אספירין: 10 עובדות שצריך לדעת לפני שנוטלים

מיליוני בני אדם בעולם נוטלים אותו מדי יום. הוא מצליח למנוע התקפי לב ושבץ מוחי, ולפי מחקרים חדשים יש לו גם אפקט מגן מפני מחלות הסרטן למיניהן. אבל לאספירין יש תופעות לוואי לא פשוטות, הוא מתנגש עם תרופות אחרות ולא כל אחד יכול ליטול אותו. אילו שאלות אתם צריכים לשאול את עצמכם ואת הרופא שלכם לפני שאתם מתחילים עם הכדור הראשון

הוא מלווה אותנו כבר יותר ממאה שנה וכונה "תרופת המאה ה־20". האספירין, שהתחיל את דרכו כתרופה לשיכוך כאבים והורדת חום, נמצא במהלך השנים כבעל השפעה ניכרת על מניעת מחלות לב וכלי דם, מה שהפך אותו לאחת התרופות הנמכרות ביותר ברחבי העולם.

 

כבר בשנת 400 לפנה"ס הרופא היווני היפוקרטס, אבי הרפואה, רשם למטופליו תרופה להקלת כאב וחום שנרקחה מעלי עץ ערבה, שעשיר בחומר סליצין. באוגוסט 1897 הצליח הכימיאי הגרמני פליקס הופמן לסנתז חומר שהורכב מאותו סליצין, והצליח לשכנע את חברת באייר לשווק אותו. ב־1915 אושר האספירין לשיווק גם ללא מרשם רופא.

 

אספירין שייך לקבוצת התרופות נוגדות הדלקת שאינן סטרואידים (NSADS). הוא מורכב מחומצה אצטיל־סליצילית, שמתערבת במנגנונים שונים הקשורים ביצירת דלקת ובקרישיות הדם. הוא משמש לשיכוך כאבים, הורדת חום, הקלת תסמיני דלקות פרקים ומניעת היווצרות קרישי דם. האספירין נמכר כמרכיב בתרופות שונות ותחת מותגים רבים שמכילים את החומר המקורי.

 

האספירין מעכב שני אנזימים: האחד נקרא Cox-1 והוא אחראי על ייצור הריר (ששמו מוצין) שמגן על דופן הקיבה. השני נקרא Cox-2 והוא מווסת חומר כימי ששמו פרוסטגלנדין, שמווסת את חום הגוף, תחושת כאב ודלקת. בשנים האחרונות נמצא שהאפקט המגן של האספירין מתבטא בשני מישורים: הוא לא רק מסייע לדילול הדם, אלא גם מפחית את התהליך הדלקתי שנוצר בכלי הדם ותורם לחסימות בהם, מה שעלול לגרום להתקף לב ולשבץ מוחי.

 

אחת מתופעות הלוואי העיקריות של משפחת התרופות נוגדות הדלקת שאינן סטרואידים היא נטייתן לגרות את הקיבה ולגרום לכיב ולדימום, משום שהן מעכבות, כאמור, את האנזים Cox-1 האחראי על ייצור הריר שמגן על הקיבה. מסיבה זו מומלץ ליטול אספירין אחרי האוכל (על קיבה מלאה). אספירין עלול גם לגרום למחלת ריי הנדירה, שגורמת לפגיעה מוחית ולפגיעה בכבד. מסיבה זו אסור לתת אספירין לילדים מתחת לגיל 12.

מפחית סיכוי למחלות לב, אבל לא רק. אספירין (צילום: סי.די. בנק)

 

כיום רושמים הרופאים אספירין לרוב החולים שנמצאים בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם: אלה שסובלים מיתר לחץ דם, סוכרת, השמנה, רמות גבוהות של כולסטרול, עישון או היסטוריה משפחתית של המחלות האלה. מחקרים רבים מצאו שאספירין מאריך תוחלת חיים ומונע תמותה. אחד המחקרים האחרונים, שפורסם השנה בארה"ב, מצא שהאספירין מגן מפני מוות ממחלות לב וסרטן בעשרות אחוזים, גם שנים אחרי תחילת הטיפול.

 

במחקר חדש שפורסם לפני כמה שבועות בכתב העת הרפואי 'Heart' ניתחו חוקרים בריטים תוצאות מחקר שכלל 12 אלף מטופלים בני 30 עד 75. הממצאים הראו שעד גיל 47 בגברים ועד גיל 58 בנשים הסיכון ללקות במחלת לב כלילית מגיע ל־10%. לדברי החוקרים, הסיכון הזה מצדיק טיפול מונע באספירין מדי יום החל מגיל 40.

