משחק הפעולה S.T.A.L.K.E.R : Clear Sky מזכיר מאוד את המשחק הקודם, S.T.A.L.K.E.R: Shadow of Chernobyl. כמו אביו מולידו, הוא חורג מהנוסחה הרגילה של משחקי פעולה לטובת משחקיות פתוחה ובלתי צפויה שבה ניתן לסיים משימות בכל מיני דרכים, ולפעמים, אם לא תמהרו, החברים שלכם (או היריבים) יעשו את העבודה בלעדיכם.
כמו רבים אחרים, גם אני חיכיתי לרגע בו סוף סוף אוכל לשחק בכותר החדש. קיוויתי מאוד שהפעם המפתחים ילמדו מטעויות העבר ויתנו לנו משחק יציב יותר, מלוטש יותר ונקי מבאגים. אך כבר אחרי שעות משחק בודדות נכנעתי למול המנוע החצי גמור ולמול האנשים שיורים על קירות חפים מפשע.
למי שפספס את המשחק הראשון מגיעה הקדמה קצרצרה. S.T.A.L.K.E.R הוא משחק יריות מגוף ראשון המתרחש בעולם פתוח וענק. מה שמייחד את המשחק הם רכיבים של משחק תפקידים שתמצאו בו. דמויות יציעו לכם משימות, תוכלו לשדרג את נשקכם ולנהל מערכות יחסים עם כל אותן קבוצות וארגונים שתפגשו במהלך המשחק.
עולם המשחק האפלולי מעניק תחושה של עומק ומציאות, מאוכלס במוטציות ודמויות אנושיות (לרוב אינטלגנטיות) ומשתנה באופן דינמי בהתאם לפעולות ולמעשים שלכם.
המשחק, כמו קודמו, מתרחש בצ'רנוביל לאחר הפיצוץ הגרעיני, ולאחר ששורה של תופעות מוזרות הופכות את האזור למסוכן, מלא מוטנטים ורווי בחפצים יקרי-ערך.
העלילה של "S.T.A.L.K.E.R" נראית כאילו נשלפה מספר. היא אמינה, סוחפת וכוללת המון תפניות והפתעות שלא תצפו להן. כמובן שאת כל העלילה לא אחשוף, אבל הנה סיפור הרקע הכלל:. המשחק מתחיל בסרטון פתיחה המראה כיצד אתם וכמה מחבריכים נפגעים מ"אנומליה" קטלנית - השם שניתן לתופעה פיזיקלית מוזרה שמופיעה חדשות לבקרים בשטח שסביב הכור.
היחיד ששרד הוא כמובן S.T.A.L.K.E.R שלנו, אשר מתעורר בחווה נטושה באמצע ביצה המשמשת כבסיס לחבורת מדענים הקוראת לעצמה "שמיים בהירים". הם מסבירים לכם שזה לא יכול להיות ששרדתם, שמערכת העצבים שלכם נפגעה ושאתם חייבים לעשות את מה שהם אומרים.
כמובן, אינכם חייבים לעקוב תמיד אחרי העלילה הראשית. יש עוד המון מה לעשות, לחקור ולהרוג. יהיו לכם משימות צדדיות קטנות שיזכו אתכם בפרסים, יהיו מקומות במפה שתוכלו ללכת לחקור כדי למצוא אייטם נדיר. העולם פתוח לחלוטין לסייר בו, אך לא תוכלו לעשות שום דבר שימנע מהסיפור להתקדם הלאה.
למשל, אני רציתי מאוד לנקום בקבוצה שהצילה אותי. תקפתי עמדת שמירה בבעלותם, הרגתי ארבעה מהם וגנבתי להם את הציוד. כשחזרתי למחנה של "שמיים בהירים" נדהמתי לגלות שהם עדיין החברים הכי טובים שלי, ושאותם ארבעה חבר'ה מעמדת השמירה קמו לתחייה. רק מאוחר יותר גיליתי שהם פשוט אמורים לסייע לי בתקיפה על כנסיה לא הרחק משם.
