הוא זכאי

מיכאל בר זוהר רקח ב"באשמת רצח" את ספר הטיסה האולטימטיבי: זה מתחיל עם זקן בן 80 שלפתע מתעורר בברלין ונעצר, ומסתיים בסוף מכעיס, מקומם, שלא מפסיק להדהד בראש

בעיצומה של סערת חורף מתעורר רודולף ברוורמן לקול מהלומות עזות בדלת חדרו. הוא פוקח את עיניו ומוצא עצמו בחדר בלתי מוכר. היכן הוא? איך הגיע לכאן? מעבר לדלת נשמעים קולות הצועקים בגרמנית: "פיתחו! משטרה!" מדוע הם צועקים בגרמנית? ברוורמן, גיבור מלחמת העולם השניה, עזב את גרמניה לפני שישים שנה ונשבע שלא לדרוך עוד על אדמתה.

 

ככל הנראה זה חלום, או סיוט. הוא גורר עצמו אל החלון ומסיט את הוילון. מולו ניצב שער ברנדנבורג, בכל הדרו. הוא נמצא בברלין! ברוורמן המום. אמש הלך לישון בלונדון. איך הוא הגיע לברלין? השוטרים פורצים את דלת חדרו ומפקח משטרה מתיצב מולו: "מר ברוורמן, אני אוסר אותך באשמת רצח חמישה אזרחים גרמנים ב-15 באפריל 1946".

 

לכל דמות יש חשיבות

כך נפתח הרומן החדש של פרופ' מיכאל בר-זהר, היסטוריון וסופר, שלוקח את הקורא למסע קדחתני ברחבי אירופה על פני 60 שנה, מאז השלטון הנאצי ועד היום, ומפגיש אותו עם מנעד של טיפוסים מרתקים, טובי לב, חשודים, כאלו שתרצו להיות חברים שלהם, כאלו שלא תרצו לפגוש בסימטה חשוכה, גם לא מוארת.

 

בר זוהר משכיל לשרטט קשת מגוונת של דמויות. לכל דמות הוא יוצר היסטוריה אישית, ממנה נוצר ה"אני מאמין" שלה, שחשוב כל כך ליצירת העלילה ולעומקה. אין כאן קיצורי דרך, אין כאן דמויות שאין להן חשיבות, גם אם רצים מולכם שמות של דמויות הנמצאות שם אך לרגע, הרי שיש להן חשיבות גדולה ומדויקת ביותר במכלול. הן יובילו את התעלומה במיומנות עד לפתרונה.

 

הכל זה יחסים

הכוח העיקרי המניע את העלילה הוא יחסים: יחסים בין אב לבנו, יחסים בין המדינות, יחסי ישראל - גרמניה וכמובן - יחסים בין בני זוג. אם רודי ברוורמן התאהב במישהי על רקע זוועת השואה במטרה להמשיך בחיים, הרי שגדעון ברוורמן יוביל את החיפוש אחר אלו שיכולים לזכות את אביו, בחברתה של ילידת גרמניה שעברה האפל מאיים על הווייתה.

 

המסע הסיפורי המתרחש ברחובותיה המושלגים של ברלין, במעוזי השרותים

 החשאיים של לונדון, בחדרי המבצעים של הבית הלבן בוושינגטון ועוד, מצליח לבלבל את הקוראים, לנקות את מוחם מכל מחשבה על פתרון כלשהו עד לרגע האחרון. שניה לפני ההתרה כולכם תבינו מה בדיוק קרה וחשוב מזה - מדוע זה בדיוק קרה. בר זוהר בוחר בסוף שבלעדיו אין סוף אחר. ההבנה שזה הסיום היחיד שיכול להיות לסיפור היא לא פשוטה, היא אפילו מכעיסה, אבל זו אחת הסיבות שהספר ימשיך להדהד בראש.

 

"באשמת רצח" הוא ספר הטיסה האולטימטיבי. קחו אותו איתכם לטיסה, שימרו עליו היטב ותדאגו שהטיסה תהיה מספיק ארוכה כדי שתסיימו אותו. זה לא ייקח לכם הרבה זמן. אם אתם טסים, במקרה, לגרמניה, זה בסדר, זה לא שתמצאו את עצמכם פתאום בלונדון.

 

"באשמת רצח", מיכאל בר-זוהר, הוצאת מגל, 253 עמודים