במסגרת העסקה התחייבה אוסיף להעביר פיקדון בסכום של 30 מיליון דולר לחשבון בנק ברוסיה. הפיקדון אמור היה לעבור לגאידמק רק לאחר השלמת העסקה.
עם זאת, הפקדון הפך למקדמה, וגאידמק יכול היה למשוך את הכסף טרם התקבלו כל האישורים לביצוע העסקה ולפני שהקרקע הועברה לאוסיף.
בעלי האג"ח של אוסיף לא אהבו את הפיכת הפקדון למקדמה ואיימו להעמיד את החוב שהעניקו לחברה לפרעון מיידי. באסיפה שהתקיימה בתחילת השבוע בקרב עשרה נציגים של מחזיקי איגרות החוב (סדרה ה') של אוסיף, העמידו בעלי האג"ח אולטימטום לחברה, לפיו אם בתוך שבוע לא תתקבל תשובה לגבי אותו פיקדון - יועמדו איגרות החוב לפירעון מיידי.
"מהלך הפיכת ההלוואה מפיקדון למקדמה היא עסקת בעלי עניין חדשה, שחייבה כינוס מחודש של בעלי המניות. אין סיכוי שהחלטה כזו היתה עוברת באסיפת בעלי המניות", אמר באסיפה אחד ממחזיקי האג"ח. "מדובר במקרה חמור שמהווה לכאורה הפרה של תנאי האג"ח", הוסיף. נכון להיום, החוב שחייבת אוסיף למחזיקי סדרת אג"ח ה' עומד על 136 מיליון שקל.
גאידמק, ששהה באותו זמן בבניין חברת אוסיף שבשליטתו לצורך פגישות עסקיות, החליט שלא להיכנס לאסיפה שהתכנסה באותה העת במקום. במקומו נכחו באסיפה נציגי החברה, שהתבקשו להשיב לשאלה כיצד שינה דירקטוריון החברה את הגדרת 30 מיליון הדולרים הראשונים שהעבירה אוסיף בעסקה, מפיקדון למקדמה.
כפי שפורסם הבוקר, אוסיף ביצעה בעסקה זו צעד בעייתי לכאורה. לפי החלטת בעלי המניות של אוסיף, הועברו לסטרוילידר - חברה בבעלותו של גאידמק שמכרה את הקרקע - 30 מיליון דולר ראשונים מתוך 100 מיליון הדולרים, כפיקדון שהופקד בבנק ברוסיה עבור הקרקע עד לקבלת האישורים המתאימים. הבנק התחייב לא למסור את הכסף לגאידמק לפני קבלת האישורים.
ב-16 באפריל החליט דירקטוריון אוסיף כי אותו פיקדון שהופקד בחשבונה של סטרוילידר יהפוך למקדמה וששאר התשלום -באמצעות מניות ואג"ח - יועבר לגאידמק עם רישום המקרקעין על שם אוסיף. אוסיף נימקה את השינוי בכך שהבנק הרוסי שבו הופקד הכסף חזר בו מהתחייבותו. המשמעות היתה שגאידמק יכול היה למשוך את הכסף, מה שאכן קרה, כפי שאישרו גורמים בקבוצתו. בינתיים, נשארה אוסיף קירחת מכאן ומכאן. מחד, היא לא קיבלה בטוחות כלשהן על המכירה ומאידך- הקרקע טרם נרשמה על שמה.