עולם המשחק של S.T.A.L.K.E.R ייחודי. הוא ענק - כמה עשרות קילומטרים רבועים לרוץ בהם. חוץ מתחושת הגודל, הוא מעביר את התחושה שאתם בסך הכל בורג קטן בכל הבלגן שסביב, ושהכל ימשיך להתקדם גם בלעדיכם. למשל, במשימה אחת צווה עלי לתקוף עמדת אויב. החלטתי ללכת קודם לתקן את אפוד המגן שלי ולקנות כמה ערכות עזרה ראשונה, אך עד שיצאתי בדרכי לעמדה נודע לי שהיא כבר נתפסה על ידי חבריי, ואין לי כל צורך להמשיך לשם.
בנוסף לכך, תראו דמויות רבות מסתובבות בעולם, ומנהלות את חיי היום יום שלהן בלי שום קשר אליכם. הן ישמרו על עמדות, יפטרלו, יעשו הפסקות אוכל ובערב יתקבצו סביב מדורות וישירו שירים.
למרות שמו, האווירה במשחק קודרת, תמיד. גם כשהשמש זורחת והציפורים מצייצות – אתם תדעו שאתם באיזור מוכה אסון גרעיני. תמיד יהיה כלב מוזח, בית הרוס או גופה של חיה כלשהי מוטלת בזוית העין שתזכיר לכם בדיוק איפה אתם.
עיצוב השלבים מעולה – עצים בשלכת תמידית ומבני ציבור מתמוטטים ימשכו את תשומת לבכם ויגרמו לכם לבהות בהם לכמה שניות, לחשוב על הגן הציבורי היפהפה שפעם היה כאן.
העולם של S.T.A.L.K.E.R קרוב לשלמות. החל מהעמדות הקטנות מסביב למדורות, דרך היערות ועד למבנים התעשיתיים העצומים – הכל נראה נפלא ומפורט עד פרח הבר הנבול האחרון. קירות הבתים ישנים ומלאים בחורי כדורים המעידים על קרב עתיק, הזגוגיות במכוניות הנטושות סדוקות ומלוכלכות והבגדים של הדמויות בלויים ומתפוררים.
לכל דמות המוני כיסים, חגורות תחמושת, תרמילים ולפעמים מסיכות אב"כ. כל אלה מפורטים ומודגשים כדי להעביר את תחושת ה"אני נאבק כל יום כדי לשרוד". דמויות שלא לובשות מסיכות יתנו לכם לראות את פניהם המפורטות להפליא ואת הבעות הפנים המדהימות שלהן.
תראו גם תצוגות מרשימות מאוד של אור וצל. ל-S.T.A.L.K.E.R מערכת תאורה דינאמית המושפעת ממיקום השמש. צללים ינועו לפי השמש וישתנו יחסית לשעת היום. מקורות אור לא מקובעים, כגון מנורות ופנסים, יטילו צללים מציאותיים למדי. אם תשחקו על ההגדרות הכי גבוהות תוכלו לראות גם קרני אור חודרות מבעד לעלי העצים ואת המים נעים לפי עוצמת וכיוון הרוח.
S.T.A.L.K.E.R מציע לכם לבחור בין כמה וכמה פלגים שונים ואת האפשרויות לעזור להם או להשמיד אותם. תוכלו לספק להם ערכות עזרה ראשונה, לעזור להם להגן על הבסיס וכן להתקיף איתם בסיסים של פלגים עויינים. החלק הזה של המשחק עשוי היטב ויכול למשוך אתכם לתוכו עד כדי כך, שבכלל תשכחו שיש קו עלילה ראשי.
ככל שתעזרו לפלג כלשהו כך הוא יגדל ויתחזק, יתחמש ויתפוס טריטוריה גדולה יותר, וכך הוא יגייס אנשים נוספים לתקיפה. הקרבות בין הפלגים הם אחת מנקודות השיא של המשחק, ומתנהלים בטקטיקה בנוסח המזכיר את סדרת Rainbow Six.
כשתעזרו לפלג תקבלו ממנו בונוסים ועזרה. למשל, אם הפלג שולט בטריטוריה מסויימת תוכלו לקנות אספקה מהדמויות או לבקש מהמדריך שייקח אתכם למקום מרוחק תוך שניות. תוכלו גם להתיידד עם יותר מפלג אחד, מכיוון שלא כולם נמצאים ביריבות אחד עם השני.
לא, לא תמצאו ב-S.T.A.L.K.E.R עליה ברמות, אבל בהחלט תרגישו שהדמות שלכם נהיית חזקה ומצויידת יותר עם הזמן. תמצאו אפוד מגן טוב יותר, חפצים שיגנו עליכם טוב יותר מפני קרינה, רובים חדשים אותם תוכלו להתאים אישית לסגנון המשחק שלכם, ועוד.
