דוד מילגרום: הח"כים מרשים לעצמם להשתולל

"הציבור לא מפנים את העיקרון שבסופו של דבר הוא שמשלם את המחיר"

להצעות החוק הפופוליסטיות של חברי הכנסת יש השלכות חמורות ביותר. הדבר האחרון שהצמיחה שהחלה במשק צריכה זה עירעור היציבות שייגרם אם יתקבלו הצעות חוק אלה. כך אמר היום (ד') ל-ynet דוד מילגרום, ראש אגף התקציבים באוצר.

דבריו נאמרו בעקבות גל הצעות חוק פרטיות, בהיקף 20 מיליארד שקל, שהגישו חברי כנסת. מילגרום מצטרף בכך לדברי שר האוצר, אברהם שוחט, בעניין.

הצעת החוק להגדלת קיצבאות הילדים והכפלת מענק הלידה מהילד החמישי, אומר מילגרום, תקטין את התמריץ להצטרף לשוק העבודה. העלות התקציבית של הצעת חוק זו, שהוגשה על ידי ח"כ שמואל הלפרט, מוערכת ב-1.6 מיליארד שקל לשנה.

להערכת האוצר, עלות הצעת החוק של יו"ר ההסתדרות, עמיר פרץ, לקביעת שכר מינימום, מסתכמת ב-4 מיליארד שקל, וקבלתה תביא לסגירת מפעלים ולהגדלת האבטלה או לעליית מחירים.

לדברי מילגרם, הצעות החוק הפרטיות שהוגשו ללא מסננת של סדרי עדיפות למשק משקפות אינטרסים סקטוריאליים, ונועדו לקרוץ לקהל יעד מסויים.

"הח"כים מרשים לעצמם להשתולל מתוך מחשבה שהציבור לא יבוא איתם חשבון. זאת, כוון שהציבור לא מפנים את העיקרון שבסופו של דבר הוא שמשלם את המחיר, והוא עלול לחשוב שקבלת הצעות החוק לא באה על חשבונו", אומר מילגרום. זאת, מאחר שאין זיקה ברורה בין ההוצאה לבין מקורות המימון שלה.

מילגרום מציין, כי בסופו של דבר הכל יבוא על חשבון הציבור, שישלם יותר מיסים ויסבול מקיצוץ שירותים שניתנים היום. לדבריו, הח"כים לא רואים עצמם חייבים בדין וחשבון, ועלולים לגרום לכך שיעברו הצעות חוק שיביאו לנזקים חסרי תקדים.

לדברי מיגרום, העברת הצעות החוק הפרטיות תעביר מסר שלילי למגזר העיסקי, ועלולה להביא לבלימת הצמיחה. בהנחה שעוגת התקציב מוגדרת, מימון ההטבות לסקטורים השונים עשוי להגיע מקיצוץ התקציב.

מילגרום מוסיף, כי מבדיקה שערך אגף התקציבים עולה כי באף מדינה מערבית לא מעביר הפרלמנט הצעות חוק פרטיות שכרוכות בעלות תקציבית. הפרלמנטים בעולם מרסנים את עצמם ולא מאפשרים פריצה של התקציב, אמר.