במעשה של היום השישי (מתוך "מעשה משבעה קבצנים" – סיפורי מעשיות), רבי נחמן מספר על בת המלך שפגעו בה עשרה מיני חיצים שמכילים עשרה מיני סמים (רעלים) ונפלה בחולשה גדולה, ובא הקבצן בלא ידיים ואמר: "ואני רופא אותה".
בזמן האחרון ישנה התעוררות מיוחדת לנסוע לאומן בכדי לחדש שם את חיבת הארץ. הרוצים לנסוע לאומן מסתמכים על הבטחת רבי נחמן - הבטחה מפורשת (ויש אומרים שאמר זאת בשבועה) שמי שיבוא על ציונו ויגיד את עשרת פרקי תהילים שהם "התיקון הכללי" וייתן פרוטה לצדקה הוא ירפא אותו.
אם בא אדם, אפילו רב חשוב, ורוצה למנוע אותך מלנסוע לציונו הקדוש באומן, תשאל אותו: האם אתה מרפא אותי? האם אתה מביא לי תחליף? רבי נחמן הבטיח לרפא אותי. אם אתה גם מבטיח לי כך - אז אולי זה שיקול. אך אם אתה לא בטוח שיש באפשרותך להביא לי את הריפוי...
כל אלו שבאים לאומן באים לקבל רפואה לנפשם. בת המלך זועקת לרפואה, ורבי נחמן אומר: אני מרפא אותה. רבי נחמן הבטיח בפני שני עדים שמי שיבוא לקברו וייתן פרוטה לצדקה ויאמר תיקון הכללי הוא יסייע לו לשוב אל הקדושה כפי שרואים בחוש אלפים ורבבות שמתעוררים לתשובה בציון הקדוש באומן.
אדם יכול להישאר בארץ הקודש ולהימנע מלנסוע לרבי נחמן ולהיות כל כך אטום רוחנית עקב פגמי הדור,
כך שאין לו שום יכולת לחוש את חיבת ציון. חיבת ציון מתה ח"ו אצל כה רבים. מי יחיה אותה? בתורת הנפש מיתת הלב מוכרת כאחת התוצאות של ההתיישנות של הרוטינה של השגרה והרובוטיות. אז גם האהבה גוססת, ומסימני הגסיסה כשפוגעים בגינוני החיבה הזעירים ומזלזלים בדברים שנראים כבנאליים.
'חיבת ציון מתה מי יחיה אותה?', שאלנו, והנה תשובתנו: כמשמרת לקראת המשבר של אחרית הימים שממנו נובעת התדרדרות האידיאלים בכלל והאידיאל הציוני בפרט, כהגנה לזיהום החומרני החונק את השאיפות הנעלות ומרפט את הלבבות - יש ויש בפנימיות נפש כל יהודי אנרגיה עמוקה שיד זרים עדיין לא נגעה בה. היא כוללת חיבת ציון במידה כה עזה, עד שממנה ניתן יהיה לבנות מחדש את החורבה ההיסטורית הגוססת. ניצוץ זה, שמכוח השתייכותו למשיח בן יוסף מסוגל להדליק את הקש המערבי, חבוי בחדרי הלבבות הרדומים של הנוער העכשווי ומשום כך טעון הוא להבהוב חזק.
חזרה לשורשים העמוקים בלבד תוציא את האומה מהגלות ותשחרר אותה מהשפעה גלותית - השפעה שיכולה להוביל מנהיגים ציונים כביכול להציע לציונה גירושים, אפילו פיקטיביים. גירושים תרתי משמע, כפי שהסוף יוכיח, שההשלכה שלהם תהיה עוד גירושים, רק שאז יקראו להם "התנתקויות".
מקור הדברים ממשנתו של חובב ציון האמיתי והנצחי רבי נחמן מאומן שצועק עד היום לעבר ציון: בואו הנה בניי ובנותיי. בואו נא לביקור קצר אם תרצו לחדש נעוריכם ולהקים דור טרי שמרוב חיבתו אליה לא ימכור את ארצו לשום נכרי אפילו בצורה "פיקטיבית" "פורמאלית". פן תיפגע המטרוניתא וישתבר ליבה לרסיסים...
הכל באומן, כי אין כתובת אחרת. כשחיל האוויר זקוק דחוף למכשיר אמריקני אף אחד לא מעיז לומר: "מה עם כחול לבן?", כי לדעת כולם הרי זה האינטרס הלאומי ואין בזה בגידה בו. הנוער, שקרוע בין אינטרנט לסמים, גולש במהירות קטלנית לקראת האבדון שלו. ב"ה נשאר ממנו חלק שאצלו נשארים זיקוקי חיים וקצת תקווה למחר, עד שהוא אוזר את מותניו אומנה על סמך ההבטחה.
רבי נחמן, שהיה לדעת כולם הרבה יותר גדול מכולנו יחד, הבטיח מול שני עדים כשרים לעזור ולתקן את כל מי שיגיע אליו. האם יש מי שמציע תחליף אמין? האם אתה אחראי על כך בזה ובבא? נכון שהסברות שלך נחמדות, אבל אתה גם מבטיח?
אומן היא עיר הגעגועים שבה מחדשים את החיבה לציון. מה שחיוני עכשיו זה כבר לא דקדוקי עניות ופלפולים מתישים על ערכי התיאוריות העדינות שבמדרגות הקודש, אלא פשוט תחיית המתים.
הרב ישראל יצחק בזאנסון הוא רב קהילת ברסלב "שיר חדש" בתל אביב. המאמר המלא פורסם באתר חוות "יישוב הדעת"