כמובן שהיבט נוסף הוא ליקוט פריטים מאוייביכם ההרוגים. בתיק שלכם יישמרו חפציכם: רובים, תחמושת ו- בקבוקי וודקה. עד ששיחקתי ב-S.T.A.L.K.E.R לא ידעתי שוודקה מנטרלת השפעות של חשיפה לקרינה רדיואקטיבית. כן ילדים, קצת וודקה ומיד מרגישים יותר טוב.
מעבר למנוע במשקל עשרים טון, ישנם עוד המון באגים במשימות, בבינה המלאכותית ובסביבת המשחק. יש משימות שאי אפשר לסיים, בהן תצטרכו לעמוד מול מתקפת אוייב שלא תגיע לעולם, יש אוייבים שמתחילים לירות על איזה קיר באמצע קרב (כנראה שהוא עיצבן אותם), ויש גבעות שהדמות שלכם פשוט תסרב לעלות עליהן. כל זה גורם לתסכול רב, ולפחות בגירסתו המקורית (גירסה 1.5.04 הרוסית) הכותר כמעט אינו
ניתן למשחק וימרוט אפילו את עצביו של השחקן הסבלני ביותר.
במהלך המשחק התחלתי לדמיין שלכל הרוסים יש בדיוק אותו קול. זה מה שקורה כשאותו שחקן מדבב את כל הדמויות. יתרה מזאת, הדיאלוגים לא בשמיים. למרות שלפעמים תצוץ לה שורה מצחיקה ושנונה, לדוגמא חייל שיצעק בקשר באמצע הקרב "איפה אתם חבר'ה? כולכם הלכתם להשתין?", הדיאלוג ברובו לא משכנע ולא מספק.
הנשקים דווקא נשמעים לא רע בכלל. צליל מתכתי-שבור-חלוד יבקע בכל ירייה (בנוסף לרעש הירייה, כמובן). קולות הרקע מעבירים היטב תחושה של בדידות ומחסור. תוכלו לשמוע נביחות של כלב במרחק, ציוציהן של ציפורים או צווחה מחרישת אזניים של עיט. המוזיקה תשתנה בהתאם לאווירה, תהיה רגועה בזמן שוטטות אך קצבית ומהירה בזמן קרבות.
חווית המשחק ברשת היה גרועה וכואבת. קודם כל, לכל שחקן יש גירסה שונה של המשחק עם טלאים שונים, מה שמונע משחקנים לשחק יחדיו – המשחק פשוט לא מאפשר זאת.
מכיוון שכרגע רק הגירסה הרוסית של המשחק יצאה לשוק, שרתי המשחק רובם ככולם ממוקמים ברוסיה, ולכן העיכובים היו בלתי נסבלים. הפעם לא רק תודות לחיבור הישראלי, אלא גם לרוסי. בסופו של יום שיחקתי רק משחק רב משתתפים אחד, שממנו דווקא נהניתי. כשהמשחק ייצא באירופה כדאי יהיה לבחון שוב את המשחק רב המשתתפים.
S.T.A.L.K.E.R : Clear Sky יגרום לחילוקי דעות בקרב הגיימרים. אלו שאהבו את המשחק המקורי יהנו מאוד מהחדש, יוכלו להתעלם מהבאגים, ואף יורידו אין ספור טלאים כדי לתקן ולשפר את החוויה. השאר יסתכלו על בעיות האיזון והתקלות ויעקמו את האף. בכך, הם יפספסו את אחת מחוויות האקשן הכי טובות שיש כרגע על המדף.
הטוב: עולם משחק פתוח, גדול ומציאותי, הגרפיקה של המשחק היא בין הטובות שראיתי, המון נשקים שניתן להתאים לסגנון המשחק שלכם, אלמנטים של משחק תפקידים אשר משתלבים בצורה טובה מאוד, אפקטים של תאורה שיגרמו לכם לפעור את הפה.
הרע: מנוע משחק לא מלוטש וכבד מאוד. לבינה המלאכותית יש עוד הרבה מה ללמוד, קפיצות בפריימים ובאגים, באגים, ועוד באגים.
והמערה: תמיד ממקום אפל יקפוץ עליכם משהו. פקחו עין.