 

"ככל שעולה הגיל, עולה גם שכיחות טרשת העורקים", מסבירה ד"ר טלי פורטר, קרדיולוגית ומנהלת היחידה לטיפול נמרץ לב במרכז הרפואי בילינסון. "הסיכון אצל גברים עולה בסביבות גיל 40, ואצל נשים זה מאחר בעשור. רוב העבודות מצאו ערך מוסף חיובי לנטילת אספירין למניעת מחלות לב וכלי דם ככל שעולה הגיל, ובמיוחד באוכלוסיות בקבוצות הסיכון".

 

אז מה עוד צריך לדעת על האספירין? הנה תשובות לשאלות שעשויות להטריד אתכם.

 

1. איך אדע אם אני צריך לקחת אספירין?

השיקולים העיקריים בלקיחת אספירין למניעת מחלות לב וכלי דם מתייחסים לגיל, למצב הבריאות ולגורמי הסיכון. על כל אלה צריך לדון עם הרופא מול הסיכונים האפשריים בלקיחת התרופה. בדרך כלל ימליץ הרופא לרוב החולים שנמצאים בקבוצת הסיכון ליטול אספירין מדי יום. לנטילת אספירין יש יתרון גדול כשמדובר בגברים בעשור החמישי לחייהם (40–50) ובנשים בעשור השישי לחייהן (50–60) שמצויים בקבוצת הסיכון.

 

2. האם מינון גבוה של אספירין עדיף ממינון נמוך?

המינון שנקבע למניעת מחלות לב וכלי דם הוא 75 עד 325 מ"ג ליממה, אך כיום מקובל שהמינון האופטימלי הוא 100 מ"ג ליממה. מינון כזה נמצא בטוח, מפחית את סכנת הדימום במערכת העיכול ומצליח למנוע ביעילות מחלות לב וכלי דם בדומה למינון הגבוה.

 

3. איך אפשר להפחית את סכנת הדימום בקיבה בגלל האספירין?

מחקרים הראו שאספירין מצופה אינו מפחית את סכנת הדימום ממערכת העיכול. אנשים שסובלים מכיב קיבה (אולקוס) או בעלי נטייה לדימומים במערכת העיכול צריכים לדון על הסיכון עם הרופא המטפל, שימליץ על תוספת תרופות שמפחיתות את חומציות הקיבה (כמו אומפראזול או לוסאק). אם גם אז האספירין יגרום לדימום או לכאבים, ימליץ הרופא על תרופה אחרת לדילול הדם.

 

4. האם צריך להפסיק ליטול אספירין לפני ניתוח?

התשובה לשאלה הזו היא לרוב שלילית. הפסקה מיידית של אספירין עלולה לגרום לטסיות הדם ליצור קרישים מסוכנים. במחקר שכלל מעל 600 חולים שקיבלו אספירין בעקבות שבץ מוחי או התקף לב נמצא שאלה שהפסיקו ליטול אספירין לפני ניתוח או טיפול שיניים או פשוט משום ששכחו, היו בסיכון גבוה פי 3 ללקות בהתקף לב או שבץ בתוך חודש בהשוואה לאלה שהמשיכו ליטול את התרופה. לפיכך, יש להתייעץ עם הרופא המטפל לפני הפסקת האספירין.

 

5. האם אספירין מפריע לנטילת תרופות אחרות?

אספירין עלול להתנגש עם התרופות הבאות:

• נוגדי קרישה: אספירין עלול להגביר את פעילותם של נוגדי קרישה ולהגדיל את סכנת הדימומים.
• נוגדי חומצה: בניגוד לאספירין הרגיל, אסור ליטול אספירין מצופה יחד עם תרופות נוגדות חומציות בקיבה (כמו זנטק או לוסאק), משום שהפחתת החומציות בקיבה פוגעת בפירוק הציפוי של התרופה ובשחרור האספירין לדם.
• קורטיקו־סטרואידים: עלולים להגביר את סכנת גירוי הקיבה ואת הסיכון לכיב קיבה.
• תרופות לשיגדון (מחלת גאוט): אספירין מעכב את פעילות התרופה אלופורינול ומקטין את הריכוז שלה בדם.
• תרופות משתנות: אספירין יכול להפחית את הריכוז בדם של התרופה המשתנת אלדקטון, שניתנת לחולי אי ספיקת לב.
• פנוברביטל: ריכוז תרופה זו שמיועדת לטיפול בפרכוסים עלול לרדת בנטילה עם אספירין.
• פניטואין: רמות תרופה זו שמיועדת לטיפול בפרכוסים עלולות לעלות בנוכחות אספירין.

 

6. האם מותר ליטול אספירין יחד עם משככי כאבים?

