משתגעים מהחמות? הכתבה הזאת בשבילכם

מערכת היחסים בין הורים לבין ילדיהם הבוגרים ובני זוגם עלולה להיות קשה מאוד לכל הצדדים. מהן הבעיות ואיך מתמודדים איתן, כדי ליצור מערכת יחסים שתהיה קרובה, טובה ותומכת לכל הצדדים? קראו את הכתבה שלנו

השיחה הזאת, שהתנהלה במפגש חברות לפני שנים רבות, צרובה עדיין בראשי: מישהי שלא הכרתי קודם, הנפיקה את הנאום הבא: "את הבת המתבגרת שלי אני מלמדת רק דבר אחד. כשתצטרכי לבחור בן זוג, קחי בחשבון שלא חשוב אם הוא חכם, משכיל, יפה, עשיר. העיקר שיהיה יתום‭."‬ את עוצמת הרוע שהשתמע מהדברים שלה היא עמעמה על ידי כך שסיפרה לנו באריכות, בפרטי פרטים ובלהט בלתי ניתן לצינון, כמה כאב וסבל, תסכול ומרורים אכלה היא עצמה מהורי האקס שלה, עד שנאלצה להתגרש.

 

אכן, היחסים שבין דור ההורים לדור הילדים שנמצא כבר בזוגיות הם נושא סבוך עד מאוד, כפי שמוכיחים החיים. נשאלת השאלה: האם וכיצד יכולים ההורים להיות מספיק חכמים כדי לא להתערב יותר מדי בחיי הילדים שלהם מצד אחד, ומצד שני להרגיש שהם ממלאים את תפקידם וחוסכים מילדיהם היקרים טעויות מיותרות?

 

ומאידך, האם הילדים יכולים להיות די רגישים מחד-גיסא ודי אסרטיביים מאידך גיסא, כדי להציב גבולות לדור ההורים בלי להעליב ובמקביל לשמור על עצמאותם הנבנית? ובנוסף לכך, כיצד יכולים הילדים לנהוג בצורה נבונה ביחסיהם עם הוריי בן או בת הזוג ולדאוג שאף אחד לא ייפגע? הכל רגיש ומסובך כל כך בדינמיקה הזאת, אבל עד סוף הכתבה ניווכח שכן - אפשר לנהל את כל המערך הרב דורי המורכב הזה גם מתוך תבונה ורגישות, לא רק מתוך אינסטינקטים ורגשות.

 

מכוונות טובות לאי הבנות

"לפני שניכנס לעומק הנושא, חשוב להבין שכל התערבות מצד ההורים, מעצבנת ומתסכלת ככל שתהיה, לפעמים אפילו הרסנית - באה בדרך כלל מכוונה טובה וממניעים חיוביים לשיטתם‭,"‬ אומר ד"ר זאב אפל, מדריך ומטפל משפחתי מוסמך מאוניברסיטת בר אילן ומכללת "אורות". "הסיבה המוצהרת של הקונפליקט בין הזוג לבין ההורים היא אף פעם לא הסיבה האמיתית‭,"‬ אומר ד"ר אפל. הוא מגדיר שלושה סוגי מעורבות של הורים בחיי הילדים: מעורבות יתר, מעורבות חסר ומעורבות מאוזנת.

 

מעורבות יתר  

"לדור ההורים קשה להבין שיחסי הכוחות עם דור הילדים השתנו‭,"‬ אומר ד"ר אפל. "יש להם כבר עניין עם אנשים בוגרים, עם רצונות ושאיפות משל עצמם, ורצון חזק לבנות חיים עצמאיים כזוג. כאשר ההורים מסרבים להשלים עם המציאות הזאת, נוצרים דפוסים שמנסים להנציח את העבר. יש אמהות שבאות לבית הילדים ומתעקשות להמשיך לנקות, לערוך קניות, לבשל. קורה גם שנציגי דור הילדים מתקשים לעתים להיפרד ומנציחים התנהגויות קודמות: הבת ממשיכה לבוא ולנקות אצל ההורים, להקדיש להם הרבה תשומת לב, ומתעלמת מכך שכיום יש לה יותר אחריות ומחויבות כלפי בן הזוג.

