הייתי עבריינית דייטים מהסוג הקשה ביותר

החלטתי לנסות ולערוך מעקב אמיתי. חוקים, חקיקות משנה, פסקי-דין תקדימיים שחובה לשנן ועוד. גיליתי שיש גרף של הטווח בו מומלץ לך לשכב עם הבחור: מדייט שלישי, לפני כן זה מוקדם מדי, עד דייט שמיני-תשיעי, כי אחרת זה מביך מדי

בכל שנה מתפרסמים מחדש הנתונים המדהימים על כמות האנשים הלומדים בארץ משפטים. למען האמת, מי מאיתנו לא מחייג בחיוג מהיר לבן-הדוד, שכן, החבר של איציק מהמילואים בכל פעם שאיזו סוגיה משפטית עולה על הפרק, כי "בטח הוא יידע מה לעשות". במדינה בה כולנו חוששים "לצאת פראיירים" כל הזמן, כל אחד הוא עורך-דין ממולח, לא פחות.

 

אבל המספרים גדולים הרבה יותר, כך לפחות גיליתי לא מזמן, כשהחברה שלי מגוללת בפניי את ה"ידע המשפטי" שלה, להלן "החוקים".

 

"הוא עבר על חוק-היומיים, ולכאלה באמת שאין לי כבר כוח", אמרה ולעסה במרץ. עשיתי פרצוף לא מבין, אז מ' שאלה אותי אם הרוטב לא טעים לי. "לא, אני לא מבינה", מלמלתי.

 

"חוק היומיים: אם הוא לא מתקשר תוך יומיים מאז שהכרתם אז הוא מוזר - אין מצב".

 

"מה? ממתי זה?", שאלתי ולרגע תהיתי ביני לבין עצמי. הרי זה לא שאני זרה לכל הסצינה הזו. אני כאן, ממש כמוה, יוצאת לדייטים כאלה ואחרים, ואף פעם לא חשבתי לתזמן לבחור התורן שביקש את הטלפון מתי הוא יתקשר, וללחוץ על הזמזם מקץ 48 שעות. למי יש זמן לעקוב בכלל?

 

"את רואה?", אמרה בנימה של מורה, "צריך לדעת את הדברים האלה, אחרת סתם מבזבזים את הזמן. אפרופו לבזבז זמן, נירית חתכה את זה עם היוסי ההוא. היית מאמינה שהם יצאו שלוש פעמים, שלוש! ולא קרה ביניהם כלום", המשיכה, "נאדה! נשיקה על הלחי הבחור לא יזם! כאילו, בן-אדם, חלון ההזדמנויות שלך נסגר אל מול עינייך ואתה לא עושה כלום?".

 

"אז למה היא לא עשתה משהו?", שאלתי בתמימות, "את יודעת, רמיזות, ככה בקטנה".

 

"אין מה לעשות", ספקה מ' כפיים. "חלון ההזדמנויות חלף". והמשיכה לפרט את החוק:

 

"חוק השלוש. דייט ראשון לא התנשקתם - רומנטי. דייט שני לא התנשקתם - חשוד, ניתן לו ליהנות מהספק. דייט שלישי- יו אר אין דה "פרנד זון", ומשם, באמת שאין דרך חזרה".

 

האם כולנו פועלים בהתאם לחוקים גם באהבה?

הייתי בדרך הביתה. הרמזור התחלף וכולם החלו פוסעים על הסימונים. נמרצים, כפות רגליים מטופפות, ארבע רוחות השמיים וכמה אפשרויות פנייה. האם כולנו פועלים בהתאם לחוקים גם באהבה? ומי קבע את התבניות השבלוניות האלה, הסימונים על הכביש של החיים? האם גם הבחור שם עם האייפוד יודע על "חוק היומיים"? ומה קורה למי שלא מציית?

 

יומיים אחר כך בלימודים. ש', חברתי הטובה, הניפה את הסלולרי שלה אל-על. "ערן סימס", אמרה בחיוך של ניצחון והקריאה: "מה קורה ממי? איך היתה ההופעה אתמול?".

 

"אחלה", הבעתי שביעות רצון, "תרשמי לו מה שאמרת לי, שזו היתה הופעה פשוט מעו-לה. שיקנא קצת, מה יש?".

 

"למה בדיוק נראה לך שאני אענה לו?", אמרה ש'.

 

"לא יודעת, כי הוא שלח לך הודעה?", השבתי.

 

"אויש, נו, באמת, ורד!", המשיכה ש', "אחרי יום וחצי הוא שולח sms מסכן עם איזה 'ממי' ועוד בלי א'?! אני אחכה עכשיו לפחות שעה, חמודה. אם הוא רוצה לשחק אותה קשה להשגה - אין בעיה. אני המצאתי את המשחק. והוא יחכה עכשיו ל-sms, את יודעת, אלה החוקים...".

