"הפרעות אכילה הן היום הנורמה"

זה מה שאומרת ד"ר סוזי אורבך, פסיכולוגית ומבקרת תרבות בעלת שם עולמי, שמשווה את הדיאטות של החברה המודרנית לקשירת כפות הרגליים של נשים בסין הקיסרית. קטע חשוב במיוחד מהמדור "חדר משלך"

ארנה קזין פורסם: 15.09.08, 10:20

נשים ואוכל – ומערכת היחסים הסבוכה ביניהם – זהו עניינו המרתק של הפסטיבל הבינלאומי ה-5 לסרטי נשים ברחובות, שמתקיים השנה במשך שבוע מ־15 עד 21 בספטמבר. אורחת הכבוד של הפסטיבל, שתשא בו הרצאה בשם "הפוליטיקה של הגוף", היא לא אחרת מסוזי אורבך הבריטית, פסיכולוגית ומבקרת תרבות בעלת שם עולמי, שחיברה שורה ארוכה של ספרים ובהם רב המכר "Fat Is a Feminist Issue" ("שומן הוא עניין פמיניסטי").

 

הספר, שמשלב ביקורת תרבות עם מעין מדריך דיאטה פשוט, קריא וחתרני, ראה אור לראשונה לפני כשלושים שנה (ב־1979), נמכר מאז במאות אלפי עותקים, ומצוטט בכל דיון אקדמי ואחר על תרבות הדיאטות. מדי שנים אחדות שבה אורבך ומעדכנת אותו – בהתאם לשינויים התרבותיים המתחוללים בחברה המערבית ביחס של נשים לגופן. אורבך היא ללא ספק אחת הדוברות הבולטות והמעניינות בעולם בגנות עריצות הרזון.

 

"אסתטיקת הרזון האכזרית החולשת בארבעים השנים האחרונות", כתבה בספרה המהדהד, "דוחקת את הנשים למצב בלתי אפשרי, שבו עליהן לרסן את תאבונן ואת צריכת המזון שלהן. ועליהן לעשות זאת בעודן מאכילות אחרים ומבטאות את אהבתן ודאגתן להם באמצעות המזון שהן מכינות ומגישות. המזון והאכילה משדרים לנשים מסר סותר ורב עוצמה: הם בריאים בכל הנוגע לזולת, ומזיקים לאישה עצמה; מלאי אהבה, הענקה ופינוק לאחרים, אך אינם מגיעים לה".

 

בביקורה הקודם בישראל, ב־2001, הצביעה אורבך על תופעה חמורה: כ-80% מהילדות בנות 9 (בבריטניה ובארצות הברית, והשיעורים היו דומים בישראל) עושות דיאטה, וילדות בנות 12 סובלות מרגשי נחיתות בקשר למראה שלהן. אלה ילדות ש"אינן שואבות כוח וגאווה מיכולתן לקפוץ גבוה, או מהצלחתן ליצור דבר מה, אלא מהמידה שבה הן מצליחות לחקות בגופן ובתנועות האגן שלהן את ה'ספייס גירלז'", אמרה אז אורבך.

 

והנה, כעבור שבע שנים, שבה אורבך, בת 61, לבקר בישראל ואומרת (בשיחת אי־מייל שהתקיימה איתה בזמן שהותה בניו-יורק, לפני בואה לפסטיבל ברחובות) שהדברים לא השתנו מאז – ואף החמירו.

 

עדיין רוב הנערות והנשים בחברה המערבית שונאות את הגוף שלהן, מתעסקות כל הזמן בגודל שלו, בצורה שלו, ומרעיבות את עצמן ומאביסות את עצמן ולעולם אינן שבעות ולעולם אינן מסופקות. אורבך אומרת שדיאטות ההרזיה לילדות הן הגרסה המערבית המודרנית לסד שאמהות סיניות שמו על כפות הרגליים של בנותיהן. "אמהות סיניות הכאיבו לילדות שלהן והאמינו שזו הדרך היחידה להבטיח שהן יתקבלו בחברה. כך נוהגות כיום אמהות מערביות כלפי ילדותיהן בכל הקשור לממדי גופן".

 

שימו לב למסרים שאתן מעבירות לבנות שלכן!