כעיקרון אין בעיה ליטול אספירין יחד עם אקמול, אך נטילה של אספירין יחד עם תרופות אחרות לשיכוך כאבים והורדת חום מקבוצת נוגדי דלקת לא סטרואידים ( NSAIDS), שגורמות בעצמן לגירוי הקיבה, מגבירה את הסיכון לדימום בדרכי העיכול. בין התרופות במשפחה זו: נורופן, אדוויל, אופטלגין, נקסין, וולטרן, ארקוקסיה, אטופן ואחרות. אם בכל זאת אין ברירה, טלו את האספירין לפחות ארבע שעות לפני נטילת תרופות ממשפחת NSAIDS. זה יאפשר לאספירין לפעול בלי להגביר את תופעות הלוואי מהנטילה המשולבת.

 

7. האם צריך ליטול אספירין למניעת מחלות נוספות?

כיום ההמלצה היחידה לטיפול מניעתי באספירין היא להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם. עם זאת, מחקרים רבים מצאו שאספירין עשוי להפחית את הסיכון גם למחלות נוספות. כך למשל נמצא במחקר שנערך בבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד בארה"ב שאספירין עשוי למנוע סרטן. המחקר, שכלל עשרות אלפי נשים, מצא שאלה שנטלו אספירין היו בסיכון נמוך ב־12% למות מכל סוגי מחלות הסרטן.

 

במחקר נוסף, שנערך במרכז הרפואי מאיו קליניק בארה"ב, נמצא שהסיכון לפתח סרטן ערמונית היה נמוך ב־50% בקרב גברים שהשתמשו באספירין. בעקבות המחקר המליצו המדענים לכל הגברים הבריאים ליטול מדי יום אספירין החל מהעשור החמישי לחייהם.

 

במחקר אחר, שפורסם בכתב העת הרפואי 'לנצט', בדקו חוקרים מאוניברסיטת סידני באוסטרליה 32 אלף נשים ותינוקותיהן. החוקרים מצאו שהסיכון לפתח רעלת הריון היה נמוך ב־10% בקרב נשים שנטלו אספירין או תרופות אחרות שמעכבות את פעילות טסיות הדם. אספירין לא הגביר את הסיכון לשלום העובר וגם לא הגביר את סכנת הדימום אצל האישה ההרה או תינוקה.

 

8. האם נטילת נוגדי קרישה יחד עם אספירין או בלעדיו מפחיתה את הסיכון להתקף לב?

אף שמקובל היום להניח שנטילה של אספירין בשילוב עם התרופה נוגדת הקרישה פלאוויקס (קלופידוגרל) מגינה על הלב מפני חסימת עורקים, מחקרים הראו שהשילוב של שתי התרופות לא יעיל יותר מנטילה של אספירין לבד למניעת מחלות לב וכלי דם. עם זאת, אצל אנשים שאינם יכולים ליטול אספירין, בגלל אולקוס למשל או בשל התנגשות עם תרופות אחרות, הטיפול המניעתי היומי בפלאוויקס הוא לרוב חלופה נאותה.

 

9. האם לחולי אסתמה מותר לקחת אספירין?

חלק קטן יחסי מחולי האסתמה סובלים גם מרגישות לתרופות ממשפחת NSAIDS, ובכללן גם אספירין, אך לרוב החולים נטילת אספירין אינה מהווה בעיה. באלה שבכל זאת רגישים לאספירין ניתן לטפל באמצעות דה־סנסיטיזציה, שבה מבצעים חשיפה הדרגתית הולכת ועולה לאספירין, עד שהמערכת האלרגית של הגוף כבר אינה מעוררת בשל האסתמה ואינה יוצרת תגובה אלרגית קשה.

 

10. האם יש אנשים שעמידים להשפעת האספירין?

מחקרים אחרונים הראו שאצל קרוב לשליש מהאנשים קיימת הפרעת קרישה שהופכת את טסיות הדם ל'דביקות' במיוחד. התוצאה היא עמידות לפעילות האספירין וליתרונו במניעת מחלות לב וכלי דם. כיום מתבצעים כמה מחקרים ברחבי העולם שנועדו לבדוק את אותה עמידות לאספירין, אך עדיין אין דרך מדעית לדעת אם אתם בקבוצת הסיכון הזו. עד שתימצא הבדיקה הפתרון הוא להיוועץ ברופא, ולהקפיד על אורח חיים בריא שכולל הימנעות מעישון, הפחתה במשקל, הורדת רמות גבוהות של שומנים באמצעות תרופות סטטינים, איזון סוכרת, תזונה נכונה ופעילות גופנית.

 

הכותב הוא רופא מתמחה בבית החולים לילדים ספרא בתל השומר