 

• מותק, הוא פשוט לא בעניין שלך

 

בשלב הזה כבר איבדתי תקווה. ידעתי שיש משחקים, גם נפלתי ברשתם לא פעם, אבל שוב היתה זו הוכחה ניצחת בפניי שאכן, יש חוקים מפורשים לעניין, והם לא פחות סבוכים מאלה של משחק השח-מט. הזזת את הצריח שלך, גבר יקר? אין בעיה. עכשיו שא בתוצאות של הנסיכה שלך, שהשתדרגה למלכה בינתיים, והיא זזה בכיוון אחר לחלוטין ממה שציפית.

 

בתולה קדושה זה בנצרות, לא ביהדות

בערב א' התקשר. "אני קצת מוטרד, אני חייב להגיד לך", הוא אמר. וכשהידיד הכי טוב שלי אומר יותר מחמש מילים ברצף - גם אני נהיית מוטרדת חיש קל. "אתמול היתה לי ולס' שיחה, אחרי העניינים, את יודעת, כשמתחשק לכן לדבר".

 

"אוקיי", ניסיתי לעקוב, תוהה אם השמנתי שהוא התחיל לדבר איתי בלשון רבים, "ולא היה לי מה להגיד, רק רציתי קצת שקט, אז... אז שאלתי אותה עם כמה גברים היא שכבה לפני".

 

"נו, ו...", מתיש, הא' הזה, חשבתי לעצמי.

 

"ובאמת קיבלתי שקט", אמר.

 

"מה אתה רוצה ממני?", שאלתי "מה, זה שבר את לבך לגלות שלא היית הראשון? צא מזה! הבחורה בת 24. אז היא ראתה דבר או שניים בחיים, וואו! אני ממש בשוק!" פיהקתי.

 

"שלושה", אמר והצער ניכר בקולו, "ראתה שלושה דברים בחיים".

 

"למי אכפת עם כמה גברים היא היתה?", אמרתי, "בתולה קדושה זה בנצרות, אתה יודע, לא ביהדות. וחוץ מזה לא אמרת שהיא אמרה שלושה? אתה מדבר איתי בכלל?".

 

א' התעצבן. "אני מדבר איתך, והיא אמרה שלושה", אמר והמשיך בפירוט החוק:

 

"שלושה זה מה שכולן אומרות. צריך להכפיל בשלוש וגם להוסיף את אלה ש'לא נחשבים', את יודעת, ההוא בדרום-אמריקה בגֶסטהַאוּס, וגם התייר הזר הסקסי בלונדון שהיא רק הסבירה לו פנים".

 

שתקתי מרוב ייאוש.

 

"מה, לא ראית 'אמריקן-פאי'?", המשיך א' ונשמע רציני כאילו פספסתי את "רשימת שינדלר", לא פחות. "זה מבוסס על אמת, שתדעי לך".

 

"מה מבוסס?" שאלתי.

 

"החוקים, ורד, החוקים", הוא ענה.

 

אני לבד, כי עשיתי הכל נגד כיוון התנועה

שעה אחרי השיחה עם א' החלטתי לנסות ולערוך מעקב אמיתי. חוקים, חקיקות משנה, פסקי-דין תקדימיים שחובה לשנן. גיליתי שיש גרף של הטווח בו מומלץ לך לשכב עם הבחור: מדייט שלישי, לפני כן זה מוקדם מדי, עד דייט שמיני-תשיעי, כי אחרת זה מביך מדי.

 

יש גם שפה משפטית ל"חוקים", מילון מושגים שלם: "לתקוף", "להעמיס", יש גרפים וטווחי זמן מוגבלים, חלונות הזדמנויות ודלתות מסתובבות, נדנדות בהן פעם את למעלה ופעם הוא.

 

"ככה שומרים על העניין", הסבירה לי ח', אחותה של מ'. "כל צד רוצה עליונות, לנצח - וכך העניין נשמר לאורך זמן".

 

הנהנתי והרהרתי לעצמי מהו אורך הזמן המדויק שבו נ' נמצאת בסטטוס של "גרושה".

 

נו, אז מסתבר שכרגע אני לבד, פשוט כי עשיתי הכל נגד כיוון התנועה. כשהבחור האחרון סימס לי "איך היתה החתונה אתמול?" עניתי אחרי דקה שדודה בלומה השתכרה ועשתה שיגועים ושאחרי שלושה קוקטיילים בצבעים העולם נראה שמח.

 

כשהזמין אותי לצאת בערב, עניתי ש"עשר, נשמע לי סבבה" ולא השתהיתי 42 שניות ובדיתי לעצמי תוכניות עלומות עם חברות פיקטיביות.

 

יששששש! עליתי על הסיבה! יש תרופה! הייתי עבריינית דייטים מהסוג הקשה ביותר, מאלה שנוסעים בלי אור בפנס אחורי אחד, כי "יהיה בסדר", מה כבר יכול לקרות? מקסימום יעצור אותי שוטר, ניתן לו בטלפון את החבר של איציק, שיסדר ת'עניינים. הוא עו"ד, לא? 

 

האימייל של ורד