בהרצאותיה ובספריה אורבך קושרת בין בעיות האכילה של נשים לבין תעשיית הפרסומות, תעשיית האופנה, ושאר גורמים שמשפיעים על נשים לסלוד מגופן – כדי לרכוש בכסף אמצעים לתקן אותו. לשיטתה, אין ספק שהקולנוע – בעיקר זה ההוליוודי - מטפח דימויים בעייתיים של נשיות רזה. אבל אורבך גם מבקשת לשים לב לאופן שבו אמהות מעבירות את המסרים הבעייתיים לבנותיהן בזירה הפרטית והאינטימית שלהן. דור האמהות של היום - בנות 30 ו-40 – סובל, לדבריה, יותר מדורות קודמים מעריצות הרזון והוא מעביר מסרים קשים יותר לבנות הדורות הבאים.

 

"אמהות מפסיקות להיניק את הבנות שלהן מוקדם מכפי שהן נוהגות עם הבנים. הן שמחות לגלות תיאבון בריא אצל הבן, ומפגינות דאגה לנוכח תיאבון בריא של הבת", אמרה לי אורבך בביקורה הקודם. ובו בזמן רוב האמהות מתעסקות כל העת בגוף שלהן, שונאות אותו, מטפלות בו, נלחמות בו. הילדות לומדות ש"להיות אישה זה להיות עם גוף בעייתי". האמהות מעניקות לבנות שלהן במתנה "חיים שלמים של אובססיה לגבי הגוף ויחס בעייתי וסבוך לאוכל".

 

מהו לדעתך התחום שבו כדאי היום לפעול כדי להביא לשינוי – לשחרר נשים מפטיש הרזון, לגרום לנשים לאהוב את גופן על שלל צורותיו? אצל הפסיכולוגית? מערכת החינוך? התקשורת?

"לכל התחומים האלה יש תפקיד חשוב. אני שייכת לקבוצה של אקטיביסטים שבה פעילים מעצבי אופנה, היסטוריונית של אופנה, ארכיונאי, סוכן שחקנים ועורך דין. אנחנו מאמינים במאבק בכמה חזיתות בו בזמן – מתוכניות סיוע שאנחנו מנסים לגרום לממשלה הבריטית להפעיל, כדי לעזור לאמהות שלא יעבירו את דימויי הגוף הבעייתיים שלהן לתינוקות שלהן, דרך עידוד פרסומאים להציג מגוון של נשים בגדלים שונים ועד קריאה לתעשיית האופנה לייצר בגדים לצורות גוף בריאות וכולי וכולי.

 

עבדתי בין השאר בקמפיין של חברת התמרוקים DOVE במשך שנים אחדות – אני עדיין מעורבת בזה - ואני מקווה שהקמפיין הזה (שמציג נשים בגילים וגדלים שונים, ולא רק דוגמניות דקיקות – א"ק) ישכנע אחרים בתעשיית האופנה והסטייל להרחיב את מגוון דימויי הנשים האפשרי. אני גם מעורבת בפעילות רשמית ולא רשמית בתחומי החינוך והבריאות. הכל קשור. אי אפשר להזניח אף לא אחד מהתחומים".

 

רוצים לשמוע את ד"ר אורבך?

הרצאתה של ד"ר סוזי אורבך תפתח יום עיון בנושא הפרעות אכילה, שמתקיים במסגרת הפסטיבל, ובשיתוף הרשות לקידום מעמד האישה בישראל. הכנס יתקיים ביום ראשון, 21 בספטמבר, באולם הברווז במכון ויצמן.

 

לאחר הרצאתה של ד"ר אורבך, שתתקיים בשפה האנגלית, יוקרן סרטה של אליען לזובסקי "הבטן הרכה שלי", שבו היא חושפת את התמודדותה המתמשכת עם מחלת הבולימיה ומנסה להתחקות אחר שורשי התופעה שהפכה לנורמה תרבותית. בתום ההקרנה יתקיים דיון פתוח עם הקהל.

 

בחלק השלישי של יום העיון יתקיים פאנל בהשתתפות אנשי מקצוע המתמחים בהפרעות אכילה. ישתתפו ד"ר מוריה גולן, מנהלת עמותת שח"ף - עמותה למיגור הפרעות אכילה בקהילה; ד"ר איתן גור, מנהל המרכז להפרעות אכילה במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר; מירה דנה, פסיכוטרפיסטית, מומחית בטיפול בהפרעות אכילה.

 

הכניסה לכנס ללא תשלום ומותנית בהרשמה מוקדמת בדוא"ל  Rotem.iwff@gmail.com או בטלפון 08-9366314. מספר המקומות מוגבל.