
ללא כותרת, עודד ידעיה, צילום, עזה 1989
"חלק מהילדים צחצחו נעליים, אחרים הלכו אחרי החיילים ודאגו להרוות את צמאונם, או עזרו להם לסחוב מים מהבתים הסמוכים למאהל"*
כְּמוֹ בְּטֶקֶס רַב שָׁנִים דְּמוּת גְּבוֹהָה מִלִּפְנִים
יֶלֶד מַחֲזִיק כְּמוֹ עַל כָּרִית
נַעַל.
כְּמוֹ בָּאַגָּדוֹת לְמִי שֶׁמֵּאָמִין בְּאַגָּדוֹת
כְּמוֹ בַּסּוֹף הַטּוֹב לְמִי שֶׁבּוֹחֵר בַּסוֹפִים
הַכֹּל יָכֹל עוֹד לִפֹּל בִּמְקוֹמוֹ.
רַק הַצִּמְחִיָּה קְבוּעָה וְהָעֵץ נוֹטֶה וְאוֹר חוֹלֵף בַּצֵּל וְנִתְלֶה
שְׁנַיִם הוֹלְכִים ולא נוֹעֲדוּ
וְנַעַל מוּרֶמֶת עַל כַּפּוֹת
כְּמוֹ תִּינוֹק.
כְּמוֹ אָח בּוֹגֵר שֶׁמְּמַהֵר
וְאָח מֵאֲחוֹרָיו
בְּמֶרְחָק רֹאשׁוֹ נֵחְתַּך וְיֶלֶד
אֲנִי רוֹאָה
רַק מָה שֶׁאֲנִי צְרִיכָה
וְעַכְשָׁו בְּדִיּוּק עַכְשָׁו -
אני לֹא רוֹאָה.
* מתוך הפרויקט "מעשה מדינה" - משוררים כותבים בעקבות צילומים מהספר