 

"ההורים עצמם נמצאים בשלב בחיים לא פשוט. הם בני 60 פלוס-מינוס, גיל שבו לרוב מקום העש בודה כבר לא מעוניין בהם כל כך ועובדים צעירים נושפים בעורפם. חלקם פרשו לגמלאות ומסתובבים בבית לעתים חסרי מעש. גם הבריאות כבר לא במיטבה. זהו שלב בחיים שרואים יותר את השחור מאשר את הלבן של מה שנותר. זה גיל שקשה, קשה מאוד, לעשות בו שינויים גדולים. בכל הקונסטלציה הזאת לא נעים לשאת את התש חושה שאתה כבר לא משמעותי בחיים של ילדייך. שדעתך כבר פחות נחשבת, אם בכלל. שלילדים יש חיים משלהם ולא תמיד יש לך מקום בחיים אלה‭."‬

 

מעורבות חסר

יש מצב שמוגדר כמעורבות חסר, במובן שההורים מסרבים לא רק להיות מעורבים, אלא אף להיות נוכחים בחיי הילדים. למשל, הם לא מוכנים לבוא לבקר אצל הזוג הצעיר, ומוותרים גם על הרצון לראות את הנכדים. במקרים מסוימים הם באים לבקר רק כשהחתן/הכלה, המהווים את "עילת הברוגז" אינם בבית, או מבקשים מהבן/הבת לבוא לבקר ללא בן/בת הזוג המעצבנ/ת השנוא/ה. התמונות האלה משוכפלות כאשר אחד מבני הזוג בדור הילדים הוא שמסרב לבוא/להיפגש/לדבר עם ההורים.

 

וישנם הסכסוכים שפורצים כאשר זוג הורים אחד נכנס למריבה עם זוג ההורים של הצד השני, משום שלא נתנו מספיק כסף לילדים; הילדים והנכדים מרבים לבקר יותר אצל זוג הורים מסוים; יוצאים איתם יותר לפיקניקים או לטיולים וכד‭.'‬ כל אלה מביאים לעתים את אחד מזוגות ההורים למעורבות חסר.

 

מעורבות מאוזנת - האתגר

הפתרון כמובן הוא להגיע למצב של הבנת הצרכים אצל הזוג הצעיר, באופן שתתאפשר מעורבות מאוזנת שהיא הדגם האידיאלי. נניח שבתור הורים נכנסתם שלא בטובתכם למצב של תרעומת, רטינות, כעסים, ברוגז עם הילדים. ונניח שאתם משתוקקים מאוד לצאת מזה, כי הרי אין משהו יקר יותר ללבנו מאשר הקשר שלנו עם הילדים, ועוד יותר - עם הנכדים. מה עושים כדי לצאת מהקונפליקטים? אלה העצות המעשיות של ד"ר אפל לדור ההורים:

 

עצות חשובות להורים

‭.1‬ מצאו לעצמכם עיסוקים חדשים במקום אלה שאבדו, כדי שלחיים שלכם תהיה משמעות בפני עצמם, ולא באמצעות ההישגים או הכישלונות של הילדים. מומלץ מאוד לאמץ מטרות שיתנו תוכן מחודש לחיים שלכם.

 

‭.2‬ זכרו שהמשימה העיקרית של הבן או הבת היא לבנות מערכת זוגית אוטונומית עם בחיר/ת לבם. השתדלו לא לשכוח שהם נלחמים על עצמאותם, על היפרדות מההורים כדי לבנות זוגיות ומשפחה שעומדות בפני עצמן.

 

‭.3‬ עצה חשובה מאוד: שבו יחד, בעל ואישה, עצמו עיניים ונסו להיזכר איך הרגשתם כשהייתם זוג צעיר וניסיתם לבנות זוגיות עצמאית. חשבו על כל מה שהוריכם ציפו מכם ולא הבנתם או שלא היה לכם קל למלא, איך הם מיררו לכם את החיים בשל דרישות קטנוניות למלא את רצונם. אל תעשו את זה לילדים שלכם.

 

‭.4‬ נסו להגמיש את החוקים הנוקשים שאימצתם לעצמכם. למשל, ארוחה לא חייבת להיות בדיוק בשעה ‭,13.00‬ משום שכך הייתם רגילים תמיד וכך נהגו ההורים שלכם כלפיכם. יחסים טובים עם הילדים שקולים כנגד הקפדה הדוקה על זמנים.

