הקלישאה המוכרת גורסת ש לדים יודעים מה טוב בשביל כולם, ילדים תמיד אומרים את האמת, ילדים יודעים דברים שהמבוגרים כבר הספיקו לשכוח ואם רק היינו מקשיבים קצת יותר לילדים כולנו היינו יוצאים נשכרים. ובכן, לכל אלה אפשר, כנראה, לצרף עובדה חדשה: לילדים אין שום טעם באוכל.
קחו למשל את בר גוטליב הקטנה מפתח תקווה, רק בת שלוש, וכבר הספיקה לפתח טעם יחודי מאוד במזון: גוטליב אוכלת הכול, אבל עם שוקו. אמה ליאת מספרת שהמנה האהובה עליה כשהיא חוזרת מהגן היא קער פתיתים גדושה, שעליה היא מוזגת שוקו "יאמי" לדברי הילדה, אבל לא ממש בטוח שאמא שלה מסכימה עם הבחירה הגסטרונומית.

מלוואח עם מנה חמה (צילום: ערן יופי כהן)
וזו אפילו לא מתקרבת להיות המנה המוזרה ביותר שמצאנו. שירלי ונועה גרין, למשל, תאומות בנות שלוש המתגוררות באזור תל אב מעדיפות לשפוך קטשופ
בלי שום הבחנה על מאכל. לליעד משולם בן ה15- מכפר סבא גירסה מיוחדת לסנדוויץ:' לוקחים לאפה (לא סתם פיתה,( פורסים פרוסות מכובדות של אבטיח, מעל מוסיפים גבינה בולגרית ומגלגלים.
גם ליאיר בן ה11- ולחברו ליאור, שניהם מאזור השרון, יש סנדוויץ' שלא בטוח שתוכלו להשיג במקום אחר: קודם הם מחממים לעצמם אטריות של "מנה חמה," ואז דגים אותן בהתלהבות מהקופסה ומפזרים אותן על, ובכן, מלוואח. "אם אנחנו מאוד רעבים," מספר יאיר, "סוגרים מעל בעוד מלוואח ועושה מזה כאילו סנדוויץ.' זו מנה שמשביעה עד ארוחת הערב." ברור, השאלה אם היא לא לוחצת מעט על רפלקס ההקאה.
על הקינוח אחראית גלי משולם בת ה10- מכפר סבא, שמכינה כריך בלחמניה עם שוקולד נוטלה. שגרתי, רק שגלי אוהבת להוסיף מעל גם פרוסות מלפפון חמוץ. מוזר? בהחלט, אבל זה מה שהיא אוהבת. אפשר להיזכר שעל טעם וריח וגו,' אבל מה הטעם.

המון קטשופ על הכל. שירלי ונועה גרין (צילום: ערן יופי כהן)
אז למה זקוקים ילדים לכל גירויי הטעם המפוקפקים האלה? למה הם לא יכולים לאכול פירה ושניצל כוכב כמו הילדים החמודים מהפרסומות? "התופעה הזו נועדה בעיקר כדי למשוך תשומת לב," מציינת לימור בן חיים, תזונאית קלינית בשירותי בריאות כללית במחוז תל אביב-יפו. "הילד מנסה לבדוק את הגבולות של ההורים וגם למסד את העצמאות שלו. כמו כן, לפעמים לילד יש חסכים תזונתיים, כמו הדוגמה הקלאסית של ילד שמלקק את הקיר כיוון שחסר לו סידן, או אוכל צבעים בגלל מחוסר במינרליים. לפעמים הילד משלים במאכל או במשקה מסוים חסכים תזונתיים וזה מצוין, כי ההורים לא יודעים שיש חסך".
בכל זאת, זה קצת מוזר.
"ההורים מעדיפים שהילד לא יאכל את המאכלים המוזרים רק בשל מוזרותם. נו, אז מה אם הילדה אוכלת כריך שוקולד עם מלפפון חמוץ? במזרח הרחוק, למשל, שילוב של חמוץ ומתוק הוא מאוד מקובל."
"חוש הטעם הולך ומתפתח במהלך הילדות," מסבירה ענבל קרקו, דיאטנית ראשית בשומרי משקל. "ישנם מזונות שכל הילדים מסרבים לאכול, כמו חצילים למשל, אבל הרבה מבוגרים די מחבבים, מה שמוכיח שלוקח כמה שנים עד שחוש והעדפות הטעם מתגבשים באופן סופי. עם זאת, המאכלים שהילדים מסוגלים לאכול אכן מוזרים ביותר, ואני לא מכירה מחקרים שמסבירים את התופעה."
את יכולה לנחש?
"כשמדובר בחיבה של ילדים לטעם מתוק זו חיבה מולדת, והיא נובעת מהצורך שלהם באנרגיה זמינה לצורך גדילה. העדפת המתוק היא מנגנון הישרדותי שנועד להבטיח את הגדילה. לאפה מגולגלת עם פרוסת אבטיח ובולגרית היא אולי מנה מוזרה, אבל בהחלט לא רעה ואפילו די בריאה. זו ארוחה שמשלבת פחמימות, חלבון וגם פרי, כך שבסופו של דבר זו ארוחה מאוזנת. עם זאת, מנת המלוואח עם המנה החמה הצליחה להפתיע אותי. לא רק שזו מנה בהחלט מוזרה, היא גם לא בריאה. מלוואח הוא בצק עשיר מאוד בשומן רווי בשילוב עם שומן טראנס. זה משמין, זה סותם עורקים, זה ג'אנק פוד אמיתי. 'מנה חמה' היא פחמימות ריקות בשילוב עם המון תוספי מזון ומלח. גם כן ג'אנק פוד."
"מה שטעים לנו לא חייב להיות טעים גם לילד," מסבירה בן חיים, "אז פשוט תניחו לו. אצל ילדים ידועה בהחלט גם התופעה של סלידה מטעמים חזקים, ולכן יכול להיות שהשוקולד בכריך מתוק לו מדי והוא מאזן אותו דווקא במלפפון חמוץ. הטעם מתגבש אצל ילדים בסביבות גיל שש, והשילובים המוזרים ייפסקו בסביבות גיל ההתבגרות כיוון שהנער לא רוצה להיראות חריג ולשמוע מהסובבים אותו 'איכס, זה מגעיל."' רבע מאכל

