עובדי בנק ישראל שישיבו לבנק את הכספים העודפים שקיבלו תמורת פדיון ימי החופשה שלהם יקבלו חזרה את ימי החופש, כך עולה ממכתב שנשלח אתמול לעובדי הבנק ממדור השכר בבנק, שעותק ממנו הגיע לידי "כלכליסט".
כזכור, השבת כספי הפדיונות העודפים שקיבלו עובדי בנק ישראל היתה אחת מנקודות המחלוקת העיקריות בהסכם השכר שנחתם בבנק בשנה שעברה. המחלוקת הועברה להכרעת בית הדין לעבודה בירושלים, ועם מתן פסק הדין לפני שלושה שבועות החל הבנק ביישום הסכם השכר. מדובר בימי חופשה שנפדו תמורת סכומים החורגים מהמקובל במגזר הציבורי ועוררו תרעומת ביחידת הפיקוח על השכר במשרד האוצר.
עובדים שיבחרו להשיב את הכספים העודפים שקיבלו בעבר יתבקשו להודיע על כך עד 19 באוקטובר. הכספים יוחזרו בפועל בתוך שישה חודשים ממועד ההודעה, בסכום חד־פעמי או בתשלומים חודשיים צמודים למדד. את ימי החופש שיקבלו בתמורה יצטרכו העובדים לנצל בפועל ולא יוכלו להמיר אותם בכסף. לעומתם, עובדים שיסרבו להצעה עלולים למצוא את עצמם בעימות ישיר מול יחידת האכיפה באוצר, שמתכוונת לגבות בחזרה כל שקל עודף שקיבלו.
ההסכם גם כולל קיצור של הוותק המקסימלי של עובדי הבנק, מ-40 כנהוג כיום ל-36 שנה. עם זאת, עובדים שקיבלו תוספת ותק על יותר מ-36 שנה עד החודש האחרון - ימשיכו לקבלה עד לפרישה.
הסכם השכר החדש בבנק ישראל מסיים למעשה את סכסוך השכר הארוך ביותר בתולדות המדינה, שנמשך יותר מ-15 שנה. בעת כניסתו לתפקיד של נגיד בנק ישראל סטנלי פישר לפני שלוש שנים הדיונים קיבלו תאוצה.
עם זאת, תקופה זו התאפיינה בהרבה עליות ומורדות בסכסוך, ששיאן היה סירובו של הממונה על השכר הקודם בבנק, אלי כהן, לאשר את ההסכם.
את מקומו של כהן בגיבוש פרטי ההסכם בשנה האחרונה מילא סגן הממונה על השכר באוצר, אהרון עוזיאלי. מטעם בנק ישראל ניהלו את המשא ומתן מנהל מחלקת משאבי אנוש רפי לנקרי ויו"ר ועד העובדים בבנק יעקב אלימלך.
בהכנת הכתבה השתתפו אמנון אטד ותני גולדשטיין