רשמו לפניכם: בעוד שלוש שנים תחל החברה הלאומית לדרכים להפעיל מערכות תחבורה חכמות. המטרה - הפחתת עומסי התנועה, צמצום מספר תאונות הדרכים, והקטנת תצרוכת הדלק וזיהום האוויר. כך מבטיחים היום (א') בכירים בחברה, בכנס שנערך לרגל ביקור של ראש המכון הלאומי למחקר דרכים בגרמניה. "אנחנו רוצים לשלוט בתנועה היבשתית כמו ששולטים היום בתנועה אווירית", אומרת ל-ynet ראש אגף ניהול ובקרת תנועה, מינה אהרונוביץ-עיני.

מפת הכבישים החכמים. אדום: שלב ראשון, סגול יהיה שני, ירוק - שלישי
בתכנית שהציגו היום, מסבירים בחברה הלאומית לדרכים כי בשנים הקרובות יפרסו מספר אמצעי בקרת תנועה חדשים, כמו שלטים דיגיטליים לבקרת נתיבים והגבלת מהירות, מצלמות בקרה במעגל סגור, גלאי מהירות ונפח תנועה, ומערכות לבקרת כניסה לכבישים מהירים. בשלב הראשון של התכנית, שצפוי להסתיים עד יוני 2011, תיפרס המערכת לאורך כ-126 ק"מ של כבישים, בהם קטעים מכביש מספר 1 (תל-אביב-ירושלים), כביש מספר 2 (תל-אביב-חיפה) וכביש מספר 5 באזור השרון. לאחר מכן צפויה התכנית להתרחב, עד שתיפרש לאורך כולל של 356 ק"מ, ובהם קטעים מכביש 443, כביש 4, וכביש 40.
אלא שמספרים אלה עלולים להתגלות כאופטימיים מדי. "קשה להעריך במדויק את ההשפעה הבטיחותית של מערכות תחבורה חכמות", אומר ל-ynet מומחה בטיחות בכיר. "צמצום מספר התאונות ב-50% הוא יעד בלתי אפשרי. עיקר התועלות של מערכות תחבורה חכמות הוא בצמצום עומסי התנועה - שיביא לחסכון בכסף ולצמצום זיהום האוויר מכלי רכב".
בקר סבור גם כי אין לראות במערכות תחבורה חכמות משום פתרון מוחלט לבעיות של כבישי ישראל. "במקביל לצורך לפתח מערכות כאלה, צריך לפתח את התשתית הקיימת, ולפתור בעיות דחופות. למשל, צריך ליצור עדיפות בכבישים לתחבורה ציבורית ולהובלת מטענים - גם באמצעות נתיביים ייעודיים, וגם באמצעות מערכות בקרה". בקר מציין עוד כי פתיחת כביש חוצה ישראל לתנועה חופשית, והרחבתו לשמונה נתיבים, עשויה גם היא להקל באופן משמעותי על עומסי התנועה באזור המרכז, ובמיוחד בנתיבי איילון ובכביש גהה. "מדיניות ההקמה וההפעלה של כביש 6 מוטעית. חלק ניכר מנפח התנועה בציר צפון-דרום היה עובר לכביש הזה, אם הוא לא היה כביש אגרה".