לחם עם פצפוצי אורז (צילום: ערן יופי כהן)
אז איזה עוד מאכלים ילדים ממציאים, בהנחה שאתם רוצים לגוון את החומוס-צ'יפס-סלט המסורתי? ובכן, אביחיל בן השבע, למשל, מרבה לזלול טוסטים, אבל לא כאלה עם גבינה צהובה, אלא רק עם כל מיני נקניקים בשילוב מיונז וקטשופ.
גל ג'ואילי בת ה13- מנתניה חולה על טוסט עם ממרח שוקולד נוטלה, והיא אוהבת למחוץ אותו כדי שיצא טוסט דקיק ומתקתק בטעם משובח. "בעיני זו מנה שכל ילד ימות עליה," היא אומרת. "היא בטח עדיפה על מה שאמא שלי אוהבת לאכול בסנדוויץ' שלה: כריך מלחם לבן שבו היא שמה בננה חתוכה לפרוסות. היא עוד לא מספיקה לנגוס והבננה כבר משחירה לה בתוך הלחם. אותי זה בטח לא מגרה."
אבל אם אתם מחפשים משהו באמת מוזר, לכו על הצעת ההגשה של ניר בן ה11- מתל מונד, שאוהב לבצע הכלאה בין הסנדוויץ' שאמא שלחה לו לארוחת הבוקר (גבינה צהובה עם שוקולד, מוזר בפני עצמו) לבין בורקס תפוחי האדמה ששלחה לו לארוחת הצהריים. ניר נוהג לקחת את הגבינה הצהובה המרוחה בצידה האחד בהרבה שוקולד, לשים אותו מעל הבורקס ולהכניס לפה. "יש טעם נפלא בשילוב הזה," הוא מסביר.
אלה מרחובות אוהבת לזלול אחר הצהריים חטיף ביסלי, אבל לא לפני שזרקה לתוך השקית קוביות שוקולד ושקשקה היטב את השקית. "זה פשוט מרגיע אותי," היא מסבירה. השיקשוק או התוצאה?
ולסיום, קבלו את ליעד ליפשיץ בת העשר מאבן יהודה, שאוהבת להכין לעצמה בארוחת הערב פסטה צבעונית, עליה היא מורחת גבינת שמנת, דבש ומעל מפזרת קוקו פופס (דגני בוקר בטעם שוקו) כדי ללכת לישון עם טעם מיוחד בפה.
"חייבים לזכור שילדים אוהבים להתנסות," מסכמת עדינה בכר, דיאטנית קלינית בבית דרך חיים, "זה חלק מתהליך לימוד וגיבוש הטעם. יש גם צרכים או חסרים פיזיולוגיים שיכולים להביא ילדים לבחור במזונות מסויימים כמו סידן או מלח. בכל מקרה, כדאי ללכת עם הילד ולא נגדו."
גם אם המזון מעורר חלחלה?
"זכותו של הילד לאכול את המאכלים בכל שילוב שמתחשק לו. בעיני לאכול אוכל מוזר זוהי בחירה לגיטימית, כל זמן שהמוזר סביר מבחינה תזונתית. למעשה, השילוב של המאכלים לא חשוב, מוזר ככל שיהיה, אלא האיכות התזונתית של כל מאכל בנפרד. אם אין מניעה שילד יאכל שוקולד ואין מניעה שיאכל מלפפון חמוץ, אז גם אין מניעה שיאכל אותם יחד".