 

‭.5‬ השתדלו לשמש לדור הילדים אוזן קשבת ולא "אוזן מדברת‭."‬ לפעמים הבן או הבת באים להתלונן על בן הזוג. אל תגיבו מיד: אמרתי לך שהוא אידיוט ושאסור לך להתחתן איתו. נשמו עמוק והשתדלו להימנע מהטפת מוסר.

 

‭.6‬ נסו לא ליפול למלכודת של הזדהות מלאה עם הצד של ילדכם. בעבורו עצם השמעת התלונה על בן הזוג מספיקה כסוג של הוצאת קיטור. חזרו על הדברים שלו בנוסח: 'אני שומע/ת שאת/ה אומר/ת לי ש‭...‬ האם לזה התכוונת‭'?‬ לפעמים, די בכך כדי שהילד שלכם יראה את ההתנהגות המעצבנת של בן הזוג באור אחר, בדרך כלל - פחות שחור.

 

‭.7‬ עצה שתקפה בכל גיל: קחו בחשבון שאם לא תתנו לילדיכם להתנסות גם בכישלונות, אתם משדרים להם מסר הרסני שאתם לא סומכים עליהם.

 

‭.8‬ הימנעו מלנדב עצות מיותרות. אלה יתפרשו כביקורת. זכרו שאתם חשובים לילדיכם והם רוצים לספר לכם על מה שמטריד אותם, בלי שירגישו לא ראויים. ככל שתרבו לתת עצות בנסיבות כאלה, ילדיכם ירצו פחות ופחות לשמוע אותן.

 

‭.9‬ שמרו על כבוד בין הדורות. גם אם הדעות של ילדיכם לא תואמות את דעתכם, שווה להקשיב להן. אולי אתם שבויים בעמדות שמרניות מדי. פקחו עיניים: זהו דור אחר,

 שאתם לא בהכרח מכירים את עולם המושגים השונה שלו, אתם לא תמיד מחוברים לטכנולוגיות ולמקורות המידע המעודכנים שלהם. אנא הפנימו: דרך החשיבה כיום שונה מזו שהורגלתם לה, ההתנהלות הכספית והחברתית אחרות מאלה שדגלתם בהן, אבל דרכם אינה טובה פחות מדרככם.

 

‭.10‬ אם קשה לכם לשפר את האווירה ביחסים בין דור ההורים לדור הילדים, יהיה זה רעיון מוצלח מאוד ללכת לפגישות ייעוץ עם איש מקצוע. כשמשהו משתבש במישור הגופני ובבריאות שלנו, אנחנו מיד פונים לרופא. אין שום סיבה לתת ליחסים הרב דוריים להידרדר ולא לבקש עזרה כדי לתקן ולשפר אותם.

 

ועצה חשובה גם לילדים

לכם יש משימה לא פשוטה: לבנות חוט סמוי מסביב למערכת היחסים שלכם, כך שיגדיר את הטריטוריה שלכם, אבל להקפיד לא לבנות חומה שתמנע כל התקרבות של ההורים מצד זה או אחר. השתדלו ליצור מעורבות מאוזנת, כזאת שמכבדת את שני זוגות ההורים. התנהגות מזלזלת, בסגנון "איזה פרימיטיביים הזקנים האלה‭,"‬ לא יכולה לבנות הבנה בין הדורות. הקשבה אמפתית - כן.

 

בדקו מה מהדפוסים שהבאתם ממשפחת המוצא יכול לשרת ולקדם אתכם. בדרך כלל, כ‭90-‬ אחוז מהמטען הזה כבר לא רלוונטי כי החיים משתנים מרגע לרגע. במקביל, עם כל הכבוד שיש לתת לדור הקודם בשל מה שעשה והשיג, דור הילדים צריך להחליט לבד איזה חינוך הוא רוצה לתת לילדיו, באיזו צורה לכלכל את המשפחה, איך לנהל את הבית, איך לחלק את המטלות היומיות בין בני הזוג. בדקו באיזו מידה אתם מוכנים להשתחרר מכבלי משפחת המוצא, כדי שתבנו לכם חיים משל עצמכם, בלי לשחזר את דפוס הדור הקודם.

 

• הכתבה פורסמה לראשונה בעיתון "לאשה"
• הקליקו כאן כדי לגלות מה מחכה לכם בגיליון השבוע