היידה פיפי

יש פה מישהו שרוצה לדעת אם זה בסדר לשתות שתן ועוד אחד שרוצה להבין למה כל הצמחים שלו מתים

"האם מותר לאדם שנתקע בלי מים במדבר לשתות את השתן של עצמו?", שאל אותנו אלעד, אנחנו נורא מקווים שלא מאי־שם בנגב. חשבנו להשיב לו בשלילה ואף לציין כמה הוא דוחה, אבל כדי לתת לתשובתנו משנה־תוקף מדעי פנינו אל קרן פרנסיס, חוקרת לתואר דוקטור בהנדסה ביו־רפואית. פרנסיס ניתקה לנו לא יותר מפעמיים לפני שנאותה לומר שזה לא ממש מומלץ: אמנם השתן מורכב בעיקר ממים - ומכאן ששתייתו לא מזיקה במיוחד - אבל יש בו גם הרבה חומרי פסולת שהגוף רוצה לסלק, וריכוז המלחים הגבוה שבו רק יגרום לך להתייבש מהר יותר, ולנו לחפש מישהו אחר שראוי לתואר הקורא הכי דוחה.

 

אם בכל זאת נתקעת במצב של ייאוש וייבוש, ואין לך ברירה אלא לשתות את השתן של עצמך, רצוי שתעביר אותו סינון או זיקוק מינימלי ותימנע ככל האפשר מלשתות אותו במצבו הגולמי. הנה מה שתעשה, אלעד: חפור בור קטן באדמה, והטל את מימיך לתוכו. אחר כך שים באמצע הבור כוס קטנה או כלי כלשהו שישמש לאגירת המים, וכסה אותו ביריעת פלסטיק. הדק היטב את היריעה לשולי הבור, ושים אבן קטנה במרכז היריעה, ממש מעל הכוס. עכשיו תראה קסם: החום יאדה את המים שבשתן, והאדים ייקוו על צידה התחתון של היריעה. הטיפות יזרמו כדרכן למקום הנמוך ביותר - מתחת לאבן - ויטפטפו לתוך הכוס. והכי מגניב: עד שהכוס תתמלא במים מזוקקים, טובים לשתייה ורק קצת מצחינים, תוכל לצעוד לעיר הקרובה ולקנות קולה.

 

הסבלנות שגילתה ד"ר פרנסיס עודדה אותנו להתקיל אותה בשאלת הרחבה של אלעד, שרצה לדעת אם אפשר להשתכר משתיית שתן של שיכור. היא השיבה שתיאורטית זה אמנם אפשרי, אבל מעשית זה מאוד אידיוטי: "רוב האלכוהול מתפרק בכבד בתוך כמה שעות, ורק חלק קטן ממנו מופרש לזיעה, לדמעות ולשתן", היא אמרה, והוסיפה כי כמות האלכוהול שמגיעה בסופו של דבר לשתן היא בין אחוז אחד לשלושה מהכמות שאנחנו שותים.

 

מכאן והלאה החשבון פשוט. אם מנת אלכוהול אחת היא כשליש ליטר בירה, כוס יין, או 40 סמ"ק משקה חריף כמו וודקה או ויסקי, אז השיכור דנן צריך לשתות בערך 20 מנות כאלה כדי שרמת האלכוהול בשתן שלו תספיק כדי לשכר אותך קלות. אלא מה, די ב־14 מנות כדי לשגר את רוב האנשים למיון בגין הרעלת אלכוהול, ו־20 מנות צפויות להפיל את החבר שלך כך שהוא לא יקום יותר. כלומר תוכל ליהנות מהתענוג המפוקפק של להשתכר מפיפי רק פעם אחת, ואחר כך תצטרך למצוא חבר חדש, מגעיל באותה מידה.

 

צומח דומם

צחי לא מבין למה הצמחים שלו מתים. באמת מתסכל אחרי כל התפיסות שהיו פה בזמן האחרון

 

הקורא צחי תוהה למה הצמחים שלו מתים דווקא כשהוא נותן להם יותר מים, אז פנינו לפרופסור שמעון גפשטיין מהפקולטה לביולוגיה בטכניון. הוא שמח לבוא לעזרתנו ולהסביר איך בדיוק צחי מתעלל בצמחים שלו:

 

כמו כל תא ביולוגי, שורשי הצמח זקוקים לחמצן כדי לחיות. כשמציפים את האדמה ביותר מדי מים, הם נלכדים בתוכה ועוצרים את מעבר החמצן לשורשים. אתה מבין, צחי, בעצם אתה קצת כמו אמא פולנייה - מרוב אהבה לשתילים שלך, אתה לא נותן להם לנשום. אם תמשיך להשקות אותם בכל כך הרבה מים, השורשים פשוט יטבעו וישיבו את נשמתם הצמחית לערוגה הגדולה שבשמיים.

 

אפילו אם הצמח שלך כבר החל לנבול, אל תדאג: יש תקווה. ברגע שהשורש מבין שרק נס יציל אותו, הוא משגר לעלים הורמון צמחי בשם אתילן, שמורה לצמח להתכונן לתקופת יובש קשה וגורם לנבילת העלים. אז גם אם הצמח שלך חבוט ונבול, יכול להיות שהשורשים עדיין לא מתו לגמרי והוא יוכל להתאושש. כל מה שעליך לעשות הוא להעביר אותו בעדינות לעציץ עם אדמה חדשה, ולהתפלל שעוד תזכה לעשן אותו.