שמשגרים את מספר כרטיס האשראי. Rapleaf רצתה לקחת את המערכת הזו ולהפוך אותה משירות סגור לנתון רלוונטי לכלל המשתמשים והאתרים.
אחת הבעיות, עליהן הצביע בלוג הטכנולוגיה ,Techcrunch היא שבeBay- המערכת יודעת אם בוצעה עיסקה, ומי היו הקונה והמוכר. אבל במערכת פתוחה אין אפשרות כזו. הבעיה: לך תדע אם הפידבק שהשאיר משתמש כלשהו אמין ומדויק, או סתם השמצה מפוברקת.
לא ברור אם זו הסיבה, אבל ביולי האחרון השתנה הממשק של ,Rapleaf והוא מאפשר כעת להירשם ולבדוק את המוניטין של הגולש הנרשם בלבד, יחד עם הרשתות החברתיות והעיסקיות שאליהן הוא רשום. המהלך עורר תרעומת וביקורת, ולא ברור עד כמה השירות יעיל, או נחוץ בכלל.
מה שכן ברור הוא, שהרשת הולכת ומתמלאת בתוכן שיוצרים גולשים, ובאתרים ובשירותים שיודעים לפלח אותו ולהציג אותו. במקום לבנות מנוע חיפוש חדש ומורכב, שינחש את ההעדפות והצרכים של הגולש הספציפי, האתרים הללו משתמשים בפרופיל האינטרנטי של אותו גולש - ומספקים לו תוצאות חיפוש שבאמת רלוונטיות ומתאימות לו. היום זה בעיקר בתאוריה. מחר זה יהפוך למציאות. איך תדעו כשזה יקרה? מישהו מהחברים שלכם כבר יכתוב על זה משהו